ראש עיריית נתיבות, יחיאל זוהר, תפר תיק פלילי לראש האופוזיציה, אייל מסיקה. כך קובע (22.12.13) שופט בית משפט השלום בקריית גת, ישראל אקסלרד. כתב האישום שיזם זוהר הוגש ב-2009; מסיקה התמודד השנה מול זוהר בבחירות בהן, על-פי החשד, התערב שלום דומרני במטרה להפיל אימה על תומכיו של מסיקה.

כתב האישום התייחס ל-15 עבירות בנייה שביצעו לכאורה מסיקה, אשתו חדווה ואילן אסולין שרכש מהם נכס. אקסלרד זיכה את השלושה מכל האישומים לאחר שקבע, שמעורבותו החריגה של זוהר בתיק מעניקה להם הגנה מן הצדק.

בנוסף לכך ניתח אקסלרד את כל האישומים בצורה פרטנית והראה, כי לא היה מקום להגיש אף אחד מהם. בחלק מהם לא הובא, כלשונו, אפילו בדל ראיה למעורבות של מסיקה בחריגות הבנייה. אישומים אחרים התיישנו, בחלק מהם הראיות היו עדויות שמיעה בלבד, ובחלק משמעותי מהסעיפים ביקשה עיריית נתיבות להרשיע את מסיקה על סמך סעיף שכלל לא הופיע בכתב האישום.


"למצוא עבירות ויהי מה"


אקסלרד אומר: "המניעים אשר הביאו את ראש העיר לבצע פעילות שאינה שגרתית, בהתייחס לנאשם ולפעילותו בתחום התכנון והבניה בעיר נתיבות, לא היו כאלה אשר מקורם בדאגה לשלטון החוק גרידא, אלא גם, ובעיקר, מרצון למצוא, ויהי מה, עבירות על חוק התכנון והבנייה, בהן מעורב היה הנאשם.

"...ברצון המאשימה היה להאשים את הנאשם במגוון רחב עד כמה שאפשר של עבירות על חוק התכנון והבנייה, אפילו מקום שעובדות כתב האישום עצמן לא הצביעו על אפשרות קיומה של עבירה זו או אחרת.

"...נכונה בעיני טענתו של הנאשם 1, לפיה המאשימה החליטה, מסיבות השמורות עמה בלבד, להפלותו לרעה, באופן בולט, לעומת חשודים אחרים בביצוע עבירות בנייה, בכך שהיא לא הזמינה אותו, אפילו לא פעם אחת, כדי לשמוע את גרסתו לגבי העבירות המיוחסות לו... דווקא נוכח העובדה שהנאשם 1 הוא איש פעיל ציבורית, אשר לפגיעה שבהגשת כתב האישום משמעויות נוספות, מעבר למשמעויות שהן מנת חלקו של האדם הפרטי, חייבה את הרשות, המאשימה שבפני, לנהוג בנאשם כאחד האדם, כבכל חשוד אחר, ודווקא אותו לא להפלות לרעה ולמנוע ממנו זכות אשר אותה בחרה המאשימה להעניק לאחרים. אין ספק בליבי, שהמאשימה נהגה כלפי הנאשם 1 בהפליה פסולה, בבואה לנקוט בהליכים פליליים כנגדו".


"לטפל" באופן ספציפי


אקסלרד מוסיף וקובע: "היוזמה לביצוע פעולות חקירה ומדידות בכל המבנים בנתיבות, שלנאשם 1 הייתה מעורבות מסוג כזה או אחר, באה מטעמו של ראש העיר, מר יחיאל זוהר... ראש העיר קיבל החלטה 'לטפל' בנאשם 1 באופן ספציפי ומיוחד". בהקשר זה מצטט אקסלרד את דבריו של המודד יוסי כהן, שבדק חלק מן הנכסים שבכתב האישום והעיד מטעם העירייה.

לדברי כהן, זוהר זימן אותו ללשכתו ושלח אותו למדוד נכסים הקשורים למסיקה, באומרו "אני צריך לטפל באיש הזה". כהן הוסיף, כי הוא הבין שזוהר "מחפש" את מסיקה על-רקע פוליטי. בחקירה הנגדית הוסיף כהן, כי זוהר אמר לו "יש לי פה עניין מאוד חשוב ודחוף, תטפל בו והוא החריגות של אייל מסיקה ואני מבקש עבודה מהירה וזריזה". לדבריו, "סגנון הדיבור היה כזה שאני רוצה לטפל במקרה האישי הזה ומהר וחזק".

על כך אומר אקסלרד: "ביטויים אלה יש בהם כדי להצביע על היטפלות לאדם מסוים דווקא ועל רצון אישי, מעבר לתפקיד של אדם ברשות בעלת סמכויות אכיפה בתחום התכנון והבנייה, שאם לא כך הדבר, מדוע מצא לנכון ראש העיר לדרוש עבודה מהירה, מדוע הוא רצה לטפל 'באיש הזה', מדוע הוא דיבר בצורה מזלזלת, מדוע ביקש עבודה מהירה וזריזה ומדוע הוא ביקש פעילות 'חזקה'. דברים אלה שאמר ראש העיר לעד כהן עולים בקנה אחד, למרבה הצער, עם שאר הנסיבות הכרוכות בהגשת כתב האישום כנגד הנאשם 1".

אקסלרד מסכם: "כי אלמלא יריבות שהייתה בין ראש העיר לבין הנאשם 1, ספק רב אם היה מוגש כתב האישום כנגד נאשם זה או לפחות ספק רב אם הוא היה מוגש בהיקף ו'במתכונת' כפי שהוגש. הדברים אכן מותירים תחושה של פגיעה ממשית ומהותית בתחושת הצדק, מקום בו, בשל מניעים אשר אינם ענייניים ואינם מקצועיים, נגזר על הנאשם 1 (וה'נגררים' - הנאשמים 2 ו-3) להתגונן בהליך רחב היקף ונדיר מסוגו בתחום התכנון והבנייה, במשך שנים ועל פני דיונים רבים, מורכבים וארוכים". את עיריית נתיבות ייצג עו"ד יריב סומך, ואת מסיקה - עו"ד לירון סגל.