|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ביניש: המדינה לא קיימה את פסק הדין בנושא גדר ההפרדה
|
תוואי הגדר החלופי עדיין כולל בצידה הישראלי של הגדר אדמות פלשתיניות ● הגדר אינה אמורה לשרת מטרות סיפוחיות אלא אך ורק תכליות ביטחוניות
|
המדינה לא קיימה את הנחיות פסק הדין בנושא גדר ההפרדה. התוואי החלופי שקבעה עדיין פוגע באופן לא מידתי בזכויות הקנייניות של תושבי בלעין על אדמותיהם החקלאיות. כך קבעה (יום ב', 15.12.08) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט שהגישו תושבי בלעין.
לפני למעלה משנה הגישו תושבי בלעין עתירה לבג"צ ובה נטען כי התוואי המתוכנן של גדר ההפרדה באזור בלעין מותיר את אדמותיהם החקלאיות בצידה הישראלי של הגדר, באופן הפוגע בצורה בלתי מידתית במרקם חייהם. בית המשפט העליון קבע באותו פסק דין כי הקמת הגדר צריכה לשרת תכליות ביטחוניות גריגא, ולא תכליות של סיפוחי שטחים ליישוב מודיעין עילית. בג"צ קבע כי התוואי המוצע ע"י המדינה משאיר את מרבית אדמותיהם החלקאיות של תושבי בלעין בצידה הישראלי של הגדר, כך שנגזל מהם מקור פרנסתם. אולם, באותה החלטה בג"צ נמנע מלהכתיב למדינה תוואי חלופי, וזאת משום ששיקולי ביטחון הם עניינה של המדינה ובג"צ אינו מתערב בהם. ברם, בחלוף חודשים רבים התוואי החלופי שתוכנן הותיר את המצב על כנו: שוב התוואי גילם שיקולים של הרחבת היישוב מודיעין עלית, תחת שינטלו בחשבון שיקולים ביטחוניים בלבד.
בצעד נדיר (שכן כמעט מעולם בהיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל לא הופעל הליך של בזיון בית משפט כלפי המדינה) קבעה השופטת ביניש כי הגם שניתן למדינה פרק זמן ניכר להתוות תוואי חלופי, ומיקום התוואי הושאר לשיקול דעתה (בהתחשב בהנחיות בית המשפט) - התוואי הנוכחי ממחזר את כשליו של התוואי הקודם, ואינו מקיים את פסק דינו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.
|
|
ביום 4.9.07 ניתן צו מוחלט בפסק-הדין בבג"צ 8414/05 יאסין נ' ממשלת ישראל, אשר הורה למדינה לשקול מחדש, בתוך זמן סביר, חלופה לתוואי גדר הביטחון באדמות בילעין: חלופה המפחיתה מן הפגיעה בתושבי בילעין; העוברת, ככל הניתן, על אדמות מדינה; והמותירה בצדה המזרחי של הגדר את שטחי שלב ב' של תוכנית "מתתיהו מזרח", את השטחים המעובדים שבוואדי נחל דולב, וחלק מן המובלעות של אדמות פלשתיניות פרטיות המצויות בתחומי תוכנית 210/8/1.
כשמונה חודשים לאחר מתן פסק-הדין, פנה העותר לבית משפט זה בבקשה לצו לפי פקודת בזיון בית המשפט. בבקשה נטען, כי למרות הזמן הרב שחלף, לא נעשה דבר למימושו של פסק-הדין, ועל כן התבקש בית המשפט להורות למשיבים לקיים באופן מיידי את האמור בצו המוחלט שניתן בפסק-הדין.
|
|
- קביעות בג"צ בפסק הדין נשוא הדיון - תוואי הגדר המוצע אינו מידתי, שכן הוא מכליל את מרביתן של אדמות בלעין בצידה הישראלי של הגדר, ומונע מהם גישה לאדמותיהם החקלאיות. אי לכך על המדינה להציג תוואי חלופי, וזאת בתוך זמן סביר, אשר לא יטול בחשבון את הכוונה העתידית לבנות על אדמות בלעין את שכונת "מתיתיהו מזרח". על הגדר להגשים שיקולי ביטחון ולא שיקולי סיפוח.
- אמות המידה שהתווה בג"צ לתוואי הגדר החלופי - א) תוואי הגדר החדש יפגע פגיעה פחותה בתושבי בילעין. ב) השטחים המיועדים להקמה בעתיד של שלב ב' של שכונת "מתתיהו מזרח" יוותרו מצידה המזרחי של הגדר. ג) שיקולי הביטחון אשר יעצבו את התוואי החדש יתחשבו בבתים אשר נבנו בפועל ולא בתוכניות לבנייה עתידית. ד) האזורים המעובדים בנחל דולב יוותרו, ככל האפשר, ממזרח לגדר, וככל הניתן כך יהיה גם ביחס למובלעות של קרקעות פלשתיניות פרטיות המצויות בתחומי תוכנית 210/8/1. ה) הגדר תוקם ככל שניתן על אדמות מדינה ולא על אדמות פרטיות של תושבים פלשתינים.
- מדוע החלטת בית המשפט לא הייתה קונקרטית? - בית המשפט העליון לא הורה למשיבים מה יהא התוואי החלופי, ומה לוח הזמנים לביצועו, היות ובית המשפט העליון אינו מחליף את שיקול דעתו של המפקד הצבאי.
- התוואי החלופי שהוצג אינו מקיים את פסק הדין - התוואי שנבחר בסופם של דברים אינו תואם את אמות המידה אשר נקבעו בפסק-הדין. כך, החלופה שנבחרה אינה בנויה ברובה על אדמות מדינה אלא על אדמות פלשתיניות פרטיות, חלקן מעובדות בצפיפות, וכתוצאה מכך יפגעו דונמים רבים של אדמות מעובדות ומטעי זיתים בנחל דולב; בנוסף, חלופה זו מותירה חלק מהקרקעות המיועדות לשלב ב' של תוכנית מתתיהו מזרח ממערב לגדר; כמו-כן, היא אינה מותירה אף אחת מבין המובלעות של קרקעות פלשתיניות פרטיות ממזרח לגדר; וחשוב מכל - נוכח כל האמור לעיל - חלופה זו אינה מפחיתה מן הפגיעה בתושבים המקומיים.
- שיקולי ביטחון אינם מצדיקים פגיעה במרקם החיים הפלשתינים - ראוי להתייחס בקצרה לגבעה המצויה מדרום-מזרח לשכונת "נאות הפסגה". לטענת המדינה, הותרת גבעה זו בצד המערבי של הגדר הכרחית מטעמי ביטחון, והדבר אף עולה בקנה אחד עם פסק-הדין, בו אושרה חיוניות ההגנה על תושבי שכונות "נאות הפסגה" ו"מתתיהו מזרח". טענה זו אין לקבל. כל שנקבע בפסק הדין הוא, שעל-מנת להגן על ביטחון התושבים המתגוררים בשכונות המצויות ממזרח לקו תחום איו"ש, מותר להקים את הגדר מזרחה לקו הבתים, בתוך שטחי איו"ש, בהתאם למרחק הביטחוני המינימאלי הדרוש באופן סביר לשם הגנה על התושבים. אין בכך כדי להצדיק כל פגיעה במרקם חייהם של תושבי האזור הפלשתינים; המגבלות על תפיסת מקרקעין לצורך ההגנה על התושבים צריכות לעמוד במבחני המידתיות.
|
|
נמצא, כי אין בחלופה שנבחרה כדי לקיים את הוראות פסק-הדין. המשיבים מצווים, אפוא, לקיים את הוראות פסק-הדין ללא השתהות נוספת, ולהתוות תוואי לגדר באזור נשוא העתירה אשר עונה על הקריטריונים אשר נקבעו בפסק-הדין, כפי שפורטו והובהרו לעיל ובהתחשב בנסיבות העניין, יעשו כן בהקדם האפשרי. המשיבים ישאו בהוצאות המבקש בהליך זה בסכום של 10,000 ש"ח.
|
|
- בפני הנשיאה דורית ביניש, המשנה לנשיאה אליעזר רבלין, והשופטת אילה פרוקצ'יה
- בשם העותרים: עו"ד מיכאל ספרד
- בשם המדינה: עו"ד אבי ליכט
- בשם חברות הנדל"ן: עו"ד רנאטו יארק
|
|
|
- בג"צ 8414/05 אחמד עיסא עבדאללה יאסין, ראש המועצה הכפרית בילעין נ' ממשלת ישראל (ניתן ביום 4.9.08).
|
|
| תאריך:
|
20/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
20/12/2008
|
|
ענבל בר-און
|
|
ביניש: המדינה לא קיימה את פסק הדין בנושא גדר ההפרדה
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
תמימה
|
21/12/08 13:24
|
|
|
הנחת תשתיות לחשמל בכפרם של העותרים תשפר את אספקת החשמל לכל אזור נפת חברון, וזאת תוך פגיעה מינימלית בעותרים. כך קבע (יום ה, 18.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בעתירה שהגישה מועצת הכפר כנגד המנהל האזרחי.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון דחה ערר שהגישה הסנגוריה הציבורית על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתה להשתחרר מייצוגים של 3 נאשמים, וקבע כי למרות שהנאשמים חפצים בייצוג פרטי, הרי שמשום שאלה נמנעו מלהסדיר ייצוגם משך חודשים, ולאור הצורך הדוחק בשמיעת העדויות במשפטם, ראוי שהסנגוריה הציבורית תייצגם בדיון. נקבע כי הנאשמים יוכלו להשלים את הסדרת הייצוג עד לשלב החקירה הנגדית
|
|
|
|
|
לאחרונה הולכת ומתעצמת קולה של טענת הגנה מן הצדק המועלית ע"י סניגורים בתיקים פלילים, בכותלי ביהמ"ש.
|
|
|
|
|
ביהמ"ש המחוזי קיבל ערעור של אישה על החלטת בית המשפט לענייני משפחה, שדחה תביעה שהגישה נגד בעלה לפיצוי בשל אובדן מיטב שנותיה ואובדן הסיכוי לעתודה כלכלית, וחייב את הבעל לשלם לה 200,000 ש"ח כפיצויי שיקום. בית המשפט פסק, כי משנכפה על המערערת הפירוד, שעה שאין חולק כי יש לה תלות כלכלית מוחלטת בו, ולאור ציפייתה הסבירה בעת הכניסה למערכת היחסים הזוגית עמו, כי לא תיוותר חסרת כל, יש לאפשר לה שיקום כלכלי ואישי, גם לאחר הפירוד ביניהם.
|
|
|
|
|
התובעת הייתה מעוניינת לרכוש שמלת כלה אצל התובעת ולצורך כך חתמה על הסכם בו נאמר שבמידה והעסקה תבוטל ע"י התובעת, עליה לשלם 70% מסכום השמלה - 6,000 ש"ח. יום לאחר שחתמה על החוזה, התקשרה התובעת לבטל את העסקה. הנתבעת אמרה לה בתשובה שתוכל לקבל רק 30% מסכום העסקה בהתאם לחוזה. התובעת דורשת 9,500 ש"חהחזר מלא על מה ששילמה ופיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעת טוענת שהתובעת פעלה מחוסר תום לב תוך הסתרה מכוונת של פרטי ההסכם, וכי תגיש נגדה תביעה בסך 100,000 ש"ח על גניבת עיצוב שמלה. בית המשפט קבע כי הנתבעת תחזיר לתובעת 70% מסכום השמלה 4,200 ש"ח, וכן 1,000 ש"ח בגין עוגמת נפש.
|
|
|
|
|
