בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
הוצאות ישולמו לפלשתיני שהותרה שהותו בארץ
|
בית המשפט: "מי שגורר את זולתו להליך, מן הראוי כי ישלם על כך" ● קטינים לא יהודים יוכלו להישאר בישראל אם יוכיחו כי מרכז חייהם פה
|
הילדים ישארו עם אימם [אילוסטרציה]
|
|
|
|
|
"בעל דין היוזם הליך כלפי יריבו, תוך גרירתו להוצאות, חייב להניח כי אם יידחו טענותיו, יחוב הוא בהוצאות יריבו". כך פסק (יום ב', 5.1.09) רשם בית המשפט העליון יגאל מרזל בבקשה שהגישו קטינים, פלשתינים שנולדו בישראל, ואשר בית המשפט העליון אישר את הישארותם בישראל, לפסיקת הוצאות בעניינם. הקטינים, ילדים לאימהות גויות שחיות בישראל, ביקשו באמצעות אימהותיהם מעמד של קבע בישראל, וזאת לנוכח היות 'מרכז חייהם' פה. בית המשפט המחוזי קבע כי אין לשלול את תושבות הקבע של הקטינים בישראל טרם יתאפשר להם להוכיח כי מרכז חייהם בישראל. היות שדבר זה הוכח, יש לאשר ישיבתם בישראל. משרד הפנים הגיש ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהלייים לבית המשפט העליון, וזאת במטרה שבית המשפט העליון ייתן הלכה בנושא. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, בחריג אחד ולפיו משרד הפנים יוכל לשלול את תושבותו של קטין לא יהודי באם עולה חשש ולפיו נשקף ממנו סיכון ביטחוני. הוחלט כי הוצאות תיפסקנה בהליך נפרד. משרד הפנים טוען כי ערער לבית המשפט העליון בכדי להגיע לכדי הכרעה עקרונית, ממניעים ציבוריים, ועל כן אין להשית עליו הוצאות. מנגד, טוענים הקטינים כי נגררו בעל-כורחם להליך ארוך בן מספר ישיבות, וכי יש לשפותם בגין הוצאותיהם, מה גם שמרבית טענותיהם נתקבלו גם בידי בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את עמדת משרד הפנים באופן חלקי ופסק לו הוצאות על סך 10,000 שקלים.
|
במאי שנת 2005 פסק השופט י' נועם מבית המשפט המחוזי בירושלים כי תותר שהותם של העותרים, קטינים לא יהודיים, בארץ. בפסק הדין נדונה פרשנות תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974 שכותרתה "מעמדו של ילד שנולד בישראל" – בקשר לקטין שנולד בישראל ורשום במרשם האוכלוסין באזור כ"תושב האזור". אגב כך, נדונה גם פרשנות המונח "תושב אזור" בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן: חוק הוראת השעה). כנגד פסק דין זה ופסקי דין נוספים באותו עניין הגיש משרד הפנים שורה של ערעורים, אשר אוחדו בבית המשפט העליון. בפסקי הדין של בתי המשפט המחוזיים, נקבע כי אין להחיל את הוראות חוק הוראת השעה על קטינים לא יהודים הרשומים במרשם האזור, שנולדו בישראל לאמהות שהן תושבות קבע בישראל, מבלי שיתאפשר להם להוכיח כי חרף רישום זה נמצא מרכז חייהם בישראל. כן נקבע בחלק מפסקי הדין האמורים כי אם ימצא המערער שמרכז חייהם של המשיבים הוא בישראל, הרי שתקנה 12 מחייבת אותו ליתן להם מעמד בישראל. בית המשפט המחוזי פסק הוצאות לטובת הקטינים ואימהותיהם. בחודש דצמבר 2006, בעקבות ההליך, קיבלו הקטינים רישיונות ישיבה. באוגוסט שנת 2008 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של משרד הפנים במרבית הנקודות שבמחלוקת, אולם נקבע כי לשר הפנים עומדת האפשרות "להפעיל את שיקול דעתו הרחב ולבחון באופן פרטני האם נשקף מקטין מסוים, ככל אדם אחר המבקש מעמד בישראל, סיכון ביטחוני". כן נפסק כי בית המשפט העליון יכריע בשאלת ההוצאות בהליך נפרד.
|
הקטינים ואימהותיהם טוענים כי נאלצו להשתתף בדיונים רבים, ועל כן יש לחייב את משרד הפנים בהוצאות. משרד הפנים טוען כי הגיש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בכדי לברר סוגייה עקרונית לגופה, מה גם שחלק מטענותיו נתקבלו.
|
דין בקשת משרד הפנים להתקבל בחלקה. מחד-גיסא, נקודת המוצא הינה כי בעל דין היוזם הליך כלפי יריבו, תוך גרירתו להוצאות, חייב להניח כי אם יידחו טענותיו, יחוב הוא בהוצאות יריבו. כך הדבר גם בנסיבות בהן המערער – כרשות ציבורית ביקש לבחון צדקתה של מדיניות והכרעה משפטית בשורה של מקרים ספציפיים. אין גם חולק כי הסעד הפרטני ניתן למבקשים המשיבים. מאחר שמרבית טענות המערער נדחו על-ידי בית משפט זה, אך מתבקש הוא שהמערער ישא בהוצאות המשיבים. יחד עם זאת, מפסק דינו של בית משפט זה עולה כי חלק מטענות המערער התקבלו. ברי גם כי דובר בסוגייה עקרונית שהצריכה בירור והכרעה בערכאה העליונה. בשקלול כלל הנתונים שלעיל, הכף נוטה לחייב המערער בהוצאות המשיבים שנדרשו כאמור להגיב לערעור, להגיש כתבי בית דין ולהופיע בדיונים, תוך שעיקר הקביעה של בית המשפט קמא בפסק דינו, נותר על כנו. אשר לשיעור ההוצאות, הרי שבשים לב לחשיבות ההכרעה התקדימית בהליך ולנהוג והמקובל בנדון, יעמוד חיובו של המערער בשכר טירחת עורך דין של המשיבים על-סך של 10,000 שקלים.
|
|
|
- עע"ם 5569/05 משרד הפנים נ' דלאל עויסאת ו 7 אחרים (ניתן ביום 5.1.09)
|
|
תאריך:
|
06/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
06/01/2009
|
|
ענבל בר-און
|
הוצאות ישולמו לפלשתיני שהותרה שהותו בארץ
|
|
"יחסי הכוחות בין ספק שלו 100 סניפים ברחבי הארץ לבין הצרכן אינם שוויוניים, ועל רשויות האכיפה להגן על הצרכן". כך קבעה (יום א', 4.1.08) שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית רייך שפירא, במסגרת גזר דין שבו הטילה על חברת קסטרו קנסות על-סך 100,000 ש"ח, ועל אחד ממנהליה, קנס על סך 30,000 ש"ח.
|
|
|
הסבים לא הציגו כל ראיה שתתמוך בטענתם ולפיה ההורים היוו אך ורק 'אנשי הקש' לרכישת הדירה עבור הסבים. טענת הנכדים ולפיה הסבים העניקו להם את הדירה במתנה הרבה יותר מסתברת. כך קבעה (ה', 18.12.08) שופטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, טובה סיוון, בתביעה שהגישו הסבים לבטל את הסכם המתנה שחתמו עם ההורים, בשם הנכדים, כ 30 שנה קודם לכן.
|
|
|
אם יוסר צו המניעה שהוצא נגד מפעל הבטון יגרם לדיירי 'נוה נוף' בראשון לציון נזק סביבתי בלתי הפיך. מאידך, אם יוותר הצו על כנו הנזק היחיד שיגרם למפעל הבטון הינו כספי. כך קבעה (יום ה', 1.1.09) שופטת בית המשפט העליון מרים נאור, בהחלטתה בבקשת רשות ערעור של חברת שפיר על צו מניעה שהוציא בית המשפט המחוזי.
|
|
|
לצורך מעצר ראשוני למשך 30 יום, אין צורך לאמת את הראיות לכאורה כנגד הנאשם עם טענות הסניגוריה. כך קבע (יום ד', 31.12.08) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בערעור שהגיש נאשם בעבירות אינוס חמורות מאד כנגד הארכת מעצרו מעבר ל-30 יום.
|
|
|
חבל תמנע הוא חבל ארץ שבו נופי מדבר בתוליים ובראשיתיים. תוכנית המשיבים לבניית מלונות בחבל זה אינה מתחשבת בערכי הסביבה והנוף ופוגעת באוצרות טבע נדירים ויקרי ערך של מדינת ישראל, שאין להם כל תחליף. כך קבע (יום ג', 30.12.08) שופט בית המשפט המחוזי באר שבע, ניל הנדל, בעתירה מנהלית שהגישה עמותת אדם טבע ודין כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה וכנגד קבוצת איגרא, מקימת המלונות.
|
|
|
|