|   15:07:40
דלג
  ענבל בר-און  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

עו"ד: נישואי לשופטת פוגעים בפרנסתי

עורך הדין טען כי בשל נישואיו לשופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, הוא מנוע מלהופיע בפני ארבעה שופטים בבית משפט זה ביניש: קרבה ממשית יוצרת חשש למשוא פנים
22/12/2008  |   ענבל בר-און   |   פסיקה   |   תגובות
[צילום: פלאש 90]

כאשר שופט פוסל את עצמו מלדון בתיק בשל קרבה ממשית לעורך הדין המופיע בפניו, יש ליתן משקל יתר לתחושתו האישית, ואין לכפות עליו לדון בתיק. כך קבעה (יום ה, 18.12.08) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בערעור על בקשת פסלות שנדונה בפניה.

המערער, עו"ד רוטשילד, קובל על כך ששופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, העובדת לצד רעייתו, גם היא שופטת, פסלה את עצמה מלדון בתיקים שבו הוא מייצג. לטענת השופטת, לא זו בלבד שיש לה קרבה ממשית ויחסי חברות קרובים עם רעייתו השופטת שעובדת עימה, אלא שבנוסף, עורך הדין רוטשילד מייצג את התובעים כנגד קרוב משפחתה. מכלול נסיבות אלו יחדיו, לטענתה, מקימים חשש ממשי למשוא פנים. טענת עורך הדין הינה כי ההכרות בין רעיתו השופטת לבין השופטת הדנה בתיק הינה הכרות שטחית ביותר, פורמלית בעיקר, וכי כאשר ארבעה שופטים מתוך עשרה בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן פוסלים את עצמם באופן קבוע מלדון בתיקים בהם הוא מייצג - מקופחת פרנסתו באופן חריף ונפגע חופש העיסוק שלו.

השופטת ביניש קבעה כי מתקיים במקרה הנדון חשש ממשי למשוא פנים עקב קרבה ממשית בין השופטת לבין רעיית עורך הדין- שופטת גם היא באותו בית משפט, וזאת בהסתמך על דברי השופטת עצמה. לבד מזאת קבעה השופטת ביניש, כי בעניינים כגון דא- כאשר שופט חש שאינו יכול לדון באופן אובייקטיבי בתיק, אין לכפות זאת עליו. ערעור עורך הדין על הפסילה העצמית של השופטת נדחה.

עובדות המקרה

ביום 24.6.2006 הודיעה שופטת בית המשפט על כוונתה לפסול עצמה מלדון בתביעה נשוא הדיון משני טעמים. הטעם העיקרי הוא שעו"ד רוטשילד, בא כוחה של המערערת, הינו בעלה של עמיתה לעבודה ומטבע הדברים יש לשופטת קשרים עימו מחוץ לשעות העבודה. הטעם המשני הוא כי עו"ד רוטשילד מייצג לקוחות המנהלים משפט נגד קרוב משפחה של השופטת. באות כח המשיבים הודיעו מייד כי הן מסכימות לפסילה. עו"ד רוטשילד הודיע כי הוא מתנגד לפסילה.

ביום 7.7.2008 החליטה השופטת לפסול עצמה מלדון בתובענה משני הטעמים שלעיל, המהווים, לדעתה, נתונים אובייקטיביים המבססים את פסילתה, מעבר לתחושותיה הסובייקטיביות שלא לדון בתיק. עוד הוסיפה השופטת כי היא מעדיפה שלא לדון כלל בתיקים בהם מופיע עו"ד רוטשילד מחמת קשריו החברתיים עימה ועם רעייתו, בשל האופי המיוחד של בית המשפט, מחמת תחושתה האישית שאינה נוחה מהסיטואציה ובהתחשב ברחשי ליבן ובעמדתן של באות כח המשיבים אשר תומכות בפסילתה.

טענות הצדדים

לטענת המערערת ערעורה מעורר שאלות עקרוניות בעלות חשיבות רבה אשר עלולה להיות להכרעה בהן השלכה משמעותית ביותר על עתידו הכלכלי של עו"ד רוטשילד - בא-כוחה, שכן הותרת החלטת הפסלות על כנה עלולה לגדוע את אחד ממקורות הפרנסה העיקריים שלו ולפגוע בזכות יסוד שלו לחופש העיסוק. עו"ד רוטשילד, כך מתואר בערעור, עובד כעורך דין למעלה מעשרים שנה. אשתו, השופטת ח' ריש-רוטשילד, מונתה בשנת 1999 לשופטת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן ומכהנת בתפקידה גם היום. מאז מינויה, כך מתואר, נמנע עו"ד רוטשילד מלהופיע לפני מספר שופטים המכהנים בבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שכן הם פסלו עצמם מלדון בעניינים בהם הוא מטפל בשל קרבה מיוחדת בינם או בין בני משפחה שלהם לבין עו"ד רוטשילד. עו"ד רוטשילד מציין כי במהלך עשר שנים ולפחות עד לפני שנתיים-שלוש הופיע וייצג לקוחות גם לפני השופטת בלא שהועלתה כל טענה בדבר קרבה כלשהי ביניהם.

לגופו של עניין מצהיר עו"ד רוטשילד כי אין ולא היו לו קשרים עם השופטת מחוץ לכותלי בית המשפט, מעבר ליחסים הרגילים של עורך דין המופיע לפני מותב; מעולם לא ביקר בביתה ולא נכח באף אירוע שערכה, למעט חתונת בתה שנערכה סמוך לאחר מינויה של השופטת לפני כשמונה שנים. באירוע זה נכחו עורכי דין נוספים אשר הופיעו ומופיעים גם כיום לפני השופטת. עו"ד רוטשילד מוסיף כי השופטת לא הוזמנה ולא השתתפה באירוע משפחתי שלו, למעט ביקור אשתו שהיתה בשבתון או לצורך ניחום אבלים; כן היו פגישות אקראיות עמה ועם בעלה במפגשים ספורים של שופטי בית המשפט לענייני משפחה. לפיכך, לדעתו, אין בינו לבין השופטת או בינה לבין אשתו כל קרבה ממשית או יחסי "חברות של ממש" באופן המצדיק פסילתה.

לטענת עו"ד רוטשילד נפלו פגמים מהותיים בהודעת השופטת בדבר פסלותה וההחלטה שניתנו בהעדרו, ובהם שיחה שנוהלה בין באות כח המשיבים לשופטת אשר לא באה לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. פגם נוסף מצא באי פירוט פרטי קרובי משפחתה של השופטת אשר עו"ד רוטשילד מייצג כנגדם בהליך אחר. בנסיבות אלה, יש לדעת עו"ד רוטשילד, כדי לראות את ההחלטה בטלה מעיקרא. לחלופין, מבקש הוא להורות על ביטולה. לחלופי חלופין, על השלמת ההחלטה והפרוטוקול.

עו"ד רוטשילד מוסיף כי החלטת הפסילה ניתנה בלא שניתנה למערערת ההזדמנות להתנגד לפסילה, אלא, לראשונה, בהחלטה גופה. לטענת עו"ד רוטשילד, מצב בו ארבעה מתוך עשר שופטי בית המשפט לענייני משפחה במחוז הגדול במדינה מנועים מלדון בעניינים שבטיפולו, מהווה פגיעה משמעותית בחופש העיסוק שלו ובכושר השתכרותו, ללא הצדקה. לדעתו, אפילו מדובר בענייננו בקרבה מסוימת הרי שאינה עולה כדי קרבה ממשית אשר יש בה כדי להוות עילת פסלות.


טענות המשיב

המשיב טוען כי שני הטעמים לפסילת השופטת מבטאים את תחושתה הסובייקטיבית של השופטת ויש לכבד את החלטתה ולא לכפות עליה את הדיון בתובענה. המשיב טוען עוד כי אין יסוד לטענת עו"ד רוטשילד לפיה לתוצאת הערעור עלולה להיות השלכה על עתידו הכלכלי. באת כח המשיב בחרה לציין את אי הנוחות שהיא חשה להופיע מול עו"ד רוטשילד ולהתעמת איתו, לאור סגנונו, הנובע לדעתה מהעובדה ששופטים נמנעו מלהעיר לו, ככל הנראה כדי לא לפגוע באשתו, השופטת. לפיכך, ובהקשר זה, טוענת היא כי החלטת השופטת ראויה להערכה, תתרום לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט, ותרחיק כל חשש של מתדיין למשוא פנים. עוד מוסיפה באת כח המשיב כי מדובר בהחלטת פסילה עצמית של בית המשפט ובמקרה כזה יש לשים את הדגש ולתת את המשקל לתחושותיו של השופט הסובר כי אין זה מן הראוי שידון בתיק. עוד מציינת היא כי בית המשפט לא החל עדיין לדון בתביעה ולכן לא ייגרם למערערת כל נזק.

השגות השופטת

גם השופטת הגישה הערותיה לערעור. השופטת רואה עצמה כחברה קרובה של רעיית עו"ד רוטשילד וכבעלת קשרים הדוקים עמה עד כדי חציית הקווים הפורמאליים של יחסים מקצועיים, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהשתתפות בשמחות משפחתיות ובביקורים בביתה. השופטת מוסיפה כי עו"ד רוטשילד יצר מצב של טשטוש גבולות בין יחסי עבודה ליחסי רעות עמה. בהתייחס להופעותיו הקודמות של עו"ד רוטשילד בפניה מביעה השופטת דעתה כי הופעות אלה לימדוה באופן חד משמעי כי יש להפסיק הופעותיו בפניה וכי עליה לפסול עצמה. השופטת אף הבהירה מהם יחסי הקרבה שלה לקרוב משפחתה אשר עו"ד רוטשילד מייצג לקוחות המנהלים משפט נגדו. השופטת מבהירה כי בינה לבין באות כח המשיבים לא התקיימה כל שיחה וכי הפרוטוקול משקף בדיוק את מהלך הדיון, למעט שימוש בביטוי מסוים. לאור כל אלה חוזרת השופטת ומבקשת לאשר את פסילתה העצמית.

תגובת עו"ד רוטשילד להערות השופטת ולתגובת המשיב

עו"ד רוטשילד טוען כי אכן קיימת קרבה ממשית בין אשתו, השופטת לבין שלושה שופטים המכהנים באותו בית משפט ולכן שופטים אלה פסלו עצמם מלדון בעניינים בהם מייצג עו"ד רוטשילד. ואולם, בין עו"ד רוטשילד ואשתו לבין השופטת פלאוט לא קיימים קשרים כאמור; הוא חזר על טענתו כי הוא ואשתו לא בילו עימה ולא הוזמנו ולא ביקרו בביתה. במהלך עשר שנים השתתף עו"ד רוטשילד באירוע משפחתי אחד בלבד שערכה השופטת אשר בו נכחו כל שופטי בית המשפט ובני זוגם. השופטת פלאוט ביקרה בביתם במסגרת ניחום אבלים. בהתייחס לטענת המשיב 2 טוען עו"ד רוטשילד כי פסילת השופטת פלאוט משמעה פסילה גורפת של כל התיקים המתנהלים לפני השופטת ואף יצירת תקדים לפיו הוא מנוע מלייצג בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, באופן שישליך משמעותית על פרנסתו. אשר לייצוג כנגד בן דודה של השופטת, הרי מכל מקום, אין מדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, וההליך שם החל לפני מספר שנים, כאשר מאז הופיע עו"ד רוטשילד בפני השופטת בלא שתציין זאת.

קביעות בית המשפט

קביעת בית המשפט

  • כאשר שופט פוסל את עצמו - מקום בו מגלה השופט דעתו בצורה חד משמעית כי יתקשה לשבת בדין אין לכפות עליו לעשות כן. במקרה דנן מדובר בפסילה עצמית של שופטת. במצב דברים זה, יש לתת משקל לתחושותיו של השופט הסובר כי לא ראוי שיידון בתיק, שכן לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון בתיק, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן. עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של השופט מכרעת.

  • קרבה ממשית יוצרת חשש למשוא פנים - סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984 קובע כי שופט לא יישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. סעיף 77א(א1)(1) מוסיף וקובע כי שופט לא יישב בדין ביודעו שצד להליך, בא כוחו או עד מרכזי הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת. הנה כי כן, הן לפי העילה הכללית שבסעיף 77א(א) לחוק, והן לפי העילה הספציפית שבסעיף 77א(א1)(1), אין די בעצם ההיכרות או הקרבה של שופט לבא-כוח של בעל דין כדי להביא לפסילתו, ונדרשת קרבה ממשית. קרבה זו אינה אלא אותה קרבה שממשותה היא המבססת חשש ממשי למשוא פנים.

  • מהי קרבה ממשית? - יש לבחון את כלל נסיבות המקרה, בשים לב לאופי ההיכרות, מסגרתה, משכה ומשך הזמן שעבר מאז ההיכרות. ככל שהקרבה הדוקה יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה ממושכת יותר החשש למשוא פנים רב יותר. ככל שהקרבה רלבנטית יותר לנשוא הסכסוך המשפטי מתעצם החשש למשוא פנים. לפיכך, אין לקבוע כלל קטגורי של פסלות אלא יש לבחון בכל מקרה לגופו, אם ישנו חשש ממשי למשוא פנים.

  • האם נישואי עורך הדין לשופטת יוצרים 'קרבה ממשית' בינו לבין עמיתיה? - יצויין, כי על פי הפסיקה כבר נקבע שעצם הכהונה של בן זוגו של עורך-דין המופיע בבית המשפט היא כשלעצמה אין בה כדי לפסול את כל שופטי בית המשפט מלדון בעניין בו הוא מופיע, אולם מידת הקירבה בין אותו שופט לעורך-הדין המופיע כעילה לפסילתו, היא עניין תלוי נסיבות. לעניין זה יש לאמץ את דברי השופטת באשר לקרבתה לרעיית השופטת, עמיתתה לעבודה.

תוצאת ההליך

בנסיבות אלה, יחד עם הטעם הנוסף שהעלתה השופטת, של ניהול תביעה בידי עו"ד רוטשילד נגד בן משפחה קרוב שלה, הגם שאיננה הקירבה המשפחתית המצוינת בדין כעילת פסלות, הרי שיש מקום לאשר את פסלותה העצמית של השופטת.

פרטי ההליך

- בפני השופטת בייניש
- בשם המערערת: עו"ד דידי רוטשילד
- בשם המשיב: עו"ד מרגלית נוח

- ע"א 7573/08 פלונית נ' פלוני (ניתן ביום 18.12.08).
תאריך:  22/12/2008   |   עודכן:  23/12/2008
ענבל בר-און
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
עו"ד: נישואי לשופטת פוגעים בפרנסתי
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יוסף אגמון
23/12/08 03:08
 
האלמוני
23/12/08 14:12
 
יוסף אגמון
23/12/08 19:03
 
The Honest Group
23/12/08 19:46
2
שבתאי עזריאל
23/12/08 07:44
3
וזמיר.שותפים לפוש
23/12/08 13:12
4
הפרקליטים
24/12/08 15:48
 
שלמה, הנקניק
28/12/08 00:09
5
עו"ד שלמה
28/12/08 16:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לאור ההשלכות הקשות של הגדרת ממזרות על כבודו של הקטין שיוגדר כך, יש לצמצם ככל האפשר את הקביעה ולפיה פלוני הוא ממזר. כך קבע (יום א', 21.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטין, בבקשת התנגדות לבדיקת אבהות אשר הגישה אמו של קטין.
22/12/2008  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
הגם שהנאשם הוגדר כחולה סכיזופרניה, הוא לא הצליח להוכיח במאזן ההסתברויות כי רצח את אשתו מתוך אי שפיות, ללא יכולת, לכאורה, לשלוט במעשיו. כך קבעה (22.12.08) שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, בערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש שנגזר עליו.
22/12/2008  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
"מסוכנותו של הנאשם אינה מוטלת בספק. חפירת מנהרות בין מצרים לבין עזה במשך שבע שנים ברציפות והברחת נשק דרכן, מסכנת את שלומו של הציבור הישראלי". כך קבע (יום ב', 22.12.08) שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, בבקשה שהגישה המדינה להארכת מעצרו של הנאשם ב 90 יום או עד גמר משפטו.
22/12/2008  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
המדינה לא קיימה את הנחיות פסק הדין בנושא גדר ההפרדה. התוואי החלופי שקבעה עדיין פוגע באופן לא מידתי בזכויות הקנייניות של תושבי בלעין על אדמותיהם החקלאיות. כך קבעה (יום ב', 15.12.08) נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט שהגישו תושבי בלעין.
20/12/2008  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
הנחת תשתיות לחשמל בכפרם של העותרים תשפר את אספקת החשמל לכל אזור נפת חברון, וזאת תוך פגיעה מינימלית בעותרים. כך קבע (יום ה, 18.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בעתירה שהגישה מועצת הכפר כנגד המנהל האזרחי.
19/12/2008  |  ענבל בר-און  |   פסיקה
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il