|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אושרה הנחת קווי חשמל לתושבי נפת חברון בשטח כפרים פלשתינים
|
לצורך הקמת תשתיות חשמל על קרקע פרטית ביו"ש יש לבקש את הסכמת הבעלים ● אך הצו המנהלי מאפשר להקים את התשתית חרף הסכמת הבעלים... אם הבעלים אינו מסכים...
|
הנחת תשתיות לחשמל בכפרם של העותרים תשפר את אספקת החשמל לכל אזור נפת חברון, וזאת תוך פגיעה מינימלית בעותרים. כך קבע (יום ה, 18.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בעתירה שהגישה מועצת הכפר כנגד המנהל האזרחי.
השופט רובינשטיין קבע כי בניגוד לטענת העותרים ולפיה הנחת קווי החשמל תפגע בשטחים החקלאיים של כפרם, בפועל 'אך מעט עצי זית יעקרו', ותשתיות החשמל ברובן מונחות באיזורים חקלאיים אשר לא עובדו במשך שנים. כן מצא השופט כי גם הבית החיצוני ביותר בכפר לא יסבול רבות משדה הקרינה של קווי החשמל.
הנחת תשתיות החשמל במקרקעי העותרים הונחה מכוח סעיף 3 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל"א-1971, אשר מאפשר הנחת תשתיות חשמל במקרקעין פרטיים באזור יהודה ושומרון. אומנם הצו קובע כי מקום בו תשתיות החשמל מיועדות להיות מונחות על מקרקעין בבעלות פרטית יש לבקש הסכמת הבעלים, אך מאפשר להניח את אותן תשתיות ללא הסכמת הבעלים, בין היתר משום שהבעלים אינם מסכימים (!).
הגם שהשופט רובינשטיין דחה את עתירתם של העותרים בשל מיעוט הנזק שיגרם להם לעומת התועלת הרבה שתצמח לכל תושבי אזור נפת חברון, קריית ארבע ועוד, הוא הטיל על המנהל האזרחי הוצאות משפט. הסיבה: המנהל האזרחי החל בביצוע עבודות התשתית מבלי שבדק בכלל אם מדובר בקרקע פרטית או בקרקע שאינה קרקע פרטית. בסיום פסק דינו שיבח השופט רובינשטיין את ההידברות שנוצרה בין המנהל האזרחי לעותרים לאחר שנודע למנהל כי הקרקע הינה קרקע פרטית: רובינשטיין מצא כי המנהל האזרחי הציע לעותרים תוואי חלופי להנחת קווי החשמל, תוואי שמזער את נזקם, ובכך איפשר גם את זכות הטיעון של העותרים. השופט הביע תקוותו כי גם בעתיד ידבר המנהל האזרחי עם תושבי יהודה ושומרון.
|
|
ביום 28.8.06 ניתן אישור קצין המטה לענייני חשמל (קמ"ט חשמל) במינהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, מכוח סעיף 5 לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל"א-1971 לתוכנית לביצוע עבודות חשמל במקרקעי העותרים.
מספר ימים לאחר מכן העלו העותרים טענה בפני היועץ המשפטי של האזור, כי מדובר במקרקעין פרטיים, וכי לא הייתה פניה מוקדמת לקבלת הסכמתם. ביום 8.10.08 הוגשה עתירה לבית המשפט העליון בכדי שזה יורה על הפסקת עבודות התקנת תשתית החשמל. ביני לביני, כפי שעולה מתצהיר פרקליטות המדינה, חלו התפתחויות נוספות: התנהלו מגעים בין הצדדים במטרה לאתר תוואי חלופי המקובל על העותרים להנחת תשתיות החשמל. לטענת המנהל האזרחי, נציגי המנהל האזרחי וחברת החשמל לא זכו לשיתוף הפעולה הנדרש מן העותרים. בנסיבות אלו, כפי שעולה מתצהיר המשיבים, החליט ראש המנהל האזרחי על-מתן היתר מיוחד לביצוע פעולות עיסוק בחשמל במקרקעין שאינם ברשות הרבים, וזאת מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 3(ב) לצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה והשומרון) (מס' 427), התשל"א-1971.
|
|
העותרים טוענים כי לא נתנו הסכמתם להצבת קו החשמל, וכי לא נתקבל ההיתר הדרוש. עוד נטען, כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצוני, שכן העותרים לא יוכלו עוד להיכנס למקרקעין, נוכח הסכנה הבטיחותית שיוצר קו החשמל; ולמצער, לא יתאפשר פיתוח המקרקעין, ויֵעקרו עצי זית רבים. כן נטען, שלא נבחנה חלופה מידתית יותר. זאת ועוד, נטען כי ההחלטה התקבלה בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי, שכן אין צורך צבאי מובהק או אינטרס מקומי חיוני המחייבים פגיעה במקרקעי העותרים. כן טענו העותרים כי קופחה זכות הטיעון שלהם.
לשיטת המשיבים, הצעתם סבירה וראויה: קוי החשמל תוכננו כך שפגיעתם במקרקעין פרטיים, אם בכלל, תהיה מינימלית; עמודי החשמל המיוחדים שיוצבו נרכשו בעלות גבוהה יותר על-ידי חברת החשמל, ויצומצם מספר עמודי החשמל המוצבים; ועוד, כתוצאה מהקמת הקוים הנדונים מתוכנן להתבטל קו המתח הגבוה העובר כיום בתחום הכפר, מעל לבתי מגורים ובית ספר. עוד הוסף, כי בניית הקוים לא תדרוש עקירתם של עצי זית רבים, אלא לכל היותר בודדים, ומכל מקום לא תמנע שימוש חקלאי במקרקעין.
|
|
- האם ההחלטה ניתנה בסמכות? - סעיף 3 לצו קובע כי "פעולה המהווה עיסוק בחשמל" שיש לבצעה במקרקעין פרטיים דרושה הסכמת הבעלים, אולם מפקד האזור רשאי ליתן היתר מיוחד לביצוע הפעולה באם סירב המחזיק במקרקעין ליתן הסכמתו לכך, או באם לא ידוע מיהו המחזיק במקרקעין, או שכאשר המחזיק במקרקעין אינו מצוי באזור והפעולה דחופה. סעיף 5 לצו מתנה את ביצוע הפעולה האמורה באישורו של מפקד האזור, וזאת לאחר שהוגשה לעיונו תוכנית מפורטת. במקרה הנדון, ההחלטה לבצע פעולה במקרקעי העותרים כנגד רצונם נתנה בסמכות שכן סעיף 3 לצו מאפשר למפקד האזור להשתמש בסמכותו לבצע פעולות חשמל במקרקעין מקום בו הובע סירוב הבעלים לכך.
- האם ניתנה לעותרים הזדמנות נאותה להעלות טענותיהם בפני המנהל האזרחי? - אומנם המנהל האזרחי לא טרח לבדוק תחילה באם מדובר במקרקעין פרטיים או לא, אולם לאחר מכן, משנודע לו מפי העותרים כי המקרקעין הינם מקרקעין פרטיים, עשו המשיבים מאמץ כדי להגיע להסכמה עם העותרים באשר לתוואי: נערך סיור משותף, הוצגו בפני העותרים הנתונים הרלוונטיים, ונערכו מגעים לקראת הסכמה בת קיימא. הנה אם כן, התאפשר לעותרים להעלות טענותיהם בפני הרשות. עם זאת, דרך התנהלותם של המשיבים בראשית הפרשה מצדיקה לקח לעתיד: על הרשות לבדוק את הסטטוס המשפטי של מקרקעין טרם היא מתחילה לפעול את פעולתה באותם מקרקעין.
- האם ההחלטה הייתה סבירה? - בית המשפט העליון ציין פעמים רבות, כי החלטה מינהלית היא סבירה, אם נתקבלה כפרי איזון בין הערכים השונים הרלוונטיים לעניין, אשר ניתן להם המשקל הראוי. בית המשפט לא ימהר להמיר את שיקול דעת הגורם המוסמך בשיקול דעתו. דומה כי קשה לחלוק, שקיים אינטרס ציבורי בביצוע עבודות התשתית והפיתוח בהן מדובר, ויפה שעה אחת קודם. כעולה מתשובת המשיבים, התקנת קוי החשמל תשפר באופן ניכר את הספקת החשמל הסדירה לאזור, ותמנע הפסקות חשמל ממושכות ושיבושים חמורים בהספקה. עוד עולה, כי קיימת דחיפות בהשלמת קוי החשמל, מהטעמים הבאים: ראשית, חברת החשמל תיכננה להקים את קו החשמל עוד לפני החורף דאשתקד, ולמנוע בכך את הפסקות החשמל המרובות שהיו בחורף באזור גוש עציון ונפת חברון. אם לא תושלם התקנת הקו במועד, ייתכן כי גם בחורף זה, שאנו סמוכים לראשיתו, תיפגע הספקת החשמל הסדירה ליישובים אותם הוא אמור להזין. שנית, כל תקלה בקו המתח העליון הקיים עלולה כנטען – וללא מחלוקת של ממש מצד העותרים – לגרום לשיבושים חמורים בכל נפת חברון, ובכלל זה בעיר חברון, וכן ביישובים יטא, דורא וקריית ארבע, בעשרות כפרים פלשתינים, וביישובים היהודים בדרום הר חברון, וזאת לפרקי זמן ממושכים וכמעט ללא יכולת הספקה חלופית. שלישית, קו החשמל הקיים מצוי בקצה גבולה של יכולת האספקה שלו, ולא ניתן להגדיל את ההשנאה הקיימת בתחנה אליה מתחבר קו המתח העליון; כל גידול בעומס החשמל שייעשה מבלי שיתווסף קו חשמל נוסף יגרום למפלי מתח, עד העדר אפשרות להפעיל מנועים גדולים וכדומה.
- האם הרשות שקלה את כל השיקולים בטרם קיבלה את ההחלטה? - מאחר ושונה תוואי החשמל בידי המשיבים, הרי שהצעתם סבירה ומידתית, והיא מאזנת בין השיקולים הרלוונטיים השונים. דומה כי ניתן משקל ראוי לפגיעה במקרקעי העותרים, ויצוין כי קוי מתח עוברים בשטחים חקלאיים במקומות שונים גם בישראל גופה. תוואי קוי החשמל שונה והוסט, ועל-פי המידע שהוצג בפני בית המשפט, הפגיעה במקרקעי העותרים צומצמה: מועטים עצי הזית אשר ייכרתו; עמודי החשמל אשר יוקמו אינם רבים, ויתאפשר פיתוח הקרקע סביב להם; מרבית עמודי החשמל יוצבו במקרקעין שאינם מעובדים; וכתוצאה מהקמת הקו יתבטל, כאמור, קו המתח הגבוה העובר כיום בתוך תחומי הכפר, מעל לבתי מגורים ולבית ספר, והמהוה סכנה בטיחותית חמורה יותר. עוד צוין (במכתב לעותרים מיום 21.10.07) כי רמת השדה המגנטי הצפויה מקוי החשמל לא תעלה על מילגאוסים בודדים, וכך גם רמת השדה המגנטי בבית הקרוב ביותר לקוי החשמל (כנמסר, הערך המרבי לשדה מגנטי עבור האוכלוסיה, על-פי הנחיות הוועדה הבינלאומית להגנה מקרינה לא מייננת, הוא 1000 מילגאוס); וכי הקוים ימוקמו במרווח של מעל 20 מטרים מהמבנה המאוכלס הקרוב ביותר, וישפרו, כאמור, מצבם של עשרות יישובים, הואיל ויאפשרו הספקת חשמל סדירה יותר ונטולת שיבושים, ובכלל זאת לעותרים עצמם.
- האם ההחלטה הינה מידתית? - ברי כי החלטה שלטונית היא כדין רק אם האמצעי אשר ננקט לשם הגשמת תכליתה הוא במידה הראויה, ולא מעבר לנדרש. דברים אלה הם מושכלות יסוד במשפט המינהלי כמו במשפט החוקתי, והם צו השכל הישר. דומה כי במצב הדברים הנוכחי, בשלב השני של הטיפול, ננקטו האמצעים הנחוצים, תוך פגיעה מצומצמת ככל הניתן בעותרים. זאת ועוד, כאמור יש בהתקנת קו המתח לצמצם כאמור פגיעה בטיחותית קיימת, ובכך מדובר באמצעי שפגיעתו פחותה אף ביחס לזה הקיים.
- על חשיבות ההידברות בין המנהל האזרחי לבין התושבים הפלשתינים ביו"ש -השופט רובינשטיין מסיים את פסק דינו באלו המילים: "בטרם חתימה נוסיף, כי ראינו חשיבות בהידברות בין הצדדים, וזאת גם במבט רחב שמעבר לנשוא העתירה. לצערנו לא צלחה ההידברות, אך אין בכך כדי להיוואש חלילה במבט צופה פני עתיד".
|
|
העתירה נדחתה, אולם המנהל האזרחי חויב בהוצאות המשפט של העותרים, בסך 10,000 ש"ח, בשל האופן שבו התנהל בראשית ההליך: הימנעות מבדיקת מעמדם המשפטי של המקרקעין בו היתעד לבצע את הפעולה בקווי החשמל.
|
|
- בפני השופטים אליעזר ריבלין, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר
- בשם העותרים: עו"ד ג' נאסר; עו"ד ק' נאסר
- בשם המנהל האזרחי: עו"ד ג' שירמן
- בשם חברת החשמל: עו"ד י' שויגר
|
|
|
- בג"צ 8400/07 מועצת הכפר נחאלין ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
|
|
| תאריך:
|
19/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2008
|
|
ענבל בר-און
|
|
אושרה הנחת קווי חשמל לתושבי נפת חברון בשטח כפרים פלשתינים
|
|
|
בית המשפט העליון דחה ערר שהגישה הסנגוריה הציבורית על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתה להשתחרר מייצוגים של 3 נאשמים, וקבע כי למרות שהנאשמים חפצים בייצוג פרטי, הרי שמשום שאלה נמנעו מלהסדיר ייצוגם משך חודשים, ולאור הצורך הדוחק בשמיעת העדויות במשפטם, ראוי שהסנגוריה הציבורית תייצגם בדיון. נקבע כי הנאשמים יוכלו להשלים את הסדרת הייצוג עד לשלב החקירה הנגדית
|
|
|
|
|
לאחרונה הולכת ומתעצמת קולה של טענת הגנה מן הצדק המועלית ע"י סניגורים בתיקים פלילים, בכותלי ביהמ"ש.
|
|
|
|
|
ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור של אישה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שדחה תביעה שהגישה נגד בעלה לפיצוי בשל אובדן מיטב שנותיה ואובדן הסיכוי לעתודה כלכלית, וחייב את הבעל לשלם לה 200,000 ש"ח כפיצויי שיקום. בית המשפט פסק, כי משנכפה על המערערת הפירוד, שעה שאין חולק כי יש לה תלות כלכלית מוחלטת בו, ולאור ציפייתה הסבירה בעת הכניסה למערכת היחסים הזוגית עמו, כי לא תיוותר חסרת כל, יש לאפשר לה שיקום כלכלי ואישי, גם לאחר הפירוד ביניהם.
|
|
|
|
|
התובעת הייתה מעוניינת לרכוש שמלת כלה אצל התובעת ולצורך כך חתמה על הסכם בו נאמר שבמידה והעסקה תבוטל ע"י התובעת, עליה לשלם 70% מסכום השמלה - 6,000 ש"ח. יום לאחר שחתמה על החוזה, התקשרה התובעת לבטל את העסקה. הנתבעת אמרה לה בתשובה שתוכל לקבל רק 30% מסכום העסקה בהתאם לחוזה. התובעת דורשת 9,500 ש"חהחזר מלא על מה ששילמה ופיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת טוענת שהתובעת פעלה מחוסר תום לב תוך הסתרה מכוונת של פרטי ההסכם, וכי תגיש נגדה תביעה בסך 100,000 ש"ח על גניבת עיצוב שמלה. בית המשפט קבע כי הנתבעת תחזיר לתובעת 70% מסכום השמלה 4,200 ש"ח, וכן 1,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.
|
|
|
|
|
התובע דרש פיצויים מסלקום בסכום של 10,019 לאחר שמכשיר הטלפון אותו רכש מאת הנתבעת התקלקל, והנתבעת סיפקה לו מכשיר חלופי שאינו עונה על צרכיו לטענתו, וזאת מכיוון שלא יכולה הייתה לספק לו מכשיר זהה לשלו. הנתבעת טוענת כי החיובים בגינם מבקש התובע פיצויים נעשו לאחר שהפר חוזה התחייבות ל 36 חודשים שחתם עליו, וכן שהיא סיפקה לו מכשיר חלופי באותו מידרג עם אותן תכונות כמו המכשיר אותו מסר לתיקון. הנתבעת לא הציגה שום ראיה בנוגע לחוזה התחייבות, מאידך לא הוכיח הנתבע שנגרם לו נזק, מכאן בית המשפט קבע שהנתבעת תפצה את התובע בסכום של 2,772 ש"ח, וזאת בגין החזר חיובים "חד פעמיים" שנלקחו מהתובע.
|
|
|
|
|
