"דכנר הוא נוכל מהמעלה הראשונה. כלי העבודה המרכזי שלו הוא הרמייה, ובטכניקה זו של בדיות וכזב התאפשר לדכנר במהלך השנים לרמות גם את הקרובים לו ביותר, כדי לקבל משאבים, הקדמות כספיו, הלוואות ומענקים בתואנות שווא למחלות שלא קיימות ולסיפורי איוב למיניהם. הפללתם של חפים מפשע היא בהחלט עניין שדכנר אינו מתקשה בו".

כך טוענים סניגוריו של אביגדור קלנר, עורכי הדין איתן מעוז וקרן קורן-בנדלק, בסיכומיהם במשפט הולילנד. לדבריהם, שמואל דכנר העליל על קלנר משום שידע, שבלי לערב את קלנר בסיפור – הוא לא יוכל לערב בו את אהוד אולמרט ובכירים אחרים, מהלך שהיה חיוני כדי שיקבל מעמד של עד מדינה. "הסיפור מבחינתו של דכנר היה חייב להיות אדיר מימדים", הוא שיקר במישרין למשה לדור בעת שהיה פרקליט המדינה והיה זה רק עניין של זמן עד שיתחיל לטוות לסיפורו עוד ועוד קורים של שקר ויסבך בו גם את קלנר.

הסיכומים מתמקדים בניתוח פרטני של כל התשלומים שקיבל דכנר מקבוצת פולאר – הן במסגרת פרויקט הולילנד והן במסגרת חברת הזרע. לטענת מעוז וקורן-בנדלק, אין שום ראיה לתשלומי שוחד בהם היה מעורב קלנר – זולת גירסתו של דכנר, אשר השתנתה שוב ושוב הן בנוגע למהות הכספים שקיבל והן בנוגע לזהות המשוחדים-כביכול.


"מופרכת, הזויה וכוזבת"


לטענת ההגנה, כל הסכומים שקיבל דכנר מקבוצת פולאר היו סבירים וחברת הזרע אף שילמה לו הרבה פחות מן המקובל בתחום הנדל"ן. קלנר לא היה מעורב בניהול השוטף של הולילנד והזרע, ובוודאי שלא היה מעורב באישור התשלומים לדכנר.

גירסתו של דכנר בנוגע לגיוס אנשי הולילנד פארק לתשלום השוחד היא "מופרכת, הזויה וכוזבת מתחילתה ועד לסופה", אומרים הסניגורים. סיפורו של דכנר על פגישה עם קלנר ועמיתיו, בה הציג בפניהם את הצורך להמשיך במסלול השוחד בו החל עם הלל צ'רני, אינו נתמך בשום ראיה שהיא ואף נוגד את ההיגיון. זוהי גירסה "מופרכת, שקרית ומרושעת".

כל התשלומים שקיבל דכנר מהולילנד פארק נעשו כנגד חשבוניות, מדגישים מעוז וקורן-בנדלק. דכנר סתר את עצמו שוב ושוב כאשר התבקש להתייחס לחשבוניות ספציפיות: פעם אמר שהן כשרות ופעם אמר שהן כסות לשוחד, פעם ייחד את השוחד לאלמוני ופעם אמר שפלוני הוא שקיבל אותו. וכאשר החליט שחשבונית כלשהי איננה שוחד – המדינה כלל לא התייחסה אליה. "דכנר פשוט ניסה שוב ושוב להתאים שמות של משוחדים לסכומים ספציפיים, בהתאם לשאלה שנשאל, החשבונית שהוצגה לו ובעיקר – בהתאם לזהות השואל", נטען בסיכומים.

בפרק העוסק בחברת הזרע אומרים מעוז וקורן-בנדלק, כי לא היה כל צורך לשחד את יעקב אפרתי – אז מנכ"ל המינהל – שכן המינהל תמך לחלוטין בתוכניתה של הזרע לבנות בחוות שלם (פארק איילון), ומאוחר יותר יצאה התוכנית מטיפולו. העובדה שמנהלי הזרע שקלו תחילה להעסיק את עו"ד שרגא בירן לקידום הפרויקט, מלמדת שכוונתם הייתה ונותרה לפעול בצורה לגיטימית. גירסתו של דכנר בנוגע להעסקתו – כאילו נועדה למתן שוחד – הייתה "שקר שמתוקן בשקר נוסף שמתוקן בשקר שלישי, והכל ישירות בפניו של בית המשפט".

עוד אומרת ההגנה, כי אין כל ראיה לכך שמאיר רבין העביר לאפרתי 1.3 מיליון שקל שלטענת דכנר נועדו לשם כך, ולכן ניסה דכנר תוך כדי חקירתו במשטרה לזייף ספחי צ'קים שילמדו כביכול על תשלומים אלו. הסניגורים גם מזכירים, כי דכנר נשכר זמן רב לפני שניתן היה לצפות שאפרתי – דודו של רבין – ימונה למנכ"ל המינהל.


"הנביא ירמיהו לא צפה"


בנוגע לחוות מבחור טענה המדינה, כי קלנר שכר את דכנר כדי שישחד את אולמרט – אך לטענת ההגנה אין כל בדל ראיה לכך. בין היתר מציינים מעוז וקורן-בנדלק, כי במועד בו לטענת דכנר קיבל את הכסף כדי לשחד את אולמרט, כיהן הלה כראש עיריית ירושלים ולא הייתה לו כל נגיעה לעניינים של הזרע, וגם הנביא ירמיהו לא היה יכול לצפות שאולמרט יהיה השר הממונה על המינהל. טענה זו של דכנר רק מלמדת כיצד נטל סכומים לגיטימיים, צבע אותם בצבעים עזים של שוחד וכך קשר את קלנר לסיפור, אומרים סניגוריו של האחרון.

עוד עומדת ההגנה על דבריו של קלנר במשטרה, אשר לטענת המדינה מהווים הודאה מצידו, ולפיהם הוא והמנכ"לים אמרו לדכנר שאינם רוצים להיות מעורבים בזה ושלא יעשה את זה. לדברי סניגוריו של קלנר, המדינה הוציאה את הדברים מהקשרם, שכן מרשם התייחס לשני מקרים בהם פנה אליו דכנר עם מה שהגדיר כ"הצעות אפלות" אותן דחה.

החלק האחרון של הסיכומים מתייחס להתנהלותו של דכנר ערב פנייתו של דכנר למשטרה ועל-רקע כתב הסחיטה ששלח לצ'רני. לגירסת ההגנה, מעורבותו של קלנר מלמדת על נקיון-כפיו ונבעה אך ורק מרצונו לסייע לדכנר במצוקתו, כפי שעשה במקרים אחרים.

מעוז וקורן-בנדלק אומרים, כי אם היה לקלנר ממה לחשוש – הוא לא היה מפנה את דכנר לעו"ד אמנון יצחקניא ולא היה יושב ושותק כאשר בנוכחותו שוחחו דכנר ויצחקניא על הפנייה המתוכננת למשטרה. את פניותיו לאולמרט הם מסבירים בידידות בין השניים ובכך שקלנר רצה למנוע הסתבכות של אולמרט במה שידע שהוא עלילה מצד דכנר. קלנר אכן גילה מעורבות יתרה בנושא, אך הדבר נובע מאופיו – אומרים סניגוריו.