בית המשפט המחוזי בתל אביב חייב את יואל, ינון, יגאל ואבישי צור לשלם למינהל מקרקעי ישראל דמי שימוש של 1.5 מיליון שקל, דמי שימוש ראויים בגין שהותם במקרקעין בשטח של 16.5 דונם בשכונת כפר גבירול ברחובות במשך שנים רבות. מאידך דחה בית המשפט את תביעתם של בני משפחת צור לפצותם בסך של 2.6 מיליון שקל.

ביולי 81 נחתם בין הצדדים חוזה לחכירת המקרקעין לתקופה של שנה לשם הקמת חווה לגידול אווזים. בתביעה נאמר כי בסמוך לחוות האווזים הקימו בני המשפחה גם מספר מבנים שנועדו למגוריהם. בתום תקופת החכירה ולאחר שמיזם גידול האווזים נחל כישלון, המשיכו בני המשפחה להחזיק במקרקעין עד שבשנת 96 הגיש המינהל תביעה לפינויים מהמקרקעין.

באוגוט 2002 התקבלה תביעת הפינוי בבית משפט השלום ברחובות ואולם בפסק הדין נקבע כי הנתבעים רשאים לתבוע פיצוים בגין ההשקעה במבנים שהקימו ואשר נהרסו בשנת 2009. התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת של שמאי מקרקעין שהעריך את שווי המחוברים במקרקעין וההשקעה בתשתיות בסכום של 652,000 דולר.

המינהל טען כי לתובעים אין כל זכות לקבלת פיצויים בגין המבנים ובד בבד עם הגשת כתב ההגנה הגיש המינהל כנגדם כתב תביעה שכנגד לתשלום דמי שימוש ראויים בגין שהותם במקרקעין בסכום של 9.2 מיליון ש"ח בהתאם לחוות דעת שמאית מקרקעין.

השופטת ד"ר דרורה פלפל השתכנעה כי אין לחייב את המינהל לשלם לתובעים פיצוי כספי. בפסק דינה ציינה השופטת כי המדובר בשטח חקלאי שבחלקו קיים אתר עתיקות וכי ההשקעות במחוברים הלא חוקיים שניזוקו, לא השביחו את המקרקעין ולא נשארו בחזקת הבעלים, ועל כן התובעים אינם זכאים לפיצוי בגין אובדנם.

בכל הנוגע לתביעה שכנגד ציינה השופטת כי המינהל זכאי לסעד כספי של דמי שימוש ראויים ואולם זאת רק בעבור השנים 2002-2008 ולא כדרישת המינהל בין השנים 1982 -2008.לדברי השופטת הנתבעים חסכו לעצמם את הסכום שהיו נדרשים לשלם אילו היו שוכרים קרקע למגורים ולהפעלת עסק, וזהו הרווח או ההתעשרות שהם הפיקו מהשימוש שעשו במקרקעין שלא כדין.

השופטת קבעה כי יש לחשב את שווי דמי שימוש הראויים לפי שימוש של מגורים ולא כעמדת הנתבעים לפי ייעודם החקלאי של המקרקעין. אשר על כן החליטה השופטת כי הנתבעים אשר שהו במקרקעין כמעט שנות דור ישלמו למינהל דמי שימוש בסך 1.5 מיליון ש"ח והוצאות משפט בסך 100,000 שקל.