קצין משטרה העומד לשלול את רשיונו של נהג, אינו חייב להודיע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין. כך קובע (16.1.14) בית המשפט העליון.

מדובר בהליך של שלילה מינהלית בעקבות עבירות מסוימות. שני המקרים בהם עוסק פסק דינו של בית המשפט העליון נגעו לנהיגה בשכרות, בעקבות ממצאים חיוביים בבדיקת "ינשוף". הנהגים המערערים זומנו לשימוע בפני קציני משטרה, שבסיומם נשללו רשיונותיהם ל-30 יום. בית המשפט העליון העניק רשות ערעור בגלגול שלישי בשל חשיבות הנושא, אך דחה את הערעורים לגופם.

השופט אורי שהם אומר, כי זכות ההיוועצות בעורך המוקנית לחשוד נובעת משתי סיבות עיקריות. האחת היא "שמירה על 'כללי משחק' הוגנים, קרי: הבטחת זכויותיו של הנחקר; שמירה על הגינות הליכי החקירה; ומניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות בין הנחקר לבין החוקרים". השנייה היא "שיפור אמינותה של החקירה, הן באופן אקטיבי, שעה שעורך הדין עשוי להציג למשטרה ראיות מזכות שאינן בידיעתה, או לסייע לחוקריה באיתורן של ראיות מעין אלו; והן, על-ידי מניעת הודאות שווא, באמצעות הבטחת תקינותה של החקירה".


שונה מאוד ממעצר


שהם ממשיך: "שונים, עד מאוד, הם פני הדברים ככל שמדובר בהליך של שימוע מינהלי, בו עסקינן. אמנם, כמו העצור-הנחקר, אף הנהג העומד בפני שימוע, בנוגע לפסילה מינהלית, מתייצב בפני שוטר, ואף קצין משטרה - אלא שבכך מסתכם הדמיון בין שני המקרים. בעניינו של הנהג אין מדובר בסיטואציה מאיימת ולוחצת שבגדרה הוא נמצא, ללא סיוע, לבדו, לעיתים כשהוא נתון במעצר, כשמולו אנשי מרות המבקשים לחוקרו בחשד לביצוע עבירות פליליות. כמו-כן, הוא אינו צפוי לתוצאות קשות ביותר, מבחינתו, כמו שלילת חירותו, בנוסף לסטיגמה הפלילית שעלולה לדבוק בו.

"...הליך השימוע איננו בגדר חקירה משטרתית, ומטרתו איננה איסוף ראיות בעניינו של הנהג. במהלך השימוע, חירותו של הנהג אינה נשללת; הוא אינו נתון למעצר או לסיכון של מעצר; ואין מפעילים עליו לחצים וטכניקות מעולם החקירות. מטרתו של הליך זה, היא כאמור, לאפשר לנהג פתחון פה ומיצוי זכות הטיעון השמורה לו, בהתאם לכללי הצדק הטבעי, טרם שתתקבל החלטה על-ידי הרשות המוסמכת לכך, אשר עלולה לפגוע בו. חזקה על קצין המשטרה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וכשורה, ולא יגלוש לנושא החקירה נגד הנהג, ועל אחת כמה וכמה שלא יפעיל לחץ על הנהג, כדי להביא להפללתו".


פגיעה ביעילות ההליך


שהם מוסיף, כי מטרתה של הפסילה המינהלית של הרישיון "היא מניעת סכנה לשלום הציבור בדגש על חייהם ושלומם של המשתמשים בדרך, ובכלל זה גם שמירה על שלומו ובטחונו של הנהג אשר רישיונו נפסל" ולכן יש להפעיל הליך זה במהירות וביעילות. "תגבור יתר של מערך הזכויות הנתונות לנהג ובמקביל גם הרחבת החובות המוטלות על הרשות, עלולים להערים קשיים, ואף לסכל את המטרה שלשמה נועדה הפסילה המינהלית".

שהם מסכם: "האיזון הנכון במקרה דנן, הוא הותרת זכות ההיוועצות על-כנה, כך שנהג המוזמן לשימוע יהא רשאי להיוועץ בעורך דין ואף להזמינו להתייצב לצידו בהליך זה. ואולם, אין לקבוע בענייננו, חובת יידוע יזומה, כך שהגורם המזמין לא יהיה מחויב להודיע לנהג על זכותו להיוועץ בעורך דין ולהיות מיוצג על-ידו בהליך השימוע".

השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן הסכימו עם שהם. את הנהגים ייצג עו"ד שלומי בלומנפלד, ואת המדינה - עו"ד אריה פטר.