שולה זקן טוענת, כי לא ידעה מהו בדיוק מעמדו של
שמואל דכנר בפרויקט
הולילנד, שכן הוא לא סיפה לה על כך. "לא ידעתי שהוא עובד אצל
הלל צ'רני. זה לא עניין אותי, לא נכנסתי לכיס שלו, הוא לא דיבר אתי על הדברים האלה", אמרה (יום ה', 17.10.13) זקן בפתח חקירתה הנגדית במשפט הולילנד.
התובעת, עו"ד אתי בן-דור, שאלה האם זקן חשבה שדכנר עובד בפרויקט בהתנדבות. זקן השיבה: "אני עושה הרבה דברים בהתנדבות. לא הייתי אמורה לחשוב אם הוא מתנדב או לא. את חושבת שרק דכנר מגיע לעירייה? מה זה מעניין אותי? הוא אף פעם לא אמר לי אצל מי היה; הוא קפץ להגיד לי שלום".
בן-דור עימתה את זקן עם דבריו של
אהוד אולמרט בעדותו, בדבר האופן השלילי בו התייחס לדכנר. זקן השיבה, כי אינה חולקת על תפיסתו של אולמרט, וכי אם היה משתף אותה בה בזמן אמת - הייתה מנתקת את קשריה עם דכנר. "חבל שהוא לא עשה זאת", הוסיפה.
בן-דור: "דכנר רצה את קירבתך כדי להתקרב לאולמרט". זקן: "כמה פגישות היו לו עם אולמרט? אחת בשנה? בשביל זה הוא צריך להתקרב אלי במיוחד? לא תצליחו להלביש עלי את מה שלא עשיתי". השופט
דוד רוזן: "את אומרת שאנשים התקרבו אליך ולא נתת להם כלום". זקן: "מודה". בן-דור: "אולמרט העריך שהיחסים של דכנר איתך היו 'שלח לחמך'". זקן: "זה מה שלדעת אהוד חשב דכנר. אני לא חולקת עם אהוד את המחשבה הזאת".
"אני יודעת שקשה להאמין"
זקן הוסיפה כי לא הייתה יכולה לסייע לבדה לדכנר, אלא היה עליה לפנות לאולמרט או לפקידים אחרים בעירייה. פקידים אחרים לא הובאו להעיד, ואילו את אולמרט לא שאלה התביעה האם היא לחשה על אוזנו בנוגע לדכנר - משום שדעתו על דכנר הייתה ברורה. "דכנר עשה מניפולציות על הלב שלי, שום דבר מעבר לזה", טענה. הסניגורים
איתן מעוז ו
רועי בלכר העירו, כי גם התביעה לא זיהתה את המניפולציות של דכנר.
לגירסת התביעה, זקן אפשרה לדכנר דריסת רגל בלשכה וזה היה האינטרס שלו. בן-דור שאלה האם ניתן להאמין, שבכל השעות הללו הם לא החליפו ביניהם אפילו מילה אחת על הולילנד. זקן השיבה: "ימי הכיף נקבעו בדיוק בגלל זה, ובלשכה לא היה לי זמן לדבר איתו". בן-דור: "אז למה שהוא יישב מולך?". זקן: "הייתי חברה שלו, מחליפים כמה מילים, פותחים יומן וקובעים להיפגש. מי שראה - ראה אותנו. אני יודעת שקשה להאמין".
בן-דור: "דכנר רצה להיראות כמי שהלשכה מתייחסת אליו בצורה מאוד רצינית. הוא רצה את המעמד הזה, כדי שגם אחרים יראו אותו כאדם חשוב, וגם את זה אפשרת לו". זקן: "הפעם את מאוד צודקת. הוא ניצל אותי בקטע הזה". בן-דור: "את רוצה שנאמין את כל התובנות הללו קיבלת רק לאחר פרוץ הפרשה ולא בזמן אמת".
זקן: "אני הכרתי איש אחר ממה שאתם הכרתם פה. אם הייתי יודעת שהוא משחק בי בכיוונים האלה, הייתי נותנת לזה יד? שמתי את חיי וחיי משפחתי לעבודה הזו, ודכנר היה מביא אותי למצב שהייתי נכשלת ומכשילה בעבודה שלי? לא ידעתי שהוא עושה מניפולציות ונותן לי יחס שלא היה קשור לעבודה. אותי הוא צריך?". בן-דור שאלה האם לזקן היה חבר נוסף שנתן לה מאות אלפי שקלים. זקן השיבה בשלילה, אך הסבירה שהכסף לא שיחק תפקיד אצל דכנר.
לא תספר מי הם הנזקקים
בן-דור המשיכה והתייחסה לשאלת ידיעתו של אהוד אולמרט על 60,000 השקלים שהעבירה ל
אורי מסר לכיסוי גרעונות. היא שאלה, כיצד ייתכן שסיפרה לאולמרט על תרומות של דכנר לנזקקים ולא על התרומה הפוליטית. זקן השיבה, בניגוד לעדותו של אולמרט, כי למיטב זכרונה לא סיפרה לו על הסיוע לנזקקים.
זקן סירבה לענות על השאלה האם אולמרט היה מעורב עימה בניהול קופת המזומנים אצל מסר, בנימוק שלא תענה כעת על שאלות עליהן לא השיבה במשפט בירושלים, והאשימה את התביעה בהתנהגות שאינה הגונה. לדבריה, חלקה בניהול היה רישומי בלבד, ללא ידיעתם של אולמרט ומסר. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע, כי השלושה היו שותפים לניהול הקופה הסודית.
זקן סירבה לומר מיהם הנזקקים שלטענתה ביקשה מדכנר כספים כדי לסייע להם. לדבריה, לא היה גם מקום שהיא תשלח את דכנר לסייע להם במישרין. לדבריה, היא מעולם לא נקבה בסכומים שביקשה מדכנר, למעט כאשר היה צורך בסיוע לנזקקים וכאשר דובר על הסקר שבסופו של דבר לא בוצע.
בן-דור התייחסה לתרומות שגייס דכנר עבור אולמרט מקרוביו ומקורביו ואמרה, כי לא שאלה אותו האם הוא מכסה את תרומותיהם של בנותיו וחתניו. רוזן: "לא שאלת כי ידעת את האמת. הוא יתן לבת שלו לתרום עבור אולמרט?". זקן: "אני לא יכולה להגיד את זה. זה לא עניין אותי, גם אם בתוך-תוכי חשבתי על משהו".
לדברי זקן, דכנר העביר תרומות אלו משום שרצה לסייע לה. רוזן העיר, כי משמעות הדבר היא שאולמרט וזקן הם גוף אחד - בדיוק כשם שהתביעה טוענת. זקן השיבה: "היו הרבה אנשים שהתרמתי והם תרמו כדי לעזור לי, לא לאהוד. מכל אחד שביקשנו כסף, ביקשנו להביא עוד, אז הוא הביא מהבת שלו".