ועדת הכלכלה של הכנסת החלה (יום ד', 30.10.13) בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה לתקן את חוק הגנת הצרכן, העוסק בביטול עסקה לתקופה קצובה, של ח"כ
איתן כבל וחברי כנסת נוספים.
הוועדה דנה בהצעה בכנסת הקודמת, וקידמה את התיקון שנועד להסדיר את נושא ההתחייבויות בעסקות לתקופות קצובות, ואיפשר לצרכנים להשתחרר מעסקות כמו מנויים לחדרי כושר, מועדוני בריאות ועוד. הוועדה קיימה היום דיון עקרוני בהצעה, שעסק בעיקר בביטול עסקות לרכישת זכויות ביחידות נופש, ח"כ כבל שב וציין כי הצעתו המקורית הייתה טיפול כללי בעסקות לתקופות קצובות, אך יחד עם זאת יש לטפל גם בשחרור עסקות לרכישת זכויות נופש. יו"ר הוועדה, ח"כ
אבישי ברוורמן (העבודה), הבהיר כי אחרי 30 שנה של בעיות - העניין יוסדר בקרוב בחקיקה שתוביל הוועדה.
עו"ד אלקס הרטמן, המייצג את קלאב הוטל, טען כי הצעת החוק תחסל את עסקות הטיים שרינג (רכישת זכויות נופש) בישראל ללא עבודת מטה מתאימה. הוא הוסיף כי בדיונים בכנסת הקודמת עלתה הבעיה של ביטול עסקות במקרים חריגים של מצוקה, ואמר כי קלאב הוטל הקימה ועדה חיצונית, ביטלה עסקות והבעיה טופלה. לדבריו, במסגרת אותו הסדר בוטלו 2,200 הסכמים וקיים הסדר נוסף שיאפשר בסך-הכל ביטול של 7,000 הסכמים מתוך 35 אלף ההסכמים הקיימים. "המטרה הושגה ואין יותר צורך בחקיקה, שהמשמעות שלה היא פגיעה אנושה ובלתי מידתית בקלאב הוטל", אמר עו"ד הרטמן.
נציגת משרד המשפטים, לירון מאוטנר לוגסי, אמרה כי עמדת המשרד והיועץ המשפטי לממשלה היא שלבעלי הזכויות יש זכות מובנת להשתחרר מהחוזה, ולכן פתרון בדמות ועדה סוציאלית אינו מספק. היא הוסיפה כי היועמ"ש לממשלה טרם קבע את עמדתו באשר להסכם הביטול שהוגש לבית המשפט במסגרת התביעה הייצוגית. עו"ד
יעל כהן שוואט מהמועצה לצרכנות הוסיפה כי בחו"ל לא נוצרה בעיה כזו כי הסדרים דומים בעולם אינם כובלים, מאפשרים להשתחרר ואף מבוטלים אוטומטית אם בעל זכות לא משלם דמי אחזקה במשך שנתיים. עו"ד יפעת רוסו מארגון אמון הציבור הוסיפה וטענה כי לא כל מי שפנה לוועדה החיצונית שביטלה הסכמים במקרים סוציאליים קיבל זכות ביטול. היא אף ציינה מקרה של קשיש בן למעלה מ-90 המרותק למיטתו וביקש לבטל הסכם באילת ובטבריה, כאשר רק ההסכם בטבריה בוטל. לכן אמרה רוסי כי "אי-אפשר לסמוך על הרצון הוולונטרי של החברה וצריך לקדם את החקיקה".
יו"ר עמותת קלאב הוטל, המייצג בעלי יחידות בטבריה, ניצן חרותי, אמר כי המספרים שהציג עו"ד הרטמן בקשר לביטולים הם מוגזמים. הוא הוסיף כי מי שמבטל את העסקה לא זוכה לקבל החזר על הסכום הראשוני ששילם וגם נדרש לשלם עבור אי-ניצול היחידה בעבר. מנכ"ל ארגון בעלי יחידות הנופש באילת, רות חבקין, הוסיפה כי ההתנהלות של קלאב הוטל והיעדר השקיפות יצרו את המצב שאנשים רק רוצים להיפטר מהיחידה. הכלכלנית של הרשות להגנת הצרכן, ביתה גוטל, אמרה כי ניסתה למצוא עוד דוגמה למוצר שאי-אפשר להיפטר ממנו גם תמורת תשלום, ולא הצליחה. "המוצר לא סחיר כי מכרו לאנשים חתול בשק, ואם ענף הטיים שרינג נכרת זה באשמת קלאב הוטל שלא מאפשרת פיקוח וביקורת על הנתונים שלה", אמרה גוטל.
ח"כ
רונן הופמן שאל את נציגי קלאב הוטל מדוע הם מתנגדים לחקיקה, אם במקביל הם טוענים שאין בעיה ואין צורך בחקיקה. עו"ד הרטמן השיב ואמר כי בעל עסק צריך ודאות עסקית והבעיה תהיה בחורף - כל בעלי הזכויות בתקופה זו יבטלו את ההסכם וזה יגרום למלון נזק אדיר. היועץ המשפטי של משרד התיירות, עו"ד עובד קדמי, דחה את הטענה. הוא הסביר כי התפוסה השנתית הממוצעת במלונות באילת עומדת על 71% בעוד התפוסה הכללית בארץ היא רק 63%, לכן גם אם התפוסה בחורף תהיה נמוכה יותר עדיין לא צפוי נזק גדול לבעלי קלאב הוטל.
