שופטת בית משפט השלום בתל אביב, מיכל ברק-נבו, הרשיעה (יום א', 29.9.13) את יהודה דורון, שהיה גזבר קיבוץ שפיים, בגניבת 16 מיליון שקל מהקיבוץ. רעייתו קטרינה הורשעה גם היא בעבירות נלוות במסגרת הפרשה.
בכתב האישום שהוגש ביולי 2008, הואשמו השניים בגניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הפרת אמונים ו
הלבנת הון. השניים טענו, כי פעלו בסמכות וברשות לטובת חברי הקיבוץ, וכי יש לראות את מעשיהם על-רקע האווירה הפלילית ששררה בקיבוץ בשנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000.
ברק-נבו הרשיעה את יהודה בכל העבירות שיוחסו לו: גניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מס ועשיית פעולה ברכוש אסור בניגוד לחוק איסור הלבנת הון. קטרינה הורשעה בגניבה ובסיוע לגניבה בידי מורשה וזוכתה מעבירות מס.
על-פי האישום הראשון, בשנים 1998-1996 היו בידיו של דורון פנקסי המחאות מהחשבון העסקי של הקיבוץ והוא משך ממנו במרמה 1.9 מיליון שקל. דורון עשה זאת על-ידי חתימה על צ'קים בסכום של פחות מ-20,000 שקל, כך שלא נזקק לחתימה נוספת עליהם. על-מנת להסוות את מעשיו, כתב דורון פרטים כוזבים על ספחי הצ'קים. באותה תקופה רכש דורון וילה בקיסריה ולחבריו בקיבוץ סיפר, שהיא נרכשה בכספי בן דודו מארה"ב.
ברק-נבו קבעה עוד, כי בתחילת 1998 פתח הקיבוץ חשבון נאמנות לכספי חבריו ורשם את דורון כמורשה החתימה היחידי בו. כמה חודשים לאחר מכן פתחו בני הזוג חשבון בנק על שמה של קטרינה, ובמשך ארבע שנים העבירו 13.5 מיליון שקל מחשבון הנאמנות לחשבונה.
עוד נקבע, כי בשנים 2002-1996 הפיק דורון הכנסות של 15 מיליון שקל מכספי הקיבוץ, עליהן לא דיווח לרשויות המס. דורון הואשם בהלבנת הון לאחר שבשנים 2002-2000 ביצע שורה ארוכה של פעולות להסתרת הכספים שגנב. קטרינה דורון הואשמה בסיוע לבעלה, כאשר איפשרה את פתיחתו וניהולו של חשבון הבנק וביצעה פעולות שונות בכספים, למרות שהיא ידעה שמדובר בכסף שלא דווח עליו למס הכנסה.
ברק-נבו אומרת, כי דורון הכחיש את ההאשמות בצורה כה גורפת ולוהטת, עד שלא האמינה בתחילה שהן משוללות כל יסוד, ולכן אפשרה לו לפרוס את מלוא יריעת הגנתו. אולם, לאחר 1,140 עמודי עדות - התברר שאין לו שום גרסה עקבית, וכל שנותר הוא הגרסה הברורה והמוכחת של התביעה. לדבריה, דורון ניסה למשוך זמן וליצור מצב בו מרוב עצים לא יראה בית המשפט את היער, אך בסופו של דבר לא עלה הדבר בידו.
לדברי ברק-נבו, בלב המשפט עמדה גירסת ההגנה, אך דבר ממנה לא הוכח. היא עומדת על כך שמדובר בגירסה כבושה, שכן דורון לא העלה בעימות מול חברי הקיבוץ את הטענה לפיה פעל ברשותם ובשליחותם.
הפרשה התגלתה בשנת 2003, ותחילה הושג הסכם בין דורון לבין הקיבוץ לפיו ישיב 7 מיליון שקל. בני הזוג נמלטו לפינלנד, נעצרו עם שובם ארצה ומאוחר יותר חויבו לשלם לקיבוץ 8.7 מיליון שקל. דורון טען, כי בכירים נוספים בקיבוץ היו מעורבים במעשיו. המדינה יוצגה בידי עוה"ד
ירון גולומב ואלעד פנחס, ובני הזוג דורון - בידי עו"ד דורון רוזנברג.