שבעה מהיזמים שרכשו מגרשים בחריש הגישו (יום ד', 11.9.13) עתירה לבג"ץ נגד הממשלה, שרי האוצר והשיכון ורשות המקרקעין. הם דורשים מבית המשפט העליון להוציא צו שיקבע, כי החלטת הממשלה מחודש מאי לבטל את המענקים של 60,000 שקל לרוכשי דירות בחריש, וכן את מענקי התשתית ליזמים, לא תחול על הפרויקטים שלהם. כן הם מבקשים להוציא צו ביניים, שיעכב את אי-מתן המענקים עד לקבלת החלטה סופית.
שבעת היזמים אומרים, שעד היום השקיעו 145 מיליון שקל, וכמעט שלא מכרו אף דירה. שני יזמים הגישו, כחלק מהעתירה, דרישות דומות לגבי פרויקטים שלהם לבניית דירות בנצרת עלית ובכרמיאל, שבהם השקיעו 28 מיליון שקל. סך ההשקעות של כל העותרים - 173 מיליון שקל.
היזמים, ובהם חברות נדל"ן ציבוריות כמו חנן מור ויגאל דמרי , אומרים כי הם ניצבים בפני שוקת שבורה, וכי מאז שהממשלה ביטלה את המענקים, לא מכרו אפילו דירה אחת!
"פגיעה בעקרונות יסוד"
היזמים: "התנהגות הממשלה לא סבירה באופן קיצוני. הסתמכנו על הבטחות חוזרות נושנות של הממשלה לתת את המענקים, אנחנו מופלים לרעה מול חברי העמותות בחריש, זוהי פגיעה בשלטון החוק ובעקרונות של צדק והגינות".
ב-13 במאי החליטה הממשלה לבטל החלטה קודמת שלה, ממרס 2011, שלפיה נותנים לקוני דירות בפריפריה מענק של 60,000 שקל, ועוד מענק של 25% עד 35% לקבלנים, לסבסוד הוצאות פיתוח (חריש נכללה בתוכנית המענקים על-פי החלטה נפרדת של הממשלה.) הממשלה ושר השיכון דיברו רבות החל מ-2011 על חשיבות המענקים, השר הגדיר אותם כ"חמצן לזוגות הצעירים", והם פורסמו בתקשורת הכתובה ובטלוויזיה, והודגשו בחוזים שבין רשות המקרקעין לבין היזמים.
כל אלו בוטלו במחי-יד אחד בהחלטת הממשלה מ-13 במאי. העמותות, שרכשו מגרשים לכ-2,000 דירות בחריש, מחו ועתרו ב-7 באוגוסט לבג"ץ. משרד האוצר מיהר והודיע באותו יום על תקופת ביניים של עד 31 באוקטובר,שבה יקבלו חברי העמותות את המענקים.
"נדהמנו לגלות את האפליה"
אולם - אומרים היזמים הפרטיים - ב-12 באוגוסט נדהמו לגלות שתקופת הבינים ניתנה רק לחברי העמותות ולא ליזמים הפרטיים. בכך מופלים היזמים לרעה. פניותיהם, גם ישירות, גם באמצעות התאחדות בוני הארץ, וגם באמצעות ועדת הכלכלה של הכנסת, שהתייצבה לצידם - לא העלו דבר. ב-26 באוגוסט הודיע האוצר סופית ליזמים, שלא יתן להם ארכה למימוש המענקים. לא ברור, אם ביטול המענקים חל גם על מענקי הפיתוח, אך ברור שהוא חל על מענקי 60,000 שקל לקונים.
אלו היזמים שהגישו את העתירה, עם פירוט השקעותיהם ומצב הפרויקטים שלהם:
- דונה, בשליטת שלום שי, רכשה מגרשים ל-503 דירות, השקיעה עד היום בחריש 49.2 מיליון שקל (בעיקר תשלום בעד קרקע ופיתוח), ולא מכרה אף דירה.
- חנן מור רכשה מגרשים ל-235 דירות, השקיעה 31.8 מיליון שקל, ולא מכרה אף דירה.
- חברת יגאל דמרי רכשה מגרשים ל-208 דירות, השקיעה כ-16 מיליון שקל ולא מכרה אף דירה.
- רייסדור, בשליטת יעקב רייסנר, רכשה מגרש ל-112 דירות, השקיעה 13.1 מיליון שקל ולא מכרה אף דירה.
- צבי לנדאו רכש מגרש ל-106 דירות, השקיע 11.5 מיליון שקל ולא מכר אף דירה.
- חברת מגידו רכשה מגרש ל-82 דירות, השקיעה 17.2 מיליון שקל ולא מכרה אף דירה.
- א.פ.י. נתיב פיתוח, בבעלות שמחה גרדינגר, רכשה מגרש ל-44 דירות, השקיעה 6.7 מיליון שקל, והיא היחידה שהצליחה למכור חלק מהפרויקט. 15 דירות. אך גם מכירותיה נעצרו ב-1 ביולי.
ביטול המענקים פגע גם בפרויקטים בערים אחרות:
- חברת. צ.מ.ח. המרמן רכשה מגרש ל-79 דירות בכרמיאל, השקיעה 12.75 מיליון שקל, ולא מכרה אף דירה.
- א.פ.י. נתיב פיתוח רכשה מגרש ל-266 דירות בנצרת עלית, והשקיעה 15.2 מיליון שקל. עד סוף יוני מכרה 103 דירות (מתוכן 68 דירות במאי-יוני), אך מ-1 ביולי מכרה רק 3 דירות.
בהחלטה ראשונית של השופט
חנן מלצר נקבע כי יש להעביר את הדיון להרכב שופטים, וכי על המשיבים לתת את תשובתם לעתירה עד 3 באוקטובר. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד מתן בן-שאול ממשרד עורכי הדין יהודה רוה ושות'.
