צבי בר טוען, כי קרוב למיליון שקל שקיבל מהיזם
דוד לוי, היו בגין המרות מט"ח חוקיות שביצע. לוי הוא נציג חברת הילקרסט השייכת לאחיו מאיר, שבבעלותה מגרש במתחם הבורסה ברמת גן, ולטענת המדינה מדובר בשוחד תמורת סיועו של בר בקידום הבנייה על המגרש ובהגדלה ניכרת של זכויות הבנייה בו.
לדברי בר בעדותו (יום ה', 13.3.14), בבעלותו של לוי גם חברה להמרת מט"ח, הוא המיר אצלו מטבע חוץ במזומן שקיבל מעבודות חוקיות לפני שהתמנה לתפקידו. בר אמר, כי היו לו 550,000 דולר במזומן מעבודות אלו. בר הוסיף, כי לא התעניין בשאלה כיצד נותן לו לוי את השקלים תמורת המט"ח, ולכן כמחצית מהסכום יצא מחברת תל-סאן שבבעלות לוי והיתרה מחשבונו הפרטי. הסניגור, עו"ד
ירון ליפשס, ציין שחלק מהצ'קים ניתנו לבר לפני שלוי רכש את המגרש.
"כל הנושא הזה של המרת המט"ח לא נוח לי, אבל ככזה זה יהיה. בגלגול הבא זה יהיה אחרת", אמר בר. ליפשס הראה, כי לעיתים נכנסו לחשבונו של לוי אותם סכומים שיצאו לאחר מכן לטובת בר, דבר שלטענתו מחזק את הגירסה שמדובר בהמרת מט"ח. בתשובה לשאלת השופט
צבי גורפינקל אמר התובע, עו"ד
טל פרג'ון, כי בר אמר במשטרה שמדובר בהמרה, בעוד לוי טען שמדובר בהלוואה.
בר טען, כי קידם את פרויקט הילקרסט משום שהוא טוב לעיר. "לפי שפת הגוף של התביעה, אפילו הם לא מאמינים" לטענה שקידום הפרויקט היה כנגד שוחד, הוסיף. בר סיפר, כי במקור הציע לבנק דובאי להקים משרד במקום, וכך גם לבנק אוף אינדיה, וכי תכנן להקים מוזאון לאמנות המזרח במגרש הגובל השייך לרשות מקרקעי ישראל. בר ציין, כי קידם גם את הכפלת אחוזי הבנייה במגדל תדהר-רוגובין, השוכן במגרש הסמוך לזה של הילקרסט.
בחקירתו בידי בא-כוחו של היזם
חיים גייר, עו"ד
גיורא אדרת, אמר בר, כי גייר היה אחד משלושת האנשים המקורבים אליו ביותר על-רקע של ידידות ארוכת שנים. בכך הסביר את ההלוואה שקיבל מגייר; לטענת המדינה מדובר בשוחד תמורת סיועו של בר לגייר בפרויקט הר נפוליאון. בר אמר, כי ההלוואה ניתנה בגלוי וכנגד מסמכים. הוא גם אישר, כי המשיך לדחוף את פרויקט הר נפוליאון למרות החקירה נגדו, בתמיכת גורמי המקצוע בעירייה.