בית המשפט המחוזי בירושלים פסל (יום ה', 26.12.13) את הבחירות בבית שמש והורה לקיים אותן מחדש, כאשר מדובר הן בבחירות לראשות העיר והן בבחירות למועצה. הנשיא
דוד חשין והשופטים
יגאל מרזל ו
משה סובל קבעו, כי בבחירות היו זיופים בקנה מידה נרחב ולכן יש לפסל אותן.
ראש העיר המכהן, המועמד החרדי
משה אבוטבול, גבר בהפרש של 956 קולות על המועמד החילוני
אלי כהן. ואולם, כבר ביום הבחירות לפני חודשיים עלו חשדות כבדים לזיופים נרחבים והמשטרה החלה מיד בחקירה. בעקבות ממצאיה ביקש היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, להורות על ביטול התוצאות. כהן הגיש בקשה דומה. אבוטבול התנגד, בטענה שממצאי המשטרה חלקיים ובעייתיים.
רוב פסק הדין מוקדש לצד העובדתי, במטרה לקבוע האם אכן היו זיופים, ואם כן - האם היה בהם כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. חשין, מרזל וסובל מגיעים למסקנה חיובית בשתי השאלות. לדבריהם, מבין האפשרויות המספריות הקיימות, סבירה יותר – ולמעלה מכך – האפשרות שהיקף התופעה אינו נופל מסדרי הגודל של הפערים שהשפיעו על תוצאות הבחירות לראשות העירייה (956 קולות) ולמועצת העירייה (1,398 קולות).
התארגנות שיטתית
תופעה זו, אומר בית המשפט, היא "ליקוי מהותי היורד לשורש הבחירות", והיא התרחשה בהיקף משמעותי ביותר. ליקוי זה עלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. לדברי השופטים, הראיות מלמדות ברמת שכנוע העולה על עודף ההסתברויות, כי תופעה זו וליקוי זה בבחירות בבית שמש לא היו פרי יוזמה פרטית ונקודתית. הם אירעו במסגרת של התארגנות שיטתית ונרחבת בקרב קהילה גדולה של תושבים אשר ביקשו להימנע מהצבעה מטעמים אידיאולוגיים. מדובר בחרדים קיצוניים, אשר זהותם שימשה את הזייפנים.
ההתארגנות הוצאה אל הפועל באמצעות מנגנון מובנה, כוח אדם ואמצעים תפעוליים. קיומה היה בגדר סוד גלוי אצל התושבים שהיו קהל יעד למסירת תעודות הזהות. השימוש בתעודות הזהות נעשה תוך גילוי תעוזה מצד מספר משמעותי של פעילים, שנעזרו בתחפושות לשם הסוואת זהותם. כך התנהלה לאורך יום הבחירות פעילות ערה של מסירה, שימוש והחזרת תעודות זהות לבעליהן.
מוקדי הפקדה ותחפושות
בית המשפט פירט בהרחבה את התשתית העובדתית למסקנתו כפי העולה בעיקר מחקירת המשטרה. על פיה במספר רב של בתי כנסת היו "מוקדי הפקדה" בהם הופקדו תעודות הזהות בכדי לאפשר הצבעה באמצעות אחרים. תעודות זהות נאספו גם בדרכים אחרות. חקירת המשטרה מצאה גם תחפושות וגם ראיות לשימוש בהן במהלך הצבעות. המשטרה הגיעה גם ביום הבחירות לשתי דירות בבית שמש שבהן נמצאו עשרות תעודות זהות ודרכונים. כן נתפשו רשימות של קלפיות וכתובות, וכן התחפושות. תעודות זהות נוספות ודרכון נתפסו גם בידי נהג רכב בסמוך.
בית המשפט מוסיף, שמחומר הראיות עולה שמדובר בפעילות מאורגנת העולה כדי "שיטה" של ממש, ואף "תעשיה", שכללה מרכיב של תכנון מראש. לא מדובר בפעילות ספורדית או יחידנית אלא בפעילות שהייתה קשורה לפעילים פוליטיים; ושהיא באה על-מנת להביא לבחירת אבוטבול ורשימת "כח" בבחירות (ותוך שבית המשפט מדגיש שאין לפניו כל ראיה או טענה למעורבות של אבוטבול עצמו בנדון).
בין הראיות שפירט בית המשפט היו מסרונים שנשלחו סמוך לפשיטת המשטרה על הדירות בבית שמש שבהם נכתב "הנגלה הסתיימה? צריך עוד חברה"; וזמן קצר לאחר מכן "תפסו אותנו. תביא חבר'ה למקום דחוף". בכל הקשור לגרסאות הנחקרים נקבע שמדובר בגרסאות מופרכות, בלתי סבירות ולא אמינות.
חשין, מרזל וסובל מסכמים: "הבחירות נתפשות – ובמידה רבה של צדק – כיום החג של הדמוקרטיה. כך בבחירות לכנסת; כך גם בבחירות לרשויות המקומיות. ממומשת ביום זה הזכות לבחור ולהיבחר. ניתן הכוח לפרט לבחור את נציגיו. אלא שהתמונה שעלתה לפנינו מחומר הראיות הרב שהונח לפתחנו לא הייתה, למרבה הצער, תמונה חגיגית.
"הליקויים שעליהם עמדנו בהרחבה בפסק דיננו זה הם ליקויים חמורים. הם יורדים לשורש הבחירות שהתקיימו בבית שמש. יש בהם משום פגיעה חמורה בטוהר הבחירות. הם מכרסמים באמון הציבור בתקינות הבחירות. הם עלולים אף לחתור תחת ההשלמה המתבקשת עם תוצאת הבחירות הדמוקרטית; שכן באין הליך תקין אין גם בחירה תקינה. צל כבד הוטל אפוא על הבחירות שנערכו בבית שמש".
את המדינה ייצגו עוה"ד ליאורה חביליו, כוכבית נצח, מני פילזר ואחוה ברמן. את כהן ייצגו עוה"ד איתן הברמן, ניר נחום ואריאל נסים. את אבוטבול ייצגו עוה"ד
יעקב וינרוט, גרשון גונטובניק ועמית חדד.
