האגודה לזכויות האזרח בישראל הגישה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים עתירה מנהלית לפי חוק
חופש המידע כנגד משרד ראש הממשלה לחשוף בפניה מידע הנוגע למספר ההיתרים שניתנו על-ידי ראש הממשלה לביצוע האזנות סתר ביטחוניות לרבות מספר האנשים שלגביהם ניתן היתר בכל אחת מ-5 השנים האחרונות, בהתפלגות לפי תושבים ואזרחים מזה וכאלה שאינם אזרחים ותושבים מזה.
בנוסף, מתבקש בית המשפט לחייב את משרד ראש הממשלה בחשיפת הנהלים ו\או ההנחיות המנהליות המשמשים את ראש הממשלה בהפעלת הסמכות להתיר האזנות סתר ביטחוניות, לרבות התייחסות לקריטריונים המנחים אותו בהקשר זה. בנוסף, להורות למשרד ראש הממשלה לפרסם נהלים ו\או הנחיות מנהליות אלה.
בעתירה נאמר כי בניגוד להאזנות סתר "פליליות", האזנות ביטחוניות אינן טעונות כל אישור שיפוטי. בנוסף, בניגוד להאזנות הסתר הפליליות העומדות לדיון וביקורת ציבוריים, אין לציבור בישראל כל מידע אודות היקף או אופן השימוש בסמכות מרחיקת הלכת לבצע האזנת סתר ביטחונית ללא אישור שיפוטי.
לדברי האגודה, ההאזנות הביטחוניות מתקיימות כל העת "מתחת לרדאר"- ללא ביקורת שיפוטית וללא ביקורת ציבורית. בשל החשאיות המוחלטת האופפת את הפעלת הסמכות, אין לציבור כל דרך לבחון את אופן השימוש בה או לאמוד את היקף התופעה.
בנוסף, אין לציבור כל דרך לדעת כיצד מפרש משרד ראש הממשלה את הדרישה כי ההאזנה תהיה דרושה "מטעמי בטחון המדינה", כיצד הוא מנחה את עצמו בעריכת האיזון בין הצורך הביטחוני לבין "מידת הפגיעה בפרטיות" ועוד.
האגודה סבורה כי מצב בו מופעלת סמכות כה רגישה מבלי שיש לציבור כלים מינימאליים לדון בשאלות העקרוניות הסובבות אותה, הוא בלתי נסבל. לדעת האגודה אומנם ישנו מידע שלא ניתן לגלותו מטעמי ביטחון הכרחיים ואולם באיזון שבין טעמי ביטחון אלה לבין זכות הציבור לדעת, יש לשאוף לחשיפה מרבית של מידע כדי לאפשר לעם-הריבון במדינה דמוקרטית- להחליט במודע על מידת הפרטיות עליה הוא מוכן לוותר.
בעתירה נאמר כי מתשובת משרד ראש הממשלה לבקשה לחשיפת המידע האמור לא פורטו הנימוקים הביטחוניים המחייבים לשיטתו חיסיון מוחלט על מידע זה. יחד עם זאת מהתשובה עולה באופן מובהק כי לא ניתן משקל ראוי בלשון המעטה לזכות הציבור לדעת.
בתשובת משאד ראש הממשלה נאמר בנוסף לנימוק לפיו יש בגילוי המידע משום חשש לפגיעה בבטחון המדינה, כי לאור חובת הדיווח ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה המשותפת " קיימת בקרה מספקת על מתן ההיתרים ואין הכרח לאפשר נגישות ציבורית לחומר על-מנת לקיים בקרה זו".
האגודה סבורה כי הנחת מוצא זו לפיה בכוחה של בקרה פנימית של מנגנוני המדינה לייתר את הצורך בביקורת ציבורית פומבית, הינה זרה לשיטתנו המשפטית והיא משקפת תפיסה שגויה של היחס הראוי בין הפרט לבין השלטון במדינה דמוקרטית, וחוסר הפנמה של תפקידו החיוני של הציבור בדיון ובהכרעה בשאלות עקרוניות הנוגעות לחייו ולהגנה על זכויותיו החוקתיות.
האגודה טוענת כי סירובו של משרד ראש הממשלה במסירת המידע המבוקש פוגע מעבר לנדרש בזכות הציבור לדעת ובזכות לחופש מידע-זכויות בעלות מעמד חוקתי,נוגד את הוראות חוק חופש המידע. בנוסף, קיום האזנות סתר ביטחוניות תחת מעטה כה כבד של חשאיות- המונע מהציבור אף לקבל מידע בסיסי אודות היקף התופעה ואופן הפעלת הסמכות- פוגע שלא כדין גם בזכויות החוקתיות ל
כבוד ולפרטיות.
לסיכום נאמר בעתירה כי האזנת סתר היא התערבות חריפה בזכותו של אדם להיות עם עצמו והיא מהווה חדירה קשה לפרטיותו של האדם ושוללת ממנו את מנוחת נפשו, את בטחונו בחופש רצונות והופכת את מבצרו לכלאו. בנוסף, הפגיעה בזכויות החוקתיות הכרוכה בהאזנת הסתר מחייבת גילוי מרבי של מדיניות והיקף השימוש בסמכות, ולא ניתן ליישב בין הזהירות הרבה עליה אנו עומדים ביחס להאזנות סתר פליליות ובין מצב בו ההאזנות הביטחוניות נותרות עלומות לחלוטין.
