דני דנקנר חוזר ואומר, כי בחקירותיו במשטרה לא הזכיר מול אלו גורמים פעל מאיר רבין בנושא קרקעות המלח, לא זכר אותם. בכך התייחס דנקנר (יום ה', 24.10.13) לדבריה של התובעת במשפט הולילנד, עו"ד אביבה חפץ-נוימן, לפיהם רק בעדותו בבית המשפט העלה שמות בנוסף לזה של מנכ"ל המינהל, יעקב אפרתי.

לדברי חפץ-נוימן, גם רבין לא אישר שנפגש עם האישים שהזכירו עורכי דינו של דנקנר בעדותו של רבין, וחלקם כלל לא עבדו במינהל בתקופה הרלוונטית (2004-2002), ומדובר רק ברצון להצדיק את התשלום לרבין - 1.1 מיליון שקל. דנקנר השיב: "זו המציאות. אמרתי שלא זכרתי. כשראיתי את היומנים ואת כל החומר, העברתי את האינפורמציה [לעורכי דיני]".

חפץ-נוימן: "במעמדך אתה לא זקוק לרבין כדי לארגן פגישה עם אפרתי אלא כדי להשפיע עליו". דנקנר: "אני מתנגד לסיפא של דבריך, לא היה ולא נברא. דיברתי ממיטב זכרוני במרחק גדול אחורה. לא זכרתי שמות נוספים". חפץ-נוימן: "אחיך אלון העיד שהכיר את אפרתי שנים רבות קודם לכן". דנקנר: "הנושא של תיאום הפגישה איננו העיקרי". חפץ-נוימן: "המנכ"ל נדב שחר העיד שאלון מכיר היטב חברי כנסת ואישי ציבור, אז למה אתה זקוק לרבין?". דנקנר: "אין בעיה של ארגון פגישות. הבעיה שלנו היא להזיז ביורוקרטיה". הוא טען, כי נתן דוגמאות רבות לייעוץ ולסיוע שקיבל מרבין.


"שמחה גדולה"


לדברי דנקנר, לרבין יש הרבה פקחות וחוכמה ובעניינים מסוימים יש לו יכולות. אולם, בעדותו במשטרה אמר דנקנר: "לא חשבתי שהיכולות זה כפי מה שהוא מספר. ראיתי בו מין מאכער שאפשר להיעזר בו... הוא לא הראה שום יכולות יוצאות דופן". דנקנר הסביר כעת, כי כעובדה - ההסכם עם המדינה לא נחתם עד היום. הוא הוסיף, כי רבין סיפק לו את המידע החיוני על התנגדותה של הקרן הקיימת להסכם.

השופט דוד רוזן ביקש מדנקנר דוגמאות קונקרטיות לסיועו של רבין, והגיב בציניות לאחת מהן: "אתה מראה לנו מכתב של משרד ראב"ד, משרד קטן, ולמחרת אתה נפגש עם רבין ומראה לו את המכתב. שמחה גדולה". דנקנר: "העובדה היא ששנה לא קיבלנו תשובה". רוזן, שוב בציניות: "ואחרי העצה של רבין מיד קיבלתם תשובה". דנקנר: "אני לא יודע". רוזן: "תראה איך אתה זוכר מכתב ופגישה משנת 2004".

חפץ-נוימן טענה, שדנקנר לא היה זקוק לרבין משום שהעסיק באותה עת את מנכ"ל המינהל לשעבר, עו"ד אבי דרכסלר. דנקנר: "הוא לא יכול לחזור ולהתרוצץ במסדרונות המינהל". רוזן: "דרכסלר יכול להשיג הכל בלי להתרוצץ. מה שרבין יכול לעשות, דרכסלר לא יכול לעשות? משהו מתעכב, הוא מתקשר ושואל". דנקנר: "דרכסלר לא ירים טלפונים בגלל היותו יוצא מינהל". לדבריו, "לקבל מהמינהל אינפורמציה שאיננה פומבית, זה כמו לעבור את ים סוף".

רוזן הזכיר, כי המינהל עמד לצידה של תעשיות מלח בנוגע להפשרה. דנקנר השיב, כי החברה לא ידעה היכן היא עומדת מול הצוות של עו"ד אורית סון שבדק את ההסכם. הסניגור, עו"ד נבות תל-צור, העיר: "לפי התזה של בית המשפט, לא צריך גם שוחד", ורוזן הסכים איתו. התביעה הגיבה באומרה, כי תשיב בסיכומים על תמיהה זו. דנקנר אמר שאינו זוכר מתי סיכם עם רבין על מסגרת התשלום ואת מי (אם בכלל) שיתף בהחלטתו. לדבריו, הוא התכוון לשלם לרבין 1.1 מיליון שקל תמורת אישור ההסכם במועצת מקרקעי ישראל.