בית המשפט העליון אישר גירוש עובדת זרה

המערערת, אזרחית גרוזיה, נכנסה לישראל ביום 7.9.07 למטרת סיעוד למעסיקה ספציפית, כשבידה אשרה תקפה (מסוג ב/1) עד ליום 26.12.07. כעבור כחודש (ביום 10.10.07) הודיעה המעסיקה, כי המערערת הפסיקה את עבודתה באופן חד צדדי. בשימוע שנערך ביום מעצרה (9.11.08) טענה המערערת, כי עבדה אצל המעסיקה שלושה חודשים ומאז אינה עובדת. למחרת היום (10.9.08) הוצא נגד המערערת צו הרחקה לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952. בהמשך (בפני בית הדין לביקורת משמורת) חזרה המערערת על הטענה שעזבה את מעסיקתה אחרי שלושה חודשים, אך הוסיפה כי עבדה אצל מעסיק אחר בהרצליה (שאת פרטיו לא מסרה) במשך ארבעה חודשים ומאז אינה עובדת.

בית הדין לביקורת משמורת הורה על השארת המערערת במעצר, אשר ממנו תשוחרר אם תאמת את טענתה כי היא עובדת אצל משפחה, ותציג את פרטי המעסיק. ביצוע צו ההרחקה נדחה בשבעה ימים שבהם נתנה למערערת שהות להמציא הוכחות לעבודתה.

המערערת הגישה עתירה מנהלית, בה עתרה לביטול צו ההרחקה. נטען, כי המערערת הגיעה לישראל לפני כשנה בלבד, וכי "על מנת להגיע לארץ העותרת שילמה כספים רבים". עוד נטען, כי המערערת "פועלת נחרצות למציאת מעסיק וקיים סיכוי גבוה וטוב כי עם שחרורה תחל לעבוד". לאור אלה - ובהתחשב בתקופת השהייה הקצרה, ביתרת מכסת השהייה האפשרית ובעלויות ההגעה לישראל - התבקש ביטול צו ההרחקה ומתן אפשרות להסדרה חוקית של השהייה בישראל.

עתירה זו נדחתה הן במישור העובדתי והן במישור המשפטי. במישור העובדתי מצא בית המשפט כי הצהרותיה של המערערת באשר להיקף עבודתה בישראל לא היו מהימנות. במישור המשפטי נקבע כי גם אם טענותיה בדבר מקום עבודתה נכונות, יש לדחות את העתירה. נקבע כי המערערת התנהלה בחוסר תום לב. כך ביחס לניסוח העתירה - שהוגשה ללא פירוט פרטי המעסיקים הנטענים, מועדי ההעסקה וסוג העבודה שבוצעה; וכך ביחס לסתירות בין הגרסה בעתירה לגרסה שהוצגה בשימוע, ומהן עולה ספק באשר למקומות עבודתה. עוד הוזכר, כי המערערת אינה עומדת בנהלי משרד הפנים בכל הנוגע לזכות לחפש מעסיק חלופי - ושהיא אינה טוענת אחרת.

בערעור נטען, כי המעסיק השני של המערערת הבטיח להסדיר את מעמדה, אך לבסוף התגלה כי הוא מוליכה שולל - ומכאן תקופת אי החוקיות. עוד נטען, כי המערערת הקפידה לעסוק בתחום הסיעוד לשמו הגיעה לישראל, ושבית הדין למשמורת שיחרר אותה כדי לחפש מעסיקה אחרת. כן נאמר, שזה למערערת המעצר הראשון. נטען כי בכל אלה יש להעיד על כנות רצונה של המערערת לעבוד באופן שניתן להסדירו.

עוד נטען, כי יש לראות במערערת כמי שעומדת בתנאי נוהל "שמים סגורים" כיון שלמעשה עסקה בתחום הסיעוד, ושבכל מקרה נהלי המשיב מאפשרים שיקול דעת. סופו של דבר נטען, כי בית המשפט לא ייחס משקל מתאים לשורה של שיקולים שתומכים בהשארת המערערת בישראל; לרבות סבלה של המשפחה המעוניינת להעסיקה והיחס בין התקופה הקצרה בה שהתה המערערת בישראל לסכומים שנדרשה לשלם בעבור זכות זו. בדיון הטעימה עו"ד שטינברג, כי המעסיקה הפוטנציאלית עודה מציעה להעסיק את המערערת, וכי לשם מטרה זו באה המערערת לישראל והשקיעה כספים.

מנגד טוען משרד הפנים, בין היתר, כי התנהלות המערערת - גם לאחר מתן פסק הדין נשוא הערעור - לוקה בחוסר נקיון כפיים. הוזכר, כי המערערת אינה מוכנה למסור את פרטי המעסיק שאצלו כנטען עבדה. עוד נטען, כי נהלי המשיבה המאפשרים מעבר למעסיק אחר, אינם חלים על שוהים בלתי חוקיים שנעצרו והוצא נגדם צו הרחקה, ובודאי לא על שוהים שהוצא נגדם צו משמורת. הוזכר, כי שיקול דעתו של משרד הפנים רחב, וההתערבות בו מצומצמת.

• למערערת אין זכות להשאר בישראל - למעשה אף המערערת אינה טוענת כי בידה זכות להישאר בישראל; היא טוענת כי בנסיבותיה האישיות לא ניתן משקל מספיק לאופייה של אי החוקיות ולשיקולים שלפנים משורת הדין והנהלים.

• שיקולים לפנים משורת הדין בעניינם של עובדים זרים - בעניינם של עובדים זרים השוהים בישראל שלא כדין ישנו מקום נרחב לשיקולים של 'לפנים משורת הדין'. שיקולים אלו מתקיימים בעניינה של המערערת: כך לגבי תקופת השהייה הקצרה, לגבי המצאות מעסיק פוטנציאלי הנזקק לעובד, ועוד. מתוך עיון בתיקים דומים עולה, כי בהעדר נתונים לא חיוביים ספציפיים, דרך מקובלת היא ניסיון למצוא אפשרות להסדרה חוקית של מעמד העובד הזר בטרם הרחקתו.

• במקרה של המערערת לא ניתן להפעיל שיקולים של לפנים משורת הדין - שכן המערערת לא הציגה שמות של מעסיקים שאצלהם עבדה ו/או תעבוד.

• שיקול הדעת של משרד הפנים לא הופעל בשרירות- ועל כן אין מקום להתערבות בשיקול דעת זה. שיקול דעת זה אמנם צריך להיות מופעל לפי הנחיות ואמות מידה ולא בשרירות, אך זכות קנויה לעובד הזר לשהות אין כאן.

- בבית השמפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים
- בפני השופטים אליקים רובינשטין, איילה פרוקצ'יה, יורם דנצינגר
- בשם המערערת: עו"ד שטיינברג ליאת
- בשם המשיבה: עו"ד מיכאלין פרידלנדר מיכל