חוק בתי המשפט קובע ברירת מחדל, לפיה אסור לפרסם שם של חשוד, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה, או שהיה עליו להתייצב לחקירה, אלא אם נקבע אחרת על-ידי בית המשפט. ואולם, בית המשפט ראשי להתיר את הפרסום, אם הוא סבור שיש בפרסום עניין ציבורי. או בשל מסוכנותו. גם החשוד יכול לוותר על זכות החיסיון ולהתיר את פרסום שמו.
לפי החוק, חייבת הרשות החוקרת ליידע את החשוד על זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לא יאוחר מ - 24 שעות מעת מעצרו. מי שיעבור על החוק ויפרסם שם חשוד, צפוי לעונש של עד שישה חודשי מאסר.
שרת המשפטים ביקשה מוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת לאשר תקנות שיסדירו את הפרוצדורה של יישום החוק. על-פי התקנות, חשוד יוכל להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו בהגשה ידנית, בפקס או בעל פה, במועד הדיון בהארכת מעצרו. המבקש יידרש לשלוח העתק מבקשתו ליחידה החוקרת. עוד נקבע כי השופט שידון בבקשה, רשאי לאסור את פרסום שמו על יסוד הבקשה בלבד.
נציג כלי התקשורת, עו"ד ישגב נקדימון, טען כי התקנות משנות סדרי עולם בסדרי הדין. לדבריו, "התקנות מתירות לשופט לקבל החלטה סופית במעמד צד אחד. יש צורך בשמיעת הצד שמתנגד לבקשה ולזמן את נציגי התקשורת לדיון" עוד אמר נקדימון "יש בתקנות פגיעה בחופש הביטוי ובזכות הציבור לדעת".
יו"ר הוועדה ח"כ
דוד רותם התנגד להצעת עו"ד נקדימון. לדבריו, "כלי התקשורת יכולים להגיש בקשה להתיר את הפרסום. הרי אתם מקבלים את המידע על מעצר חשוד, עוד לפני החשוד בעצמו. מה אתם רוצים, שהחשוד ילך לאסוף את כל כלי התקשורת, ויבקש מהם להגיע לדיון ע"מ להתנגד לבקשתו"? אמר רותם.
ח"כ
אורי מקלב אמר "זכות הציבור לדעת, זו זכות חשובה. אולם, זכות האדם לשם טוב, לא פחות חשובה. נגד רוב העצורים, לא מוגש כתב אישום. הפרסום יכול להיות עונש מאוד חמור לאדם, שלעיתים לא יוכל כל חייו לנקות את שמו. הפרסום ירדוף אותו עד יום מותו.
ח"כ
נחמן שי אמר "אם לא תכניס את התקשורת דרך הדלת, הם יכנסו דרך החלון. מה שיקרה, שהג'ונגל שמתנהל ברשתות החברתיות יפרסם את המידע".
במהלך הדיון בתקנות, התגלע ויכוח על הפרקטיקה, מתי הרשות החוקרת תחויב ליידע את החשוד, על האפשרות לבקש לאסור את פרסום שמו. ח"כ רותם הביע חשש שיידעו את החשוד רק בסמוך למועד פקיעת תוקף איסור הפרסום, והוא לא יוכל לעשות כן, מאחר שיהיה בחקירה. הוועדה קבעה, כי אם חלפו 36 שעות מעת מעצר החשוד, ומסיבות שונות החשוד לא הגיש את הבקשה, הרשות החוקרת תחויב לאפשר לו להגיש את הבקשה תוך שעתיים מבקשתו. ח"כ
אברהם מיכאלי הציע לאפשר לחשוד להגיש את הבקשה לאסור את שמו, מיד בתחילת החקירה.
בסופו של הדיון, התקנות אושרו פה אחד.