לראשונה בישראל, בוצעה בבית חולים בילינסון השתלה של מעי דק במבוגר. הניתוח המורכב, שמבוצע במספר מרכזים בעולם, דרש הכנות מקיפות כמו ב"מבצע צבאי" וכלל משתילים, מרדימים, אחיות חדר ניתוח, צוותי טיפול נמרץ, רופאים גסטרואנטרולוגים, צוות המכון לחקר התזונה, בנק הדם ועוד.

המושתלת מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ ומצבה טוב.

ההשתלה החלוצית, שהיא בבחינת פריצת דרך בישראל, בוצעה באישה בת 39, נשואה ואם לילדים. האישה סובלת ממחלה הגורמת לגידולים שפירים בחלל הבטן ולגידולים ממאירים במערכת העיכול. בשל המחלה, עברה האישה לפני כשנה וחצי כריתה של המעי הדק ומאז אינה יכולה לאכול ותלויה בהזנה תוך-ורידית (TPN) בלבד. האישה הייתה במצב קשה שהביא לאשפוזים רבים.

צוות המשתילים כלל את ד"ר אביתר נשר, רופא בכיר במחלקת השתלות בבילינסון ופרופ' איתן מור, מנהל המחלקה. ד"ר נשר התמחה בנושא השתלות מעיים במשך שנתיים במרכז להשתלות כבד ומעי בבית חולים Jackson Memorial במיאמי, ארה"ב. המרכז להשתלות כבד ומעי במיאמי, בניהולו של פרופ' אנדראס טצאקיס, הוא מהמובילים בעולם בתחום.

ד"ר נשר ציין כי "ישנם חולים שמסיבות שונות, אינם מסוגלים לעכל מזון ונוזלים ונאלצים להיות תלויים בהזנה תוך-ורידית (TPN). השתלת מעי דק מתאימה לאלה שהפתרון של הזנה תוך-ורידית אינו מתאים להם כי הוא גורם להפרעות בתפקודי הכבד, זיהומים חוזרים, קרישי דם וסתימה של כלי דם. קבוצת חולים זו כוללת חולי קרוהן עם כריתות חוזרות של המעי הדק, חולים עם תהליך גידולי שפיר, פגמים מולדים, טראומות כתוצאה מניתוח, חולים עם בעיות עצביות ועוד".

נתוני הישרדות נמוכים

השתלה של מעי דק היא השתלה מורכבת הדורשת מיומנות רבה מצד המנתח וליווי צמוד מצד גורמים רבים לאחריה. ראשית, יש לאתר תורם שעומד בקריטריונים: אדם צעיר מתחת לגיל 45, בעל מבנה פיזי קטן מהמועמד וללא מחלות רקע. לאחר הניתוח, המושתלים מאושפזים במחלקה לטיפול נמרץ לתקופה של כשבועיים-שלושה ונמצאים במעקב צמוד של הרופאים, המשתילים, וגסטרואנטרולוגים, המבצעים מדי כמה ימים בדיקה במטרה לוודא שהגוף אינו דוחה את המעי המושתל. בהדרגה המושתלים מתחילים לאכול מזון עד למצב בו גופם מראה סימנים ליכולת עיכול מלאה של מזון מוצק. בנוסף, מושתלי מעי יידרשו לליווי צמוד של המכון לחקר התזונה בבילינסון, בראשותו של פרופ' פייר זינגר - מנהל המחלקה לטיפול נמרץ, לפני ההשתלה ולאחריה.

נתוני ההישרדות של מושתלי מעי בעולם עדיין אינם גבוהים בהשוואה להשתלות אחרות ועומדים על 85% מהחולים בטווח של שנה וכ-60% בטווח של חמש שנים. בשל כך, ההשתלה מוצעת בעיקר לחולים שעבורם ההשתלה היא הפתרון היחיד להצלת חייהם.

פרופ' זינגר אמר כי "השתלת מעי נותנת תקווה לחולים הסובלים מאי ספיקת מעי. חולה שהייתה בטיפול תזונתי תוך-ורידי במשך שנים תצליח בעזרת ההשתלה לחזור להרגלי אכילה תקינים. לאחר השתלת מעי קיימים שינויים ניכרים באיזון החומרים ויכולת הספיגה של המזון. בשלב קריטי זה החולה זקוקה לטיפול אנטיביוטי המנטר את כל השינויים האלה המתריע על דחייה ונותן מענה לכל הצרכים התזונתיים הנדרשים".

ד"ר ערן הלפרן, מנהל המרכז הרפואי: "בילינסון מוביל בישראל את רוב השתלות האיברים, השקיע בהכשרת צוות נרחב, גדול בשנתיים האחרונות להשתלמות בחו"ל בתחום חשוב זה. הצוות ניצב בפני אתגר מורכב. אני תקווה שזהו פתח לעידן חדש בתחום ההשתלות".