ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק של ח"כ
אלעזר שטרן (התנועה) אשר תשלול - אם תעבור את כל משוכות החקיקה - את ההטבות הניתנות לנכי צה"ל ולמשפחות חללי צה"ל במקרים שבהם מדובר בחיילים שמתו במהלך שירותם אך שלמותם אין כל קשר מהותי להיותם חיילים. ההצעה תהיה תקפה רק מעת אישורה והלאה ולא רטרואקטיבית.
מספרם של הנפגעים בפעילות מבצעית לכל סוגיה עומד על פחות משליש ממספרם הכולל של נפגעי צה"ל. ב-25 השנים שבין שנת 1985 לשנת 2010 הוקדשו רק 23 אחוזים מתקציבו של אגף השיקום במשרד הביטחון, פחות מרבע, לטיפול במי שנפגעו בנסיבות של פעילות מבצעית (כולל אימונים); 40 אחוזים הוקדשו לטיפול במי שחלו במהלך שירותם הצבאי, לרוב בלי קשר לנסיבות שירותם, ו-37 אחוזים לנפגעי תאונות דרכים, חופשה ואחרות.
בשנה שבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ב-2011 לזה של 2012 הוכרו 126 נספים כחללי צה"ל: פחות מעשרה מהם נפטרו בנסיבות שאפשר לכנות אותן "מבצעיות", גם על-פי קריטריונים מרחיבים ביותר.
לטענת יוזם החוק, ח"כ שטרן, הרחבת הקריטריונים להכרה בחללי ובנכי צה"ל סודקת את בסיסה הערכי ומאיימת על עצם הלגיטימיות שלה. "הקריטריונים לזכאות הורחבו לבלי היכר: בתודעה הציבורית, חלל או נכה צה"ל הוא מי שנפגע עקב הנסיבות והתנאים המיוחדים של השירות הצבאי - בפעילות מבצעית, באימונים, או בנסיבות אחרות הנובעות מייחודיותו של השירות. ואולם בפועל, חלק הארי של חללי ונכי צה"ל המוכרים היום זוכים לכך בשל נסיבות, שאין להן דבר עם מיוחדות השירות. בכך נפגע הבסיס הערכי שעליו מושתתים החוקים השונים, וכן נפגעת יכולתה של מערכת השיקום לטפל בנפגעים שלמענם הוקמה, בשל עומס תקציבי וביורוקרטי בלתי נסבל", ציין בדברי ההסבר להצעת החוק.
לדבריו, לדברים יש השלכות מעשיות חמורות ביותר: אגף השיקום במשרד הביטחון קורס. בשנת 1980 עמד מספרם של המטופלים על-ידי האגף על כ-27 אלף; היום הוא עומד על למעלה ממאה אלף נכים מוכרים, מתוכם למעלה מ-55 אלף המטופלים על-ידי האגף באופן שוטף - זאת בנוסף לכ-18 אלף הורים שכולים, אלמנות צה"ל ויתומים. לעובדי האגף, מסורים כל שיהיו, קשה במצב זה להבחין בין נפגעים אמיתיים למתחזים, והעומס מביא לא אחת למצב שבו מי שראויים לכל טיפול ותשומת לב חשים הזנחה ואטימות לב מצד המערכת.
"תקציב השיקום - בצד תקציב הגמלאות לפורשי צה"ל - הוא הנתח הצומח במהירות הרבה ביותר בהוצאות הביטחון", ציין בהצעת החוק. כך למשל בשנת 1983 עמד תקציב השיקום על כ-4 אחוזים מתקציב הביטחון; בתקציב 2014-2013 יעמוד נתח השיקום והמשפחות על 4.9 מיליארד שקלים, 12.5 אחוזים מתקציב הביטחון השקלי (ללא סיוע אמריקני). יחד עם הגמלאות יגיע הנתח לכמעט 30% מתקציב הביטחון השקלי.
עם זאת ציין כי מטרתה של הצעת החוק אינה להקל על אגף השיקום או על תקציב המדינה, אלא בראש ובראשונה להשיב למעמד של חלל או נכה צה"ל את מובנו הערכי. "הידללות הערך הזה היא סכנה אמיתית לבסיס הרחב של הוקרה ולגיטימציה עליו נשען צבא העם", טען.
להלן עיקרי הצעת החוק:
- יוחמר החריג הקיים כיום לזכאותם של חיילים בשירות חובה הנפגעים בעת שהייה בחופשה, כך שבמקום שלילת הזכאות במקרים שהפגיעה אירעה אך ורק עקב התנהגות רעה וחמורה מצדו של החייל, די יהיה בכך שהנפגע נהג בפזיזות על-מנת שתישלל זכאותו להיות מוכר כנכה או כחלל צה"ל.
- בנוגע לחיילים בשירות קבע אשר חלו במחלה או לקו בהחמרת מחלה בזמן שירותם, מוצע כי בניגוד למצב החוקי הקיים כיום, הם לא יוכרו כנכי וכחללי צה"ל.
- בנוגע לחיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל אשר חלו במחלה או לקו בהחמרת מחלה בזמן שירותם, מוצע להוסיף על התנאי הקיים כיום של אירוע המחלה או החמרתה עקב שירותם, תנאי נוסף לפיו הם יוכרו כנכי וכחללי צה"ל אם תנאי השירות שגרמו למחלה או להחמרתה הם ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי או הביטחוני ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים.
- בנוגע לחיילים בשירות חובה ובשירות מילואים פעיל שנחבלו במהלך שירותם, מוצע להשאיר את המצב החוקי הקיים על-כנו, לפיו הם יוכרו כנכי וכחללי צה"ל רק אם הפגיעה אירעה עקב שירותם.
- בנוגע לחיילים בשירות קבע שנחבלו במהלך שירותם, מוצע להוסיף על התנאי הקיים כיום של התקיימות הפגיעה עקב שירותם, תנאי נוסף לפיו הם יוכרו כנכי וכחללי צה"ל אם תנאי השירות שגרמו לחבלה הם ייחודיים ומיוחדים לשירות הצבאי או הביטחוני ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים הנפוצים.
- נכים, או משפחות הנספים, אשר לא יהיו זכאים על-פי תנאי הזכאות החדשים, אבל עונים לתנאים הקבועים להכרה כ"נפגעי עבודה" במוסד לביטוח לאומי, יחולו עליהם ההסדרים החלים על נפגעי עבודה במוסד לביטוח לאומי.
- יבוטל תוקפה של ההטבה הניתנת לפנים משורת הדין, המקנה זכאות לתגמולים לאלמנות נכי צה"ל שנפטרו שלא עקב נכותם, והיו בדרגת נכות של 50% ומעלה בגין חבלה בפעילות מבצעית.
- לבעלי דרגת נכות בשיעור 20%-29% תינתן הזכות לבחור לקבל מענק חד-פעמי במקום תגמול חודשי, על-פי כללים, שיעורים ותנאים שייקבעו על-ידי שר הביטחון. הנכים אשר יבחרו לקבל את המענק יטופלו בקופות החולים ולא באגף שיקום נכים במשרד הביטחון, והם לא יהיו זכאים לקבל הטבות כלשהן מאגף שיקום נכים.
ח"כ שטרן הציע גם שלא להחיל את השינויים בחוק על לוחמים קרביים בצה"ל. זאת, על-מנת לעודד שירות קרבי. "בכדי לעודד שירות קרבי, מוצע לקבוע כי הכרה בלוחם כנספה או כנכה, לפי החוקים לעיל, תעשה גם כאשר הפגיעה נגרמה שלא עקב השירות הצבאי", ציין. אולם ועדת השרים לחקיקה התנתה את אישור החוק בכך בהורדת סעיף זה ובהכללת הלוחמים בצמצום הקריטריונים להגדרת נכי וחללי צה"ל.
"להצעת החוק השלכות תקציביות משמעותיות ביותר, כולן עתידיות. היא לא תשנה, כאמור, את מעמדם של מי שכבר הוכרו כנכי צה"ל ושל משפחות החללים המוכרים, אבל תמעיט את מספרם של המוכרים בעתיד, ואיתו את הנטל על תקציב הביטחון ואגף השיקום", הדגיש שטרן. "יש לחזור ולהדגיש שמטרתה אינה חיסכון תקציבי: היא נועדה, שנים לאחר שהוכר הצורך בכך, לחדש את הערכיות של המונחים 'חלל צה"ל' ו'נכה צה"ל'. כך תוכל המדינה, כדבריו של בן-גוריון, לחזור ולשלם כמידת יכולתה חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת - לאלה הראויים לכך, ורק להם".
