תושב ירושלים, אלכסנדר טנצר, ביקש לבקר את אמו הקשישה המאושפזת בבית חולים הרצוג בעיר. ב-27 ביוני 2013 הוא הגיע לתחנה המרכזית לירושלים, והמתין לקו 54. הקו איחר להגיע לתחנה, וטנצר התקשר למודיעין אגד, שם נמסר לו מידע מוטעה לפיו האוטובוס אמור להגיע במועד ושאין מידע על תקלה כלשהי. כעבור 14 דקות המתנה אמר טנצר נואש ונסע במונית. שלוש דקות אחר כך הגיע האוטובוס לתחנה.
טנצר פנה לאגד, וקיבל התנצלות שאליה נוסף שובר זיכוי בסך 52.8 שקלים. הוא לא הסתפק בכך, תבע את אגד בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים, ודרש להטיל על אגד פיצוי עונשי בסך 33,200 שקלים.
אגד הודה באיחור, אך טען שהתנהלות התנועה בירושלים אינה בשליטתו. עוד אמר כי לתובע הוצע פיצוי בשווי 10 נסיעות וכי אילו היה מציג קבלה על נסיעה במונית כספו היה מוחזר לו. לדברי אגד, טנצר לא הוכיח את נזקיו וסכום הפיצוי אותו הוא דורש מופרז.
השופטת סיגל אלבו הורתה לאגד לפצות את הנוסע בסכום של 1,500 שקלים. לדבריה, על אגד לפצות הן בגין האיחור והן בגין ביטול הזמן שנגרם לנוסע. עם זאת, אמרה שסכום הפיצוי הנתבע "מופרז לעין שיעור [הטעות במקור]", משום שמדובר באירוע חד-פעמי ולא בהתנהלות שיטתית של אגד. אלבו ציינה כי אינה מוצאת מקום להטלת פיצויים עונשיים, שכן בהליך אזרחי נפסקים פיצויים עונשיים רק במקרים יוצאי דופן וזהו אינו המקרה המתאים לפסיקתם.
