|
חיוב לא מוצדק [צילום: עומר שיקלר]
|
|
|
|
|
בנק מזרחי-טפחות ישיב לחברת נווה גיל הזהב כ-1.21 מיליון שקל צמודים ונשאי הפרשי ריבית החל מפברואר 2008 ועד היום, בגין חיוב שלא כדין של עמלת פירעון מוקדם. כך קבעה שופטת בית משפט שלום בהרצליה,
לימור רייך.
נווה גיל הזהב חויבה בפברואר 2008 ב-2.2 מיליון שקל עמלת פירעון מוקדם בגין שתי הלוואות שניטלו ביולי 2002 ונפרעו בתחילת 2008.
באמצעות עורך דינה, ליאור חברון, הגישה החברה תביעה לבית המשפט וטענה כי חיוב העמלה נעשה שלא כדין, בניגוד לצו הבנקאות ולתקנת בנק ישראל העוסקת בחיוב עמלת פירעון מוקדם.
בית המשפט הטיל על רו"ח יהודה בר-לב להגיש חוות דעת מומחה אשר קבעה כי הבנק חרג מהוראות והנחיות התקנה בדבר חישוב העמלה.
השופטת רייך קיבלה את החלופה השלישית בחוות דעתו של המומחה והורתה לבנק להשיב לתובעת כ-1.6 מיליון שקל, לפי ערך החוב כיום.
כמן כן, חייבה השופטת את בנק מזרחי לשאת בהוצאות ההליך לרבות תשלום אגרות, החזר שכר טירחת המומחה מטעם בית המשפט ושכר טירחת עורך דין.
אמנון שורץ, מנכ"ל חברת שגיא חישובי ריבית המתמחה בבדיקות בנקים, אומר כי הבנקים חייבו באופן שרירותי לקוחות מסחריים רבים במאות מיליוני שקלים בגין עמלת פירעון מוקדם: "חובה על לקוחות עסקיים אשר ממחזרים הלוואות לבצע בדיקה מקצועית של תקינות העמלה שחויבו. נכון להיום, אין אחידות בין הבנקים לגבי האופן החישוב וכל בנק בוחר לעצמו בדרך 'ראויה' על-מנת להגדיל הכנסותיו מעלמות אלו. מקרים רבים של גבייה לא-תקינה בגין עמלת פירעון מוקדם, מסתיימים בפשרות מחוץ לכותלי בית המשפט".