סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ורדה אלשיך, קובעת (יום ב', 19.8.13), כי הסדר הנושים המוצע בחברת אלביט הדמיה לא אושר כנדרש באסיפות הנושים של החברה. לפיכך, על בעל השליטה בחברה,
מוטי זיסר, לפתוח שוב במו"מ עם הגופים המוסדיים שהתנגדו להסדר.
ההסדר המוצע הוא בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, ולפיו יימחקו 2 מיליארד שקל מהחוב והם יומרו ל-95% ממניות החברה. לבכירי החברה בראשות זיסר יונפקו אופציות למימוש בעד 20% ממניות החברה, ולנושאי משרה - לא כולל זיסר - יינתן פטור מתביעות. חלק ממחזיקי האג"ח הציעו הסדר חילופי, לפיו יומר החוב לאג"ח בהיקף 700 מיליון שקל, יונפקו אג"ח חדשות בהיקף 300 מיליון שקל, מחזיקי האג"ח יקבלו 95% ממניות החברה ולא יינתן פטור מתביעות לבעלי השליטה ולנושאי המשרה.
המחלוקת לה נדרשה אלשיך הייתה, כיצד יש להתייחס לעובדה ששלושה גופים מוסדיים - אנליסט, כלל ומיטב - אשר התנגדו להסדר שהציע זיסר באסיפות המוקדמות, לא הגיעו לאסיפה המכרעת. החברה קבעה שיש לראותם כמי שתומכים בהסדר, וכך הוא אושר ברוב של 82%. ואולם, אלשיך קובעת שהחברה לא יכלה להחליט על כך, יש לראותם כמתנגדים ולפיכך ההסדר לא עבר את הרף הנדרש : אישור של 75% מסכום הנשייה.
אלשיך קובעת, כי ההחלטה שהתקבלה באסיפת הנושים "מנוגדת לעקרונות הדין, משמעותה האמיתית היא הכרעת גורלו של הסדר באמצעות מחטף, דחיית התנגדויות וטענות משפטיות שאינן מופרכות על-פניהן בלא הנמקה אמיתית ובאורח בלתי-הגון". לדבריה, "מן הראוי להקפיד הקפד-היטב כי תוצאת האסיפות תשקף רוב אמיתי ואובייקטיבי. זאת, בלא ליתן מקום לתמרונים אשר יקשרו קשר הדוק מדי בין הצלחת הסדרים לבין מידת התחכום של החברות או עורכי הדין העוסקים בהעברתם ובהבניית האספות המכונסות בעניינם".
בסיום החלטתה מדגישה אלשיך: "אין באמור לעיל כל קביעת עמדה מצד בית המשפט בדבר כדאיות ההסדר לגופו, כולל קיומן או אי-קיומן של עילות תביעה טובות כנגד בעלי השליטה והדירקטורים, היה והדברים יגיעו לכלל פירוק.
"זאת ועוד; אין בתוצאה זו בכדי למנוע מו"מ מהיר בין הצדדים, שבסיומו תונח הצעת הסדר מתוקנת שתקלע יותר לטעמם של המתנגדים. זאת גם ובעיקר, נוכח העובדה כי למצער מקצתם של המתנגדים אינם שוללים באורח גורף את ההסדר, אלא מתנגדים למספר סוגיות ספציפיות אשר החברה עומדת עליהם, כגון היקף בפטור. במצב דברים זה, דומה כי ה'כדור' שב לידי החברה, האם להגמיש עמדתה בעניין זה, או שמא להסתכן בחידושה המהיר של בקשת הפירוק שהוגשה נגדה, על כל המשתמע מכך".