בחוף פלמחים לא יוקם כפר נופש, לפחות עד לדיון בתוכנית החילופית לאיזור. כך קובע (יום ד', 8.1.14) שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
יעקב שינמן.
חברות הבנייה דניאל מעוז ואוולון מיזמי נדל"ן זכו בשנת 2004 במכרז של מינהל מקרקעי ישראל להקמת כפר הנופש, אך בעקבות מחאה ציבורית החליטה הממשלה להורות על בחינה מחודשת של התוכנית ובמקומה הוגשה תוכנית לביטול הקמת הכפר. החברות טענו בעתירתן, בה ביקשו להורות על קידום התכנון, כי ההחלטה התקבלה משיקולים פוליטיים פסולים של השר דאז להגנת הסביבה,
גלעד ארדן, וכי נגרמו להן נזקים של 100 מיליון שקל המעמידים אותן בסכנת קריסה.
שינמן אומר: "אין כל ספק בעיני, כי כל המשיבים (וגם הגופים האחרים שמתנגדים ואינם משיבים בעתירה כמו המשרד להגנת הסביבה), מתנגדים לאישור התוכנית ובניית כפר הנופש במתכונת ובמיקום הנוכחיים, עושים זאת, מנימוקים ענייניים כבדי משקל וחשיבות, ובין היתר מהטעם שהם סבורים כי מדינת ישראל 'ענייה' בחופי ים וכי חוף פלמחים הינו מאחרוני החופים שנותרו במצבם הטבעי בישראל, ומכאן החשיבות בשימורו כשטח פתוח לטובת הציבור והדורות הבאים וכי היענות לבקשת העותרות עלולה להיות 'בכייה לדורות' ונזק בלתי הפיך שלא יהיה ניתן לתקנו".
שינמן דוחה מכל וכל את טענת העותרות, לפיה מדובר בשיקולים זרים ואומר שמוטב היה שלא יעלו טענה זו. "אין לזלזל באינטרס הכלכלי הלגיטימי של העותרות, אך מנגד לא ניתן להתעלם גם מהאינטרס הרחב של כלל הציבור העומד מנגד. הדין מכיר בסיטואציות בהן אינטרס הפרט נסוג מפני אינטרס הכלל גם במחיר פגיעה בקנינו, והדרך היחידה למזער ולהיטיב את נזקו של הפרט הינה, מתן פיצוי נאות והוגן", אומר שינמן.
שינמן מסביר: "העותרות שוגות בכך שהן יוצאות מתוך נקודת הנחה כי יש להן זכות מוקנית לאישור תוכנית הבינוי. לא נקבעו בתוכנית המפורטת הוראות והנחיות לתוכנית הבינוי, אלא נקבע שתוגש תוכנית נוספת שעניינה תוכניות הבינוי. התוכניות המפורטת ותוכנית הבינוי, אכן אמורות להשלים האחת את רעותה, אך תוכנית הבינוי היא גם תוכנית העומדת 'בזכות עצמה' ורק עם אישורה יהיו זכאיות העותרות לקבל את היתר הבנייה. כל עוד לא עמדה תוכנית הבינוי בדרישות לאישורה, מבחינה תכנונית, בית המשפט לא יאכוף על הוועדה המחוזית לאשרה".
לדברי שינמן, על מעוז ואוולון להמתין לאישור התוכנית החילופית לאיזור, בה מוצע לבטל לחלוטין את הקמת כפר הנופש. אם התוכנית תתקבל, יוכלו להתנגד לה ואף לשוב ולפנות לבית המשפט. למרות דחיית העתירה, חויבו הוועדה המחוזית והמינהל בתשלום הוצאות בסך 54,000 שקל.
את העותרות ייצג עו"ד רפאל נבון, את הוועדה המחוזית והמינהל ייצגה עו"ד סילביה רביד, את רשות הטבע והגנים ייצגה עו"ד נירית אהרון, את המועצה האיזורית גן רווה ואת הוועדה המקומית שורקות ייצגה עו"ד רונית עובדיה, ואת אדם טבע ודין - עו"ד קרן הלפרין-מוסרי.