"כשל של לווה או של קבוצת לווים גדולה עלול לפגוע פגיעה של ממש בשוק האשראי ולגרום נזק מערכתי לכלל המשק". כך מתריע (יום ג', 15.10.13) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בכרך הכלכלי של הדוח השנתי לשנת 2013.

לדברי שפירא, הדוח "מבקש להתריע על הסיכונים למשק המדינה נוכח ריכוזיות האשראי הבנקאי והחוץ-בנקאי, החשיפה ללווים מערכתיים והעדר ביטחונות והגנות חוזיות מספיקים למשקיעים באיגרות חוב לא-ממשלתיות". הנושא האחרון נוגע ל"תספורות" שספגו מחזיקי האג"ח הקונצרניות בשנים האחרונות, ושפירא מצביע על כך שאגף שוק ההון במשרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך לא עשו די כדי להגן על הציבור שכספו מופקד בידי המשקיעים המוסדיים.

שפירא מוסיף: "אני מצפה שבנק ישראל ואגף שוק ההון במשרד האוצר, כמאסדרים של תחום האשראי, יבחנו אם יש צורך בצעדי אסדרה ופיקוח נוספים על אלה שכבר נקטו, כדי להפחית את הסיכונים ואת החשיפה אליהם. מן הראוי לגלות רגישות גבוהה לצורך להגן על ציבור המשקיעים והחוסכים, שכן חלק מנותני האשראי הם גופים מוסדיים אשר מנהלים את כספי החיסכון של רוב הציבור במדינה המיועדים להבטיח את עתידם כאשר הם יפרשו לגמלאות".


לא כל המיסים נגבים


עוד קובע הדוח, כי המדינה לא טיפלה כנדרש בגביית תמלוגים מלאים ונאותים בגין מתן זכיונות לנצל משאבי טבע, ובהם משאבי ים המלח והמים המינרליים. "על המדינה לוודא שכלל אזרחי המדינה ולא רק קומץ קטן ייהנו מפירות הניצול של משאבי הטבע שלה", אומר שפירא.

ממצא נוסף: רשות המיסים אינה ממצה את הדרכים לגביית מלוא המיסים המתחייבים ואינה אוכפת במידה מספקת את החוק כלפי מעלימי מיסים. "לא סביר שבעוד חלק משכבות האוכלוסיה נאנקות תחת נטל המס ויוקר המחיה, הרי שחברות ענק נהנות מהטבות מס מפליגות דוגמת תופעת 'הרווחים הכלואים'. על כן, בעידן של קיצוצים בתקציב המדינה וצמצום השירותים החיוניים שמסופקים לאזרחי המדינה בכלל ולשכבות החלשות בפרט, מצופה שרשות המיסים תעשה את כל הנדרש כדי למצות את מלוא פוטנציאל הגבייה של מיסים מהנישומים", אומר שפירא.

הדוח עוסק גם בסוגיית הבטחת הספקת גז טבעי למשק. משרד האנרגיה אומנם עשה צעדים לקידום פתרונות להולכה ואספקה של הגז, אך בצעדים אלה לא היה די, והם נעשו בקצב איטי שאינו מאפשר לסגור את הפער בין הביקוש לגז הטבעי ובין ההיצע שלו. שפירא אומר: "כדי ליצור עצמאות אנרגטית ויתרונות כלכליים וסביבתיים למדינה, נדרשים המשרדים הנוגעים בדבר לגבש מדיניות מתואמת וארוכת טווח לשם הקצאה הוגנת של המשאב לטובת כלל האוכלוסיה, ולשם המשך פיתוח משק הגז והבטחת הספקתו גם לדורות הבאים".

בבדיקת מכרז לרכש קרונות דו-קומתיים לרכבת ישראל בעלות כוללת של 370 מיליון אירו נמצא, כי לאחר שנבחר הזוכה - נעשו שינויים וניתנו הקלות בתנאים ובדרישות הטכניות. הדבר מצביע על היערכות לא מספקת מראש, ומתן לגיטימציה לשינויים בניגוד למכרז שפורסם טומן בחובו סכנות ופוגע בתקינות המינהל.


גופים ציבוריים במקום דיירים


ממצאים מרכזיים נוספים:

• בעוד 2,500 משפחות ויחידים ממתינים לדיור ציבורי, מושכרות 2,300 דירות לגופים ציבוריים. נמצאו ליקויים חמורים בהשכרת דירות למי שאינם זכאים להן ואוזלת יד בפינוי פולשים.

• שר השיכון לשעבר, אריאל אטיאס, התערב בצורה בלתי תקינה בעבודתה של רשות מקרקעי ישראל ופעל לטובתם של בעלי אינטרסים פרטניים שונים.

• הרפורמה בתחבורה הציבורית באזור תל אביב בוצעה בצורה לקויה, בעלות של 500 מיליון שקל ולמרות שכבר מאז 2004 היה ידוע שהיא תפגע בצורה ממשית בחלק מן הנוסעים.

• בשנים 2010-1996 חתמה המדינה עם אגד על הסכמי סובסידיות ללא עבודת מטה מספקת ושילמה סכומים ניכרים בלא לבדוק את מידת ההצדקה לתשלומם.

• דן רוכשת את האוטובוסים מספקית יחידה, למרות כשלים שהתגלו בחלק מכלי הרכב, וזאת ללא הליך תחרותי מסודר ובלא שמשרד התחבורה יתערב כנדרש.

• חברת דואר ישראל נמצאת במשבר כספי מתמשך עד כדי סכנת קיום ממשית, בעקבות ליקויים בפיתוח העסקי שלה וליקויים בתמחור שירותיה.

• סלילת הרכבת הקלה באזור תל אביב צפויה לעלות 3.7 מיליארד שקל מעבר למתוכנן ולהתעכב בשלוש-חמש שנים - והמבקר צופה שאין אלו הנתונים הסופיים.