|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
זהות המדובב המשטרתי "יוסף עלי שום" תשאר עלומה
|
כך גם זהותם של סטודנטים אשר נקלעו במקרה לזירת האירוע, ומשמשים כעדי תביעה ● זאת לצורך הגנה על חייהם
|
אין לחשוף בפני הנאשם את זהותו של המדובב המשטרתי "יוסף עלי שום". גם אין לחשוף בפני הנאשם את זהותם של עדי התביעה, סטודנטים אשר נקלעו לזירת האירוע במקרה, וזאת לצורך הגנה על חייהם. כך קבעה (יום א', 21.12.08) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, רחל ברקאי, בבקשה שהגיש בא-כוח הנאשם לחשיפת ראיות חסויות.
בא-כוח הנאשם טען כי בעבר באותה פרשה הסתירה המשטרה מידע חיוני הקשור לאופן שבו הפליל עד המדינה את מרשו, והוא חושש כי גם הפעם מתנהלת המשטרה באותו דפוס וכי יש במידה שמסתירה המשטרה מידע חיוני להגנת מרשו. בא-כוח הנאשם הגיש לבית המשפט שורה של מסמכים אותם הוא מבקש לחשוף, אך בית המשפט נענה לבקשתו אך ורק באופן חלקי.
בית המשפט הותיר חלק מהחומר תחת חיסיון- וזאת בשל האינטרס הציבורי החשוב המוגן בידי חסיון זה. כך לדוגמא סירב בית המשפט לחשוף את דרכי האזנת הסתר של המשטרה, אף שהותיר לחשוף את תוכנן של האזנות הסתר. בית המשפט סירב לחשוף, כאמור לעיל, את זהותם של עדי התביעה שטרם נחשפו עקב התרשלות המשטרה, אך איפשר לחשוף באופן חלקי מידע על האופן שבו הפליל עד המדינה את הנאשם.
|
|
כנגד המבקש ואחרים הוגש כתב אישום המייחס להם קשירת קשר לביצוע פשע בחמישה אירועים שונים, והכול במסגרת ארגון פשיעה שהמבקש לכאורה עומד בראשו. ביום 26.6.08 חתם השר לביטחון פנים על תעודת חיסיון המשתרעת על חמישה עמודים והמבקשת לחסות חומר רב הנוגע למסמכים, בקשות ושיטות פעולה וטכנולוגיה משטרתית.
|
|
בא-כוח המבקש מבקש לעיין בחומר לצורך ניהול הגנת מרשו. לטענתו, בעבר הוסתר מן ההגנה מידע חיוני להגנת המבקש והוא חושש כי גם עתה מתנהלת המשטרה בדפוס דומה. לטענתו, חשיפת החומר החסוי עשויה לסיע בהגנת המבקש.
|
|
- אימתי יוטל צו לחיסוי ראיות? - סעיף 45 לפקודת הראיות קובע כי: "אין אדם חייב למצוא, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו כי מסירתה עלולה לפגוע בעניין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותה." הפסיקה קבעה כי חיסיון על ראיה יוסר באם יש יסוד סביר להניח כי אותה ראיה תניב את המידע המבוקש להגנת הנאשם. חיוניות הראיה נבדקת בהתאם לנסיבות המקרה ובמיוחד בהתאם לקו ההגנה שבו נוקט הנאשם.
- יש להסיר את החיסיון ממרבית הראיות - יש להסיר את החיסיון על תוצרי האזנות הסתר שביצעה המשטרה לנאשם, אשר ממילא מרביתם כבר הועברו לבא כוח המערער. אולם לא ימסר לבא כוח הנאשם מידע אודות דרכיה ושיטותיה של המשטרה בביצוע האזנת הסתר. באשר לקשרים בין עד המדינה אשר הפליל את הנאשם לבין המשטרה- החיסיון יוסר באופן חלקי. עם זאת, זהותו של המדובב "יוסף עלי שום" תישאר עלומה.
- חיסיון זהותם של עדי התביעה יוסר בחלקו - הגם שבאופן עקרוני יש להותיר את זהותם של עדי התביעה חסויה, וזאת עקב חשש לחייהם, הרי שלאור העובדה ולפיה אנשי המשטרה התרשלו ומסרו כבר חלק משמות עדי התביעה לנאשם ולבא-כוחו, זהות ופרטי אותם עדים לא יוותרו חסויים. עם זאת, שאר עדי התביעה הינם סטודנטים אשר נקלעו במקרה למקום, ומסירת פרטיהם לא תסייע לגיבוש הגנתו של הנאשם, ועל כן יש להותיר את פרטיהם חסויים.
|
|
המדינה תדאג להעביר את החומר לידי ב"כ המבקש עד ליום 22.12.08.
|
|
- בבית המשפט המחוזי בבאר שבע
- בפני השופטת רחל ברקאי
- בשם המבקש עו"ד ארז שלו, עו"ד פלדמן
- בשם המדינה עו"ד מירב עמר כהן
|
|
|
- בש (ב"ש) 21899/08 בתיק עיקרי 1078/08 יניב זגורי נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 21.1.208)
|
|
| תאריך:
|
27/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
27/12/2008
|
|
ענבל בר-און
|
|
זהות המדובב המשטרתי "יוסף עלי שום" תשאר עלומה
|
|
|
אין לעכב הריסת מבנה בלתי חוקי אשר הוקם באזור בעל משמעות היסטורית, תרבותית וארכיטקטונית מיוחדת. כך קבע ( יום ד', 24.12.08) השופט יורם נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שהגישה נאשמת בהליך פלילי בגין בנייה לא חוקית, לעיכוב ביצוע צו ההריסה.
|
|
|
|
|
בית המשפט לא יכתיב חוזה לצדדים לעסקה, ומקום בו החוזה ברור, בית המשפט יחתור לפירוש אומד דעתם של הצדדים, ולא יכתוב חוזה חדש עבורם. כך קבעה (יום א', 21.12.08) שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות. אל דעתה הצטרף השופט יורם דנצינגר.
|
|
|
|
|
בקשה לאיחוד משפחות תידחה על הסף כל עוד לא עברה תחילה דרך הרשות הפלשתינית. כך קבע (יום ג', 23.12.08) שופט בית המשפט העליון, יורם דנצינגר, בעתירה שהגיש פלשתיני תושב ארה"ב לאיחוד משפחות עם אשתו השוהה באיו"ש.
|
|
|
|
|
כאשר שופט פוסל את עצמו מלדון בתיק בשל קרבה ממשית לעורך הדין המופיע בפניו, יש ליתן משקל יתר לתחושתו האישית, ואין לכפות עליו לדון בתיק. כך קבעה (יום ה, 18.12.08) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, בערעור על בקשת פסלות שנדונה בפניה.
|
|
|
|
|
לאור ההשלכות הקשות של הגדרת ממזרות על כבודו של הקטין שיוגדר כך, יש לצמצם ככל האפשר את הקביעה ולפיה פלוני הוא ממזר. כך קבע (יום א', 21.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטין, בבקשת התנגדות לבדיקת אבהות אשר הגישה אמו של קטין.
|
|
|
|
|
