אפרים מלכה ואברהם תקוה הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על-ידי פרופ'
יובל לוי, בטענה כי הבוררות נוהלה ופסק הבוררות ניתן בשעה שבין משרדו של הבורר לבין משרד בא-כוח התובעים קיים קשר הדוק הנמשך שנים רבות, בניהול הליכים משפטיים אחרים בהם מעורבים המשרדים כמייצגים בהליכים משפטיים משותפים.
לדברי המבקשים, הדבר פוסל את הבורר במקרה הנדון מלשמש כבורר בהליך הבוררות שנוהל בין הצדדים, קל וחומר כאשר הבורר בחר שלא ליידע את הצדדים במלוא היריעה והמידע בדבר פעילות המשרדים, ההיכרות ושיתוף הפעולה שבין עורכי הדין השונים במשרדים של הבורר ובא-כוח התובע הנמנים על המשרדים הגדולים והמובילים בארץ.
הבוררות במקרה הנדון עסקה בתביעתו של דור שפייזמן המיוצג על-ידי משרד מ. פירון ושות', נגד אפרים מלכה ואברהם תקוה, בנוגע לשני מיזמים שונים. הבורר פסק כי על מלכה ותקוה לשלם לתובע כ-1.5 מיליון שקל.
לדברי מלכה ותקוה, לאור תוכנו של פסק בוררות וחוסר סבירותו התגנב חשש לליבם, והם ביקשו לברר את סוגיית ניגוד העניינים והצהרותיו של הבורר במהלך הדיון המקדמי בתביעה, לפיהן הוא אינו רואה כל מניעה מצדו לשמש כבורר.
הבורר טען לדבריהם, כי הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, וכי הוא אינו רואה כל בעיה בכך שראש מחלקת הליטיגציה במשרדו מייצג לקוחות בתיק המתנהל מול לקוחות משרד מ. פירון ושות'.
מלכה ותקוה מציינים כי פנו למשה בולר, חוקר מומחה לבדיקת הנושא, והלה גילה כי הקשר המשפטי בין משרדו של בא-כוח התובע מ. פירון ושות' לבין משרדו של
פרופ' יובל לוי אינו מזערי, בלשון המעטה, אלא להפך - המשרדים מקיימים ביניהם קשר משפטי שוטף ואף ניהלו תיק במהלך בירור הסכסוך בבוררות זו, וכי שני המשרדים מייצגים נתבעים בתביעה המתנהלת עוד משנת 2000 ואשר הסתיימה בפסק דין ביוני השנה, שלושה שבועות טרם מתן פסק הדין בבוררות הנדונה. בנוסף, בין שני המשרדים מתנהלים הליכי גישור ופשרה רבים.
לדברי המבקשים, תחושת הצדק, נראות הצדק נפגעת בצורה משמעותית באושיות הצדק. לטענתם, בא-כוחם, עו"ד
אמנון יצחקניא, פנה בשמם אל משרדו של פרופ' יובל לוי בבקשה לגילוי נאות בנוגע לקשר הקיים בין משרדו לבין משרד מ. פירון ופירוט היחסים שבינו לבין שותף בכיר במשרד מ. פירון, עו"ד רנאטו יאראק, אשר בנו, עו"ד אוהד יאראק, ייצג את התובע בהליך הבוררות. אולם הבורר סיפק מספר הסברים שונים שאינם תואמים האחד לשני בדבר מהות היחסים והקשר הקיים בין משרדו לבין משרד מ. פירון.
לטענת המבקשים, על-אף העובדה כי למעשה אין חולק שהמשרדים משתפים פעולה באופן הדוק, מייצגים נתבעים בהליך משפטי משותף, גם במהלך ניהול הבוררות, ובנוסף הבורר ועו"ד יאראק שימשו יחדיו כחברים באותה ועדה מייעצת לכתיבת דוח לכנסת ישראל בנושא הפשע המאורגן בישראל, בחר הבורר לספק הסבר נוסף למהות הקשר הקיים בין המשרדים ובינו לבין עו"ד יאראק, גילוי כאמור אשר גם הוא לא הובא בפני הצדדים בישיבה המקדמית שהתקיימה בעניין זה.
במכתב תגובה של עו"ד פרופ' יובל לוי לפנייתו של בא-כוח המבקשים, הבהיר עו"ד לוי, כי לא מתקיימים קשרים חברתיים ואחרים בינו לבין עו"ד רנאטו יאראק ובנוסף הוא לא הכיר את עו"ד אוהד יאראק עד להתייצבותו בפניו בבוררות האמורה.
המבקשים סבורים כי פסק הבוררות ניתן בחוסר סמכות ובניגוד עניינים אשר לדעתם השפיע על אופן כתיבת פסק הבוררות ובנוסף הפסק שגוי מהיסוד בכל הקשור לקביעותיו של הבורר. לטענתם, לו היו מודעים לקשר, להיכרות ולעבודה הענפה הקיימת בין המשרדים, הדבר היה בהחלט משפיע על החלטתם להסכים למינויו של הבורר וסביר להניח כי הדבר היה משפיע על יו"ר לשכת עורכי הדין עת פנה בשאלה בעניין זה אל הבורר.
המבקשים סבורים כי פסק הבוררות מוכיח בוודאות כי ההיכרות המוקדמת בין שני המשרדים האמורים השפיעה והייתה גורם משמעותי ביותר בפסק הבוררות.
