החזר ההוצאות שניתן לראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, בתפקידו כיו"ר קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, היה ניסיון מכוון לעקוף את האיסור לשלם לו משכורת. כך העיד (יום ג', 7.1.14) מנכ"ל הקרן, עו"ד גיל ברטל, במשפטו של רוכברגר, המואשם שקיבל במרמה 100,000 שקל בגין החזר הוצאות פרטיות.

לדברי ברטל, הוא הבין את החלטת הדירקטוריון לאשר לרוכברגר החזר הוצאות של 6,000 שקל בחודש, כחלה רק על קבלות בגין הוצאות ממשיות שהוציא בגין פעילותו למען הקרן - בעיקר פעולות שיווק. סניגורו של רוכברגר, עו"ד ליאור אפשטיין, טען שמשמעות ההחלטה היא רק שרוכברגר הוציא את הכסף בפועל. ברטל השתהה לפני שהשיב:

"אתה מציק לי, אני לא נעים לי, אני קורא את מה שכתוב. כתוב הוצאות בפועל. כתוב מנכ"ל ויו"ר, יו"ר הקרן, ההוצאות שלו, בקשר עם העבודה שלו, זה מה שאני מבין (דופק בשולחן) אני הייתי מנכ"ל, ככה פעלתי, בחיים לא פעלתי אחרת. חניה אני לא מגיש במקום הלא נכון אם זה לא קשור לתפקיד. זה מה שאני מבין".


המנכ"ל הקודם: יש מוקש


לדברי ברטל, בחודשים הראשונים לכהונתו (במחצית השנייה של 2006) הוא אישר את החזר ההוצאות של רוכברגר בהתאם לרוטינה שהייתה נהוגה קודם לכן. "זה הדבר האחרון שהיה נראה לי חשוב להתעמק בו", הוסיף. לדבריו, שגיא גבע שקדם לו בתפקיד המנכ"ל, הזהיר אותו שקיים מוקש בנושא ההוצאות של רוכברגר.

אפשטיין: "איך נדע מה ההוצאות למען הקרן? כשהוא פוגש כבאי ומציע לו שתייה, זה למען הקרן?". ברטל: "מה אתה רוצה ממני? (מתנועע בחוסר נוחות). אני לא אוהב את השאלה, יושב כאן איציק מולי ואני מאוד אוהב אותו. עד כאן אי הנוחות. עכשיו תשובה עניינית - אני יודע למה אני כאן, עברתי שעות חקירה לא נעימות במשטרה, בסטטוס של מוסר עדות. אחר כך נאלצתי לפגוש בפרקליטה, ככל שהיא נחמדה, וגם מזה הייתי מעדיף להימנע.

"קבלות שהוציא אדם בתפקידו, זה לא מסוג הקבלות שנחקרתי עליהן במשטרה. יש תחום רחב מאוד של קבלות שאפשר להגיש, אני בשביל עצמי משתמש בתחום יותר מצומצם. אני בהחלט סבור שאם אתה מארח מישהו במסעדה, יהיה לו נעים בבטן והוא יהיה יותר קל לשכנע אותו. יש סוג של חשבוניות, שלא מתאים גם לתחום הזה".


לא חתם וזומן לשיחה


שופט בית משפט השלום בתל אביב, עידו דרויאן, שאל: "האם השתמשתם בהחזר הוצאות באופן מאוד ליברלי כי לא יכולתם לתגמלו ישירות בגלל פקודת העיריות?". ברטל השיב: "יש אפשרות שזה מה שעמד בבסיסה של ההחלטה הזו מיום 23.3.06. אני לא שותף למה הביא את ההחלטה לסדר היום, אז הייתי רק דירקטור. כשנהייתי מנכ"ל הפסיקו את ההחזר הוצאות הזה.

"אז ניסינו, ביודעין, לעקוף את האיסור של מתן שכר, ולהשתמש בכלי של החזר הוצאות גלובאלי כפי שבא אח"כ, של החזר הוצאות קבוע, שגם הוא הסתבר כלא הסדר מוצלח. אח"כ, ליו"ר [רוכברגר], אמרנו שהקבלות הן יותר מדי בעיתיות, אולי נעבור לשיטה של החזר הוצאות קבוע ליו"ר, ונניח שהוא פועל לא בחינם ושלא יושתו הוצאות. התחלנו בשיטה של החזר הוצאות קבוע, וגם הסדר זה בוטל כשהתחילו לעלות תהיות".

עוד העיר ברטל, כי זומן ליו"ר הסתדרות הפקידים דאז, ליאון מורוזובסקי - שהיה גם נציג ההסתדרות בדירקטוריון הקרן - לאחר שסירב לשלם החזר הוצאות לרוכברגר. גם רוכברגר נכח בפגישה, ובסיומה התקבלה עמדתו של ברטל בנוגע לאותה חשבונית. בהמשך שאל אפשטיין, האם ארוחת שבת בביתו של רוכברגר, בה משתתף יו"ר ועד הכבאים, היא הוצאה במסגרת עבודתו. ברטל שוב השתהה לפני שהשיב: "אני כלפי עצמי לא הייתי מחייב את הקרן בפעולה הזו. תחליטו מה שאתם רוצים".

בסיום הדיון ביקשו הצדדים לאפשר להם לפנות להליך של גישור. דרויאן נענה והפנה אותם לשופטת לימור מרגולין-יחידי, אם כי הודיע שההוכחות ימשיכו להישמע במועדים שנקבעו.