נזקי הסופה יגיעו ל-300 מיליון שקל לפחות. כך עולה מנתונים שנמסרו (יום א', 15.12.13). מדובר בנזקים של
100 מיליון שקל לחקלאות, נזקים של כ-120 מיליון שקל לדירות ובניינים בכל הארץ, וכן נזקים לחברת החשמל.
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, מעריך שכ-10,000 דירות ומבנים בכל הארץ נפגעו בסופה. המדובר בנזקי רטיבות, חדירת מים ופגיעה בגגות. חדר המצב של ההתאחדות קיבל במשך היום מאות פניות, המשקפות לדעתו רק חלק קטן מהנזקים.
אנשי חברת החשמל עסוקים "מעל לראש" בחיבור אלפי דירות לזרם החשמל, ולא התפנו בינתיים להעריך את הנזקים. עם זאת, אין ספק שנגרמו נזקים בעשרות מיליוני שקלים כתוצאה מנפילת עמודי חשמל וקווי מתח גבוהים ורגילים.
נזקים נוספים נגרמו לכבישים במקומות שונים בארץ. בולט נזק סביבתי לירושלים, שבה נעקרו אלפי עצים, אם לא יותר מכך.
הקרה הצפויה בשני הלילות הקרובים עלולה להגדיל מאוד את הנזקים בחקלאות. על-פי אומדן ראשוני, מדובר בכ-100 מיליון שקלים אולם הקרה עלולה להשליש את הסכום.
ביטוח חלקי בלבד לנזקים
רק חלק מהנזקים מבוטחים בצורה זו או אחרת. המצב הטוב ביותר מבחינה זו הוא של החקלאים, שהרוב המכריע של נזקיהם מבוטח באמצעות הקרן הממשלתית לביטוח נזקי טבע (קנט). לחברת החשמל יש ביטוח משנה, באמצעות חברה ישראלית, במבטחי משנה גדולים בחו"ל.
בתחומים אחרים, מצבם של הניזוקים טוב פחות. הנזקים לדירות מבוטחים רק אצל מי שעשה ביטוח רכוש באחת מחברות הביטוח בארץ. ידוע, שחלק גדול מהציבור אינו מבטח את הדירה. בתי עסק, לעומת זאת, מבוטחים בדרך כלל. אין ביטוח לעצים, לכבישים ולרכוש ממשלתי שניזוק.
חצי נחמה: הנזקים בעבר היו גדולים יותר
"חצי נחמה" מהווה העובדה, שהנזקים בעבר היו גדולים יותר. לדוגמה, לפני 5 שנים פקדה את הארץ קרה, והקרן לביטוח נזקי טבע שילמה פיצויים ב-500 מיליון שקלים.
לפני שלוש שנים בדיוק תקפה סערה את חופי הארץ. נמלי חיפה, עכו ויפו נפגעו. כן נפגעו שורת בניינים, מסעדות ובתי עסק לאורך הטיילת בתל אביב, ולחקלאות נגרם נזק ב-50 מיליון שקל "בלבד".
סערה גדולה מאוד הייתה בלילה שבין 31 בדצמבר 1987 ל-1 בינואר 1988. מבני תעשיה, מסחר ואחסנה רבים נפגעו. מבוטחים רבים עברו ב-1 בינואר לחברת ביטוח אחרת. בכמה וכמה מקרים פרץ ויכוח בין חברות ביטוח, לאיזו שנה "שייך" הנזק. חברות ביטוח פנו לשירות המטאורולוגי, וביקשו מידע מדויק באיזו שעה פרצה הסערה, ומה היה מצבה ב-12 בלילה, כאשר הביטוח עבר מחברה לחברה.
פגיעות חקלאות קלות בערבה ובבקעה
ארגון מגדלי ירקות מדווח כי עיקר הנזקים הם בשטחים הפתוחים, אך פגיעות קשות יש גם בבתי רשת ובחממות.
מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות, דיווח למנכ"ל משרד החקלאות,
רמי כהן, על הנזקים שאירעו בימים האחרונים בשטחי הגידול, שעלולים להביא למחסור בחלק מהתוצרת ולפגיעה בגידולים המיועדים ליצוא.
בין הגידולים הניזוקים שטחים פתוחים של חסה באזורי הדרום והמרכז כתוצאה מפגיעות ברד, נפגע קשות גידול פרחי ירקות למאכל, נגרמו נזקים עתידיים לתפוחי-האדמה ולגזר, כתוצאה מחשש לריקבונות בעקבות הברד וההצפות, ושטחי תות-השדה נפגעו מהצפות שפגעו בפרי שבדרך.
נזקים נגרמו בכל האזורים גם לחממות, כתוצאה מברד, מהצפות ומרוחות, וכן נפגעה איכות התוצרת מניילונים שהועפו וחשפו את הגידולים למזג-האוויר הקשה.
חשש כבד מלווה את המגדלים ליצוא, שהעונה ה"חמה" שלהם לקראת חג המולד הנוצרי עלולה להשתבש ולסכן את מעמדם כיצואנים על המדפים בחו"ל.
בענף הירקות כל המגדלים מכוסים ב-50% ביטוח חובה לנזקי טבע באמצעות מועצת הצמחים, ורבים ביצעו ביטוחי רשות נוספים. עם זאת, עדיין קיים חשש לפגיעות שאינן מכוסות בביטוח, ו"אנו מקווים", ציין מאיר יפרח, "שמשרד החקלאות יתכנס לסייע לחקלאים שהביטוח אינו מכסה את נזקיהם".
למרות הנזקים, החקלאים מברכים על שפע המשקעים שירדו בכל אזורי הגידול, ומצפים שהמדינה תוזיל מיידית בהתאם את מחירי המים לכלל האוכלוסייה וגם לחקלאים.
הפגיעות קלות יחסית באזורי הערבה ובקעת הירדן, ולכן ניתן לסמוך על הספקת תוצרת ירקות מאזורים אלה. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום (אבו) וילן אמר: "כבר כעת, אנו יודעים שהסופה של הימים האחרונים הובילה לנזקים רבים גם בתחום החקלאות: מטעים ועצים נפגעו ונזקי הברד פגעו בגידולים ובחממות.
אני קורא לחקלאים שספגו נזקים, לפנות בהקדם לקרן נזקי הטבע, ולהעביר מידע על היקף הפגיעה. בעוד מספר ימים, נשב עם משרד החקלאות לביצוע הערכת מצב לנזקים, במידה ואלו גבוהים מהיקף הביטוחים, ייתכן שיהיה צורך בהכרזה ממלכתית על אסון טבע".
גם וילן מעריך שבימים הקרובים תהיה בעיה באספקת פירות וירקות. "הבעיה תהיה נקודתית וזמנית, ואני בטוח, כי חקלאי ישראל יפעלו להחזרת מלאי התוצרת בהקדם האפשרי", אמר.
לדברי
איציק כהן, מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות, אין סיבה לעליית מחירי פירות בעקבות הסערה. תפוחים, ענבי מאכל, אגסים, אפרסמונים וזנים נוספים נקטפו בקיץ ומשווקים מקירור. החקלאים כבר קיבלו את התמורה עבור הפירות וכל עלייה במחירם היא משחק של גורמים בשרשרת השיווק כדי להרוויח מהסערה ללא כל הצדקה. הבננות הן הפרי היחיד שאינו משווק מקירור, אך האזורים בהם נמצאים המטעים, שהם בגובה נמוך לאורך החוף או בעמק הירדן, לא נפגעו ממזג האוויר. גם מחיר פירות ההדר לא אמור להיות מושפע ממזג האוויר.
