אתי פטל מלצרית לשעבר במסעדת "מקס ברנר" ברמת החייל בתל אביב הגישה לבית הדין האזורי בעבודה בתל אביב תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד חברת מצדה שוקולד בר מפעילת המסעדה.
זאת בטענה כי החברה מפיקה בצורה שיטתית תלושי שכר לעובדיה בהם מושמטים חלק ניכר משעות העבודה וכתוצאה מכך נפגעים העובדים בסכומי ההפרשה לפנסיה ובצבירת ימי החופשה.
לדברי התובעת עם תחילת עבודתה לא ניתנה לה הודעה כדין בדבר תנאי העסקתה כמתחייב מהוראות חוק הודעה לעובד ( תנאי עבודה) ובמשך כל תקופת עבודתה במסעדה הפיקה לה הנתבעת באופן שיטתי תלושי שכר פיקטיביים שאינם תואמים את ימי עבודתה ושעות עבודתה בפועל.
לדברי התובעת, דרך זו בה הופקו תלושי שכר פיקטיביים הייתה בין היתר בשל רצון הנתבעת בחיסכון כפול, ראשית להשתמש בכספי הטיפים לצורך תשלום שכר מינימום שאינו מעניינה של הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, ולאחר מכן להציג תלושי שכר בהם העובדים עבדו כמות שעות נמוכה בצורה ניכרת מזו שעבדו בפועל, וזאת לצורך חיסכון בתשלומי מיסי החובה וחיסכון בתשלומי הזכויות הסוציאליות של העובדים.
לדברי התובעת באמצעות עוה"ד ערן גולן והגר זוסמן הנתבעת לא שילמה לה שכר מינימום כהגדרתו בחוק שכר מינימום שכן שולמו לה כספים רק מהתשר שהתקבל מהלקוחות ואשר חולק בין כל המלצרים באותה המשמרת, מבלי שעבר בקופת המסעדה למעט השלמות שכר בודדות.
לדברי התובעת כך למשל בתלוש השכר שלה לחודש יולי 2011 נכתב כי עבדה 8 ימי עבודה ובסה"כ 40 שעות עבודה באותו חודש כאשר בפועל עבדה 23 ימים ו-166.5 שעות. כך גם מפורטים רכיבי שכר שונים שכביכול שולמו לה אף שהחברה לא שילמה לה מאום מכיסה והחברה ביקשה לראות בכספי התשר ככוללים רכיבים נוספים כגון נסיעות ואף רכיב קוגנטי כהבראה.
בדומה חודש לאחר מכן היא עבדה כ-109 שעות ואולם בתלוש השכר נרשמו לה 40 שעות עבודה. בדרך דומה פעל החברה גם בנוגע למלצרים נוספים במסעדה וכך למשל מלצר שעבד בחודש מסוים כ-155 שעות צוין בתלוש השכר שלו כ קיבל שכר בעד 7 שעות עבודה בלבד ואילו מלצרית שעבדה כ-150 שעות נרשם בתלוש השכר שלה כי עבדה 14 שעות בלבד באותו החודש.
ואולם מדגיש התובעת כי הבקשה אינה עוסקת בעילה של אי-תשלום שכר מינימום אלא רק בנזקים שנגרמו לעובדי המסעדה כתוצאה מהפקת תלוש השכר הפיקטיביים והפגומים.
בית הדין מתבקש להורות לנתבעת לתקן את כל תלושי השכר שהפיקה לעובדיה ואשר אינם משקפים את מספר השעות שעבדו כך שיכללו את מספר שעות העבודה האמתי בהן עבדו, ובהתאם תיקון צבירת ימי החופשה של העובדים בהתאם להיקף משרתם על-פי מספר השעות בו עבדו.
בנוסף מתבקש בית הדין להורות לנתבעת להשיב לעובדים שסיימו את עבודתם את הפרשי השכר הנובעים מתיקון תלושי השכר הן לעניין צבירת ימי החופשה בהתאם למספר שעות העבודה והיקף המשרה האמתי של העובדים, והן לעניין שוויו של יום חופשה בהתאם לשכר המתבסס על מספר שעות העבודה האמתי.
עוד מתבקש בית הדין להורות לנתבעת להפקיד בקרן הפנסיה את הפרשי ההפרשות לתגמולים ולפיצויים הנובעים מתיקון תלושי השכר בהתאם למספר שעות העבודה האמתי, ולחלופין ככל שלא ניתן להפקיד את הכספים בקרן הפנסיה מתבקש סעד כספי של תשלום הפרשי התגמולים והפיצויים הנובעים מתיקון תלושי השכר.
סכום התביעה המצרפי בכל הנוגע להפקדות לפנסיה והפרשי פדיון חופשה מוערך בכ-1.2 מיליון שקלים.