|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"חומרה רבה לעבירות בניה בירושלים העתיקה"
|
יש להרוס מבנים לא חוקיים מיד, בכדי שלא יצא חוטא נשכר ● הדברים יפים שבעתיים לאזור העיר העתיקה בירושלים, שיש לו חשיבות ארכיטקטונית, היסטורית, חברתית ודתית מיוחדת
|
|
עבירות בניה חמורות [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
אין לעכב הריסת מבנה בלתי חוקי אשר הוקם באזור בעל משמעות היסטורית, תרבותית וארכיטקטונית מיוחדת. כך קבע ( יום ד', 24.12.08) השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שהגישה נאשמת בהליך פלילי בגין בנייה לא חוקית, לעיכוב ביצוע צו ההריסה.
השופט נועם הדגיש כי בבואו של בית המשפט לעכב צו הריסה מנהלי של מבנה בלתי חוקי הוא יאזן בין שיקולים שבאינטרס הציבורי, לבין שיקולים קנייניים פרטיים של הנאשם. מבין השיקולים הציבוריים מונה השופט נועם את המרקם הארכיטקטוני של האזור בו הוקם המבנה הבלתי חוקי, הצורך להרתיע עברייני בניה מלהנות מפירות עבירת הבנייה שלהם, הצורך בכיבוד שלטון החוק כמו גם שיקולי בטיחות (שהרי מבחנים בלתי חוקיים מוחזקים כמסוכנים). מנגד יש לבדוק את אינטרס הנאשם בבניה הלא חוקית: עד כמה העיכובים בקבלת האישורים היו שלא באשמתו, מהו היקף האינטרס שלו במבנה וכדומה. השופט נועם קבע כי באזור דוגמת ירושלים העתיקה, אזור שהוא פנינה ארכיטקטונית, תרבותית, היסטורית וחברתית ייחודית, שיקולים שבאינטרס הציבורי גוברים ועולים עשרות מונים על האינטרס הפרטי של הנאשמת, ועל כן יש לבצע לאלתר הריסה של המבנה הבלתי חוקי.
|
|
ביום 15.9.03 הורשעה המערערת בת"פ 5787/02, על-פי הודאתה, בעבירה של בנייה ללא היתר – לפי סעיפים 145(א) ו-204(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, בכך שהקימה מבנה בן שתי קומות ללא היתר, במתחם של מנזר השייך לפטריארכיה היוונית בעיר העתיקה בירושלים. בקומה אחת הרסה המערערת קירות קיימים וגג מאסבסט, והקימה תחתם מבנה מאבן ומבטון בשטח של 45 מ"ר; ובקומה שנייה בנתה תוספת בשטח של 50 מ"ר. על המערערת הוטל קנס בסך 30,000 ₪, ובמסגרת הסדר טיעון הוצא צו הריסה רק לקומה השנייה בשטח של 45 מ"ר בלבד, שהיה על המערערת לבצעו עד ליום 1.10.04. מפעם לפעם נדחה ביצוע צו ההריסה וזאת לבקשת הנאשמת.
|
|
ב"כ המערערת טען בבית-משפט קמא, כי המערערת שוקדת על הכשרת המבנה עוד משנת 2003, וכי לשם כך שכרה שירותיו של אדריכל, שהכין עבורה בקשה לתיקון תכנית המתאר. לדבריו, המערערת נתקלה בקשיים בכל הנוגע להוכחת הבעלות על הנכס, אשר בעטיים נתעכב הטיפול בבקשה במשך למעלה משנתיים. הוא ביקש, כי תינתן למרשתו ארכה נוספת בת שנה על-מנת שתוכל להמשיך בהליכי התכנון והרישוי, בהדגישו כי המערערת היא רק דיירת בנכס, וכי האחריות לקידום התכנית מוטלת על הפטריארכיה ולא עליה.
ב"כ המשיבה התנגד למתן ארכה נוספת לביצוע צו ההריסה, בהדגישו כי מאז שבוצעה הבנייה בשנת 2001 לא חלה התקדמות בהליכי הרישוי, וכי מאז שנפתחו הליכי התכנון בחודש מארס 2003 לא חלה כל התקדמות בהליך התכנוני. הוא גרס, כי לאחר חלוף כשבע שנים מעת ביצוע עבודות הבנייה, אין מקום ליתן ארכות נוספות, ובפרט כשמדובר בבנייה בעיר העתיקה בירושלים – אזור בעל מאפיינים ייחודיים מבחינה היסטורית, דתית וארכיטקטונית.
|
|
- החלטתו של בית-משפט קמא - אין להמשיך בניה לא חוקית במקום רגיש מאד מבחינה אדריכלית, ארכיאולוגית, היסטורית וחברתית כירושלים העתיקה. במיקום שכזה מוצדקות מגבלות מיוחדות על הבנייה, כפי שאכן נעשה וכפי שמקובל בערים היסטוריות אחרות ברחבי העולם. במיקום שכזה אין מקום להשלים עם כך שעבירת בנייה, אשר לא ברור האם היא משתלבת ביעדים התכנוניים של המקום ובמגבלות המיוחדות שהוטלו, תונצח באמצעות מתן ארכות חוזרות ונשנות בביצוע צו ההריסה. במיקום שכזה גובר האינטרס הציבורי על האינטרס הפרטי.
- המסגרת הנורמטיבית - סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה מסמיך את בית-המשפט שהרשיע נאשם בעבירה לפי סעיף 204 לחוק, להורות במסגרת גזר-הדין, בין-השאר, על הריסת הבנייה נושא ההרשעה, או על התאמתה להיתר ולתכנית. סעיף 207 לחוק, מורה, כי בית-המשפט רשאי בשעת מתן צו לפי סעיף 205, ובכל עת לאחר מכן, לקבוע המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, "אם ראה טעם לעשות כן".
- תכלית צווי ההריסה הינה תכנונית ולא עונשית - צווי הריסה והתאמה, הניתנים בגזרי-דין מכוח סעיף 205 לחוק התכנון והבנייה, תכליתם הִנה תכנונית בעיקרה, ולא עונשית. הם נועדו להסיר את המפגע שהסֵבה הבנייה למרקם התכנוני, בין על-ידי הריסה ובין באמצעות התאמת הבנייה לתוכנית המתאר ולהיתר הבנייה, ושלא לאפשר לנאשם להשתמש בפרי עוונו וליהנות ממנו. צווים אלו נועדו להגשים את מטרותיהם ויעדיהם של דיני התכנון והבנייה, והם מהווים אמצעי בעל חשיבות מכרעת באכיפת החוק.
- שיקול הדעת השיפוטי הראוי במתן צו הריסה - בקביעת המועד לביצועו של צו הריסה שיפוטי, הן בשעת מתן גזר-הדין, והן בעת דיון בבקשה למתן ארכה לביצוע הצו, נדרש בית-המשפט לעשות "איזון לשעה", בין האינטרס הכללי של שמירת החוק וההקפדה על דיני התכנון והבנייה, לבל תונצחנה עבירות בנייה, לבין האינטרס הפרטי וצרכיו של הנאשם. על בית המשפט לשקול את האינטרסים הציבוריים, המשקפים מספר תכליות, וביניהן: שמירה על המדיניות התכנונית; הבטחת הבטיחות; מניעת הנאה מפרי העבירה; וקיום שלטון החוק אגב כיבוד הדין ויישומו.
- שיקולי שמירה על המדיניות התכנונית - התכלית הראשונה, שמירה על המדיניות התכנונית, מחייבת הקפדה שכל בנייה תיעשה כנגזרת של תפיסה תכנונית רחבה, זאת על-רקע העובדה שביסוד המדיניות התכנונית עומדים שיקולים כלכליים, חברתיים, סביבתיים ואקולוגיים, כמו-גם שיקולים של "צדק חלוקתי" של אפשרויות ניצול המקרקעין מבחינת ייעוד השימוש ואחוזי הבנייה. הקפדה על שמירת המדיניות התכנונית באה למנוע פגיעה במרקם התכנוני, שהִנו למעשה קניינו של הציבור כולו. התופעה הפסולה של הקדמת ביצוע בנייה לקבלת היתר, פוגעת במרקם התכנוני ובמדיניות התכנונית, גם אם בתכוף לבנייה מוגשת בקשה לרשויות להכשרתה. בקשה שכזאת מאלצת את רשויות הרישוי והתכנון, לא פעם, לדון בתכניות תוך הבאה בחשבון של אילוצים שמקורם בעובדה המוגמרת של סיום הבנייה, ולאשר תוכניות שאלמלא השלמת הבנייה לא היו מאושרות במלואן או בחלקן.
- תכלית שמירת הבטיחות - התכלית השנייה הִנה שמירת הבטיחות, זאת נוכח הסיכון הנשקף למשתמשים במבנים בלתי חוקיים שהוקמו ללא היתר בנייה. קיים חשש מוגבר כי מבנים שכאלו אף הוקמו ללא פיקוח הנדסי, ואינם עומדים בתנאי הבטיחות ובתקנים המחייבים. על הנאשם המבקש את דחיית ביצוע צו ההריסה רובץ הנטל להביא חוות דעת של מומחה מטעמו ולפיה לא נשקף סיכון מן המבנה.
- תכלית קיום שלטון החוק - התכלית השלישית עניינה קיום שלטון החוק וכיבוד הדין ויישומו, בכל תחום, ובכלל זה בתחום התכנון והבנייה. הנצחתם של מבנים שהוקמו בניגוד לתכנית, או ללא היתר, ובפרט לאורך זמן, חותרת תחת שלטון החוק ופוגעת בעקרון כיבוד הדין ויישומו. היא אף מכרסמת באמון הציבור במערכת אכיפת החוק, בראותו את עבירות הבנייה מונצחות לעיני כל, בבחינת איש הישר בעיניו יעשה; ואף עלולה בעקיפין לעודד עשיית דין עצמי.
- תכלית מניעת ההנאה מפרי העבירה - התכלית הרביעית היא מניעת ההנאה מפרי העבירה, לבל יצא חוטא נשכר. בהקשר זה יצוין, כי צו הריסה אמור לתרום לאכיפה אפקטיבית של דיני התכנון והבנייה, ולבטל את התועלת הכלכלית שמשיגים עברייני הבנייה, המזדרזים להקדים את ביצוע הבנייה לקבלת היתר. בביצוע עבודות בנייה ללא היתר, טמון רווח כלכלי רב, בכך שהעבריין "חוסך", בין-היתר, הן את תשלומי החובה לרשויות בטרם קבלת ההיתר, והן את עלויות הבנייה, שכן בדרך כלל בנייה שלא כדין נעשית ללא העסקתם של כל גורמי הפיקוח הנדרשים על-פי דין. זאת ועוד: עבריין בנייה שפותח בהליכי תכנון ורישוי במקביל לבנייה, או אף לאחר השלמתה, אף משיג יתרון משמעותי וניכר בלוח הזמנים לקבלת ההיתר, על-פני רעהו, שומר החוק שיתחיל לבצע עבודות בנייה רק לאחר קבלת היתר. צמצום היתרון היחסי האמור של עבריין הבנייה – הן בהיבט הכלכלי והן בלוח הזמנים להוצאת ההיתר – עשוי להוות מכשיר רב-תועלת במאבק בתופעת הבנייה הבלתי חוקית.
- אינטרס הפרט שיש לבוחנו - אל מול האינטרסים הציבוריים האמורים, על בית-המשפט לבחון את אינטרס הפרט של הנאשם הספציפי, לרבות זכות הקניין שלו בקרקע, מהות הבנייה והיקפה, נסיבות ביצוע העבירה, העלויות הכספיות הכרוכות בביצוע ההריסה וצרכיו של הנאשם בקיום המבנה. כן נדרש בית-המשפט לבחון האם פעל הנאשם לקידום הכשרת עבודות הבנייה, ואם כן – האם העיכובים בטיפול בבקשתו היו בשליטתו, או שמקורם בגורמי התכנון והרישוי, או בגורמים אחרים שאינם בשליטתו, והאם עבודות הבנייה מתיישבות עם המגמות התכנוניות וקיים סיכוי לקבלת היתר בנייה לגביהן, בפרק זמן שאינו ממושך יתר על המידה. בהקשר זה על בית-המשפט לבחון את הפגיעה במרקם התכנוני שבהותרת המבנה הבלתי חוקי על תִלו לאורך זמן, ולהיבט זה משנה חשיבות כאשר מדובר באזורים בעלי אופי ייחודי – כמו בענייננו העיר העתיקה בירושלים, או אזורים המיועדים לשימור, כמו גם מתחמים בעלי אופי תכנוני מיוחד, לרבות שכונות חדשות שלהן תכנון מקיף.
- יש לבצע צו הריסה לאלתר - היות והמבנה ממוקם בעיר העתיקה בירושליים, קרי באזור בעל חשיבות היסטורית ודתית מן המעלה הראשונה, שיש לו יחוד ארכיאולוגי וארכיטקטוני רב משמעות בהבטים של תכנון ושימור, אין לעכב את צו ההריסה.
|
|
הערעור נדחה, יש לבצע את צו ההריסה לאלתר
|
|
- בפני כבוד השופט יורם נועם
- בשם המערערת: עו"ד ר' רופא
- בשם המדינה: עוד ע' אילון מהאגף המשפטי של עיריית ירושליים
|
|
|
- ע"פ (י-ם) 2081/08 כרמי קירקולה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.12.08).
|
|
| תאריך:
|
25/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
25/12/2008
|
|
ענבל בר-און
|
|
"חומרה רבה לעבירות בניה בירושלים העתיקה"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הניה
|
26/12/08 09:53
|
|
|
בית המשפט לא יכתיב חוזה לצדדים לעסקה, ומקום בו החוזה ברור, בית המשפט יחתור לפירוש אומד דעתם של הצדדים, ולא יכתוב חוזה חדש עבורם. כך קבעה (יום א', 21.12.08) שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות. אל דעתה הצטרף השופט יורם דנצינגר.
|
|
|
|
|
בקשה לאיחוד משפחות תידחה על הסף כל עוד לא עברה תחילה דרך הרשות הפלשתינית. כך קבע (יום ג', 23.12.08) שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, בעתירה שהגיש פלשתיני תושב ארה"ב לאיחוד משפחות עם אשתו השוהה באיו"ש.
|
|
|
|
|
כאשר שופט פוסל את עצמו מלדון בתיק בשל קרבה ממשית לעורך הדין המופיע בפניו, יש ליתן משקל יתר לתחושתו האישית, ואין לכפות עליו לדון בתיק. כך קבעה (יום ה, 18.12.08) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בערעור על בקשת פסלות שנדונה בפניה.
|
|
|
|
|
לאור ההשלכות הקשות של הגדרת ממזרות על כבודו של הקטין שיוגדר כך, יש לצמצם ככל האפשר את הקביעה ולפיה פלוני הוא ממזר. כך קבע (יום א', 21.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטין, בבקשת התנגדות לבדיקת אבהות אשר הגישה אמו של קטין.
|
|
|
|
|
הגם שהנאשם הוגדר כחולה סכיזופרניה, הוא לא הצליח להוכיח במאזן ההסתברויות כי רצח את אשתו מתוך אי שפיות, ללא יכולת, לכאורה, לשלוט במעשיו. כך קבעה (22.12.08) שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, בערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש שנגזר עליו.
|
|
|
|
|
