|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בג"צ דחה עתירה לביטול תוצאות מכרז ברשות המיסים
|
בג"צ: איננו מתערבים בהחלטות בית הדין הארצי לעבודה, אלא במקרים נדירים בהם נפלה טעות משפטית בהחלטה ● בית הדין הארצי לעבודה ביטל את זכייתו של מועמד במכרז, וזאת כדי לאפשר לאישה לאייש את מקומו, וזאת בשם עיקרון הייצוג ההולם לנשים
|
כאשר מתמודד הסבור שהיה ראוי לזכות במרכז פלוני, אך לא זכה בו, עותר לביטול המכרז, על בית המשפט לשקול גם את אינטרס ההסתמכות של הצד שזכה במכרז ואשר מינויו יתבטל באם העתירה תתקבל. בשנים האחרונות אי-מתן ייצוג הולם לנשים מהווה עילה לתקיפת מכרז. בפרשה שלהלן נתקבלה תביעתה של מועמדת לאגף המכס בתל אביב, לבטל מינויו של מועמד אחר, בין היתר משום שעל אגף המכס ליתן ייצוג הולם לנשים בשורותיו. עם זאת, עותרים אחרים אשר ביקשו לבטל את תוצאות המכרז ולמנות אותם למשרות, נדחו.
|
|
העותרים ותובעת נוספת (שלא עתרה לבג"צ) התמודדו במכרז פנימי שקיים אגף המכס בתל אביב, לאיוש שלוש משרות של ממוני מדור חקירות במחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ בתל אביב. ועדת הבוחנים במכרז התכנסה בפברואר 2003 ובחרה שלושה מועמדים: גונן, וקסמן ונחמני.
המחלקה המשפטית של נציבות שירות המדינה בחנה הסתייגויות נגד ההחלטה, וקבעה בחוות דעת מיום 11.3.2003 כי נפלו במכרז פגמים המצדיקים את ביטול החלטת ועדת הבוחנים במלואה, בין היתר, מחמת התעלמות מכישורים גבוהים של חלק מן המועמדים מבלי לנמק זאת. הסתייגות זו התבססה על טענת העותרים, כי נוכח כישוריהם הגבוהים והבולטים על פני יתר המועמדים, היה עליהם לזכות במכרז. עם זאת, נציב שירות המדינה הותיר את החלטת ועדת הבוחנים על כנה.
העותרים והתובעת פנו לבית הדין האזורי בתביעות לבטל את המכרז ולערכו מחדש. העותרים טענו כי הוועדה לא בחרה את "הכשירים שבין הכשירים" לתפקידים המוצעים, כאשר השוואת נתוניהם מבחינת השכלה, ידע וניסיון מקצועי למול הנבחרים מובילה למסקנה כי היה על ועדת הבוחנים לבחור בעותרים לתפקידים המוצעים. עיקר הטענות מוקדו בבחירה במר גונן, כאשר הטענה הייתה כי הוא בעל כישורים פחותים באופן משמעותי מאלו שלהם וכי לחובתו הערות משמעת. עוד נטען, בין היתר, כי החלטת הוועדה סוכמה בקצרה וללא הנמקה.
בית הדין האזורי קיבל ביום 23.9.2007 את תביעת התובעת והורה על ביטול החלטת ועדת הבוחנים ביחס למר גונן בלבד. בכך נעתר לעתירת התובעת (אשר לא עתרה לבג"צ) ולפיה יש ליתן ייצוג הולם יותר לנשים, ובהינתן מועמד המתאים פחות ממנה (גונן) יש להעדיפה על פני גונן.
לבית הדין הארצי הוגשו שני ערעורים: ערעור של מר גונן, שבחירתו נפסלה, אשר ביקש לבטל את החלטת בית הדין האזורי, וערעור העותרים, שלא נבחרו במכרז, אשר ביקשו לבטל את החלטת ועדת הבוחנים במלואה ולערוך מכרז חדש לשלוש המשרות.
השופט צור פסק, בדעת רוב, כי יש לאשר את פסיקת בית הדין האזורי, אך לא את הנמקתו. השופט צור דחה את קביעת בית הדין האזורי, ולפיה עקרון הייצוג ההולם לנשים הצדיק את ביטול ההחלטה, כיוון שלגישתו "בחינה מקרוב של דרך עבודתה של הוועדה מלמדת שלא התקיימו התנאים שהצדיקו את הפעלתו של עקרון זה", שכן בענייננו "לא התקיים התנאי המוקדם הקבוע בחוק בדבר קיומם של 'כישורים דומים' למועמדים בני שני המינים".
|
|
העותרים מבקשים בעתירתם מתן צו על תנאי לביטול החלטת ועדת הבוחנים ולעריכת מכרז "מחודש" לשלוש המשרות.
|
|
דין העתירה להידחות על-הסף. כידוע, בית משפט זה איננו יושב כערכאת ערעור על פסיקותיו של בית-הדין הארצי לעבודה. התערבות בג"צ בהכרעות בית הדין לעבודה מוגבלת לאותם מקרים חריגים, שבהם נפלה טעות משפטית מהותית ששיקולי צדק מחייבים את תיקונה (בג"צ 9716/05 אמיר נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 24.5.2006)). מקרה זה אינו נופל בגדרם של מקרים חריגים אלה.
רקע: הזכות לייצוג הולם של נשים במשרות ציבוריות
במקרה שלהלן, כאמור, התובעת שלא עתרה לבג"צ זכתה במכרז על חשבון מתמודד אחר אשר במינויו היה פגם. עם זאת, יכולתה של אישה לעתור לביטול מכרז בשם עיקרון הייצוג ההולם לנשים אינו עניין מובן מאליו. את הדרך לאפשרות זו סללה שדולת הנשים בבג"צ בג"צ 453/94 שדולת הנשים נ' ממשלת ישראל. באותה פרשה עתרה שדולת הנשים בישראל לקיים את מצוותו של סעיף 18א(ב) לחוק החברות הממשלתיות, ולמנות נשים למשרות דירקטוריות של חברות ציבוריות, וזאת בשם עיקרון האפליה המתקנת. השופט מצא קיבל את העתירה וקבע כי יצוג הולם "ככל שניתן בנסיבות העניין" פירושו כי מקום בו ישנם שני מועמדים בעלי כישורים זהים, אחד גבר והאחת אישה, יש להעדיף את מינויה של האישה על פני מינויו של הגבר, וזאת כדי לתקן אפליה שהשתרשה במקומותנו מאות בשנים. אמנם, קבע אז השופט מצא, ביטול מינויו של גבר הוא צעד חריף, ברם, דווקא צעד חריף זה יביא את המדינה להפנים את עקרון השוויון ואת החובה לפעול באופן אקטיבי (אפליה מתקנת) לכינונו. הרציונל העומד ביסוד עקרון האפליה המתקנת, הוא לחפות ולגשר על אפליה רבת שנים אשר ננקטה כנגד נשים (גם אם לא במתכוון) ואשר הציבה אותן בעמדות פתיחה נחותות להתמודדות בשוק העבודה. אפליה זו השפיעה לא רק על המצב בפועל אלא גם על תודעתם של בני החברה: בני החברה, ובכללן הנשים, אימצו עקב מצב נתון זה תפיסה מוטעית ולפיה לנשים כישורים פחותים. אפליה מתקנת תכליתה לתקן את המצב העובדתי בשטח, כמו גם לעצב מחדש תפיסות מוטעות, אשר במקרה הזה, נוגעות בדבר יכולתן של נשים לכהן במשרות רמות.
|
|
- בפני השופטים: אשר גרוניס, מרים נאור, יורם דנצינגר
|
|
|
- בג"צ 8598/08 גלעד גולדברג נגד בית הדין הארצי לעבודה (ניתן ביום 30.11.08).
|
|
| תאריך:
|
06/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
06/12/2008
|
|
ענבל בר-און
|
|
בג"צ דחה עתירה לביטול תוצאות מכרז ברשות המיסים
|
|
|
בית המשפט המחוזי קבע שפטירת המנוח אינה קשורה לתנאי שירותו, אלא נובעת משימוש בסמים, המהווה "התנהגות רעה חמורה". העליון קבע, כי צדקה המדינה בטענתה, כי לאור נסיבות המוות - יש לבחון אם המדובר ב"התנהגות רעה חמורה" של המנוח, וקבע כי אין ליתן מקום לפירוש, שלפיו החייל בשירות יהיה נתון למבחן של "התנהגות רעה חמורה", ולא כן החייל שבחופשה. נקבע, כי הנסיבות במקרה דנן מצביעות על הסתברות כי מותו של המנוח אירע בשל השימוש בסם, שבעקבותיו שב לביתו במצב שהביא לאבדנות. עוד צוין כי הרחבת מסגרת הזכאות גם למשפחת חייל, שנטל סם וקיפד את חייו בעקבות השפעת הסם, אינה ראויה, ותשדר מסר לא ראוי לחיילים ולעומדים להתגייס, שכן סמים צריכים להיות "מחוץ לתחום" בשירות הצבאי או בחופשה ממנו.
|
|
|
|
|
ככל שמתארך המעצר, כך על רשויות התביעה המעוניינות בהמשך המעצר, להציג בפני בית המשפט נימוקים כבדי משקל יותר כדי להמשיך ולהחזיק את החשוד/נאשם במעצר. השופטת ארבל קבעה כי יש להשאיר את הנאשם במעצר עד תום ההליכים הגם שהוא הושאר כבר במעצר במשך תשעה חודשים מאז הוגש כנגדו כתב אישום, וזאת הן בשל תחכומו הרב, והסכנה כי במעצר בית תהא לו גישה לרשת האינטרנט, והן משום שהמדינה הצליחה להראות כי סיום המשפט קרב.
|
|
|
|
|
חובת הרשות לקבל גרסתו של אזרח טרם תפגע בזכות מזכויותיו, הינה אחת מהיסודות המוסדים של המשפט המנהלי. הרציונל לקיומה של חובה זו הוא הכוח הרב הנתון לרשות, כנגד תלותו של האזרח בהחלטותיה. החלטה של רשות יש בה כדי להשפיע השפעה מרחיקת לכת וקיצונית על חייו של אזרח, בין אם ההחלטה דנה בצו להריסת ביתו, צו לשלילת רשיונו לעסוק במקצועו, צו שלילת חירותו (בדרך של אשפוז בכפייה או מעצר מנהלי), וכדומה. בראשיתו של המשפט הישראל נהגו בתי המשפט לבטל בדיעבד החלטות של הרשות אשר נתקבלו בלא שלאזרח הקטן ניתן פתחון פה ובלא שנשמעו דבריו. עם זאת, גישה זו הוחלפה במהלך השנים בגישת 'הבטלות היחסית', ולפיה, לא בכל מקרה הכרעה של הרשות אשר נפל בה פגם מנהלי (כגון מניעת זכות השמיעה מן האזרח) תבוטל. הדבר נתון לשיקולים משיקולים שונים, כפי שהיה במקרה שלהלן.
|
|
|
|
|
כל נאשם זכאי ליומו בבית המשפט. כדי שזכות זו תקום לו, נקבע הכלל ולפיו על השופט לפסוק בלא משוא פנים. דא-עקה, קיימת חזקה במשפט ולפיה השופט הוא מקצועי. ועל-כן, רק לעיתים נדירות בלבד יפסל שופט עקב חשש כבד למשוא פנים.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דחה (יום ה', 4.12.08) ערעור שהגישו עמיר מולנר ועצורים נוספים על החלטת בית המשפט המחוזי, שקבע כי יש להשאירם במעצר עד להשלמת הליכי החקירה של המשטרה. המערערים חשודים בקשירת קשר לביצוע פשע. בית המשפט העליון קבע כי התנאים למעצר עד תום החקירה אינם צריכים להיות כה נוקשים, מבחינת זכויות החשוד/נאשם, כמו התנאים למעצר עד תום ההליכים. די ב'חשד סביר' הקושר את החשוד לעבירה המיוחסת לו, ודי אפילו בראיות לא קבילות. קלטת אשר תיעדה את נוכחות החשודים בזירת האירוע, תוך שנראה מהקלטת כי הם משוחחים עם החשודים האחרים, הספיקה כדי לבסס חשש זה. טענת החשודים כי הם היו שם "במקרה" נדחתה מכל וכל.
|
|
|
|
|
