חקירות יכולת בלשכות ההוצאה לפועל

בימים טרופים אלו, כשבכל בוקר אנו קוראים על עובדים שמפוטרים ומאבדים את עבודתם ויוצאים ממעגל העבודה, אין זה סוד כי כולנו צריכים להבין את המשמעויות של המיתון שמתדפק על דלתנו. ברי, כי אותם האנשים שזה עתה פוטרו, הם לרב אנשים שהתחייבו בתשלומי משכנתא, וחיובים שונים כדי לכלכל את חיק משפחתם. רוצה לומר, כי המצב אליו נקלענו מבחינת הכלכלה העולמית, משפיעה על כל אחד ואחת מאיתנו ואין ספק, כי על כולנו לנהוג בדרך של עקב בצד אגודל לגבי עתידנו, וזאת כדי להימנע ממצבים של פשיטות רגל ורדיפות אנשי ההוצאה לפועל.

במאמר זה, נעסוק במשמעות חקירת יכולת של חייבים בהוצאה לפועל. חקירת היכולת של החייב נועדה לברר מהם היכולות הכלכליות של החייב, לרבות נכסיו, הכנסותיו וחובותיו, כל זאת לצורך פירעון החוב אותו הוא חב לזוכה במסגרת תיק הוצאה לפועל. חקירת יכולת נעשית כנגד החייב לרוב באמצעות עו"ד מטעם הזוכה, שרשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל, בקשה לביצוע פסק דין, על פיו הוא זכאי לקבל את החוב מהחייב.

מהרגע שהוגשה בקשת ביצוע, המוציא לפועל ממציא לחייב אזהרה, לפיה עליו למלא אחר פסק הדין או לחילופין לשלם את החוב בתשלומים שנקבעו באזהרה. החייב יכול גם הוא להגיש בקשה לצו תשלומים וכל זאת בתוך 20 ימים מהיום שהומצאה לו האזהרה. האזהרה כוללת גם הודעה לחייב, לפיה אם אין ביכולתו לעמוד בתשלום החוב במלואו, או בתשלומים שנקבעו לו עליו להתייצב לצורך חקירת יכולת בלשכת הוצאה לפועל, בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה, או בתוך מועד אחר שנקבע באזהרה.

החייב יכול לגשת לכל לשכה, לפי נוחיותו ובחירתו, ללא צורך בתיאום מראש ובלבד שהוא מתייצב בשעות קבלת הקהל. האזהרה מפרטת את המסמכים אותם החייב צריך להביא עמו לחקירת היכולת, וכן באותה ההזדמנות הוא מוזהר כי אם לא ישלם את החוב ולא יתייצב לחקירת היכולת, יראוהו כמי שמשתמט מתשלום חובותיו והוא צפוי למאסר.

כאמור, ראש ההוצאה לפועל הוא שרשאי לערוך את חקירת היכולת הן לבקשת הזוכה והן לבקשת החייב ואם יחפוץ בכך ויראה בכך צורך אף מיוזמתו האישית. אם חקירת היכולת היא לבקשת החייב או הזוכה, המבקש את החקירה רשאי לצרף תצהיר, בו יכללו פרטים אודות נכסי החייב, הכנסותיו ויכולתו לקיים את פסק הדין. ניתן לכלול בתצהיר הצעה לגבי צו התשלומים לפיו ישולם החוב. לתצהיר זה ולתוכנו קיימת חשיבות שכן, במידה והחייב הגיש את התצהיר, ראש ההוצאה לפועל רשאי לתת החלטה או צו, רק על סמך התצהיר ללא צורך בחקירה.

אם הזוכה הגיש את התצהיר, החייב יוזמן לחקירת יכולת, ולאחר מכן רשאי ראש ההוצאה לפועל ליתן החלטה גם בהעדר החייב. היה והחייב התייצב לחקירת יכולת בתקופה של 21 הימים, רשאי ראש ההוצאה לפועל לקיים את חקירת היכולת גם ללא הזמנת הזוכה. יחד עם זאת, במידה וכך נעשה, הזוכה רשאי לבקש מראש ההוצאה לפועל לקיים חקירה נוספת בנוכחותו.

בעת ההתייצבות בלשכת הוצאה לפועל, לצורך חקירת יכולת, החייב נדרש להציג מסמכים, בהם שאלון בדבר היכולת שלו לשלם את החוב, כתב ויתור סודיות וכן מומלץ לצרף כל מסמך אחר המעיד על יכולת כלכלית כגון - ראיה על קיום חובות (אם אלה קיימים), תשלומים בהם נושא החייב (כך למשל לצרף פס"ד למזונות אם החייב נושא בתשלום מזונות) יתרות חובה בבנק (אם קיימים) ומנגד ראיה על הכנסות החייב. כמו-כן, החייב יצרף מסמכים נוספים כמו חשבון טלפון, חשמל, כבלים, חיובי כרטיסי אשראי ודפי בנק, כך יוכל ראש ההוצאה לפועל להתרשם מרמת חייו של החייב.

חייב שהתייצב ברם לא נחקר בשל סיבות שאינן תלויות בו, יקבל מפקיד ההוצאה לפועל אישור התייצבות. ראש ההוצאה לפועל ייתן צו תשלומים, רק לאחר שבחן את יכולת החייב, על בסיס המסמכים שהמציא החייב. אולם, אם ראש ההוצאה לפועל מצא סיבה להזמין את החייב לחקירה, או אם לחילופין ביקש זאת הזוכה - החייב יוזמן לחקירה.

לסיכום, תפקיד ראש הוצל"פ הוא לאזן בין דרישת הזוכה שמעוניין שיוחזר לו תשלום גבוה כל חודש לבין החייב שרוצה לשלם מה שפחות כל חודש. חשוב להדגיש, כי אם ראש הוצל"פ משתכנע שהחייב אינו דובר אמת, יש לו את הסמכות לאסור את החייב.

למותר לציין כי מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי.