|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
היקף הפטור ממס שבח במכירת זכויות חלקיות בבנין מגורים
|
מהו היקף הפטור ממס שבח המגיע למערערת, בעלת זכויות בשיעור 8.173% בבנין דירות מגורים אשר לא נעשתה בו חלוקה ואיחוד דירות?
|
ביהמ"ש העליון דן בשאלה בעניין היקף הפטור ממס שבח המגיע למערערת, בעלת זכויות בשיעור 8.173% בבנין דירות מגורים אשר לא נעשתה בו חלוקה וייחוד דירות. נקבע, כי יש להעניק פטור ממס למערערת בעבור התמורה שיש לייחס למכירת דירת מגורים ממוצעת אחת, וזאת לאור התקיימות התנאים להענקת הפטור בהתאם להוראת סעיף 49 (ב) (1) לחוק מיסוי מקרקעין. כמו-כן נפסק כי דבר קיומו של משרד בבנין, אינו שולל מהמערערת את הפטור בגין דירת מגורים אחת, לו היא זכאית.
|
|
הבעלות בבניין נתחלקה בין המערערת ו-13 יורשים נוספים. חלקה המדויק של המערערת בבניין היה 8.173%. בבניין היו מצויות 15 דירות וכן זכויות בניה לא מנוצלות.
קיימת מחלוקת בין הצדדים אם אחת מהדירות שימשה כמשרד. הבית לא היה רשום כבית משותף ובין הבעלים השונים לא נערך הסכם ייחוד דירות.
בעקבות בקשה לפירוק השיתוף בבניין הורה בית משפט השלום על פירוק השיתוף בדרך של מכירת הבניין ומינה לצורך זה כונסי נכסים. כונסי הנכסים פנו לפרופ' אהרן נמדר לייעוץ בתחום המס. בעצתו, הכינו כונסי הנכסים טיוטת הסכם לצורך ייחוד דירות. רוב מקרב הבעלים התנגדו לעריכת ההסכם והוא לא יצא אל הפועל.
לאחר מכן, ביום 30.12.2002, נערכה עסקה שבמסגרתה מכרו המערערת וארבעה בעלים נוספים את מלוא זכויותיהם לבעלים של יתרת הזכויות בנכס. בעת הגשת הדיווח על העסקה למנהל מס שבח, ביקשה המערערת פטור מלא ממס שבח בהתאם להוראת סעיף 49ב(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: החוק).
ביום 4.9.2003 הנפיק המשיב שומה זמנית שהעניקה למערערת פטור מלא ממס על התמורה שקיבלה במכירה. ביום 24.5.2004 הנפיק המשיב שומה מתוקנת, לפי הוראת סעיף 85 לחוק, שבמסגרתה הוענק למערערת פטור חלקי בלבד. הפטור החלקי ניתן בעבור סכום שמשקף את חלקה היחסי (שחושב לפי שיעור זכויותיה) של המערערת בתמורה שנתקבלה בעבור מכירת הזכויות באחת מהדירות בבניין; ואילו יתרת תמורת המכירה חויבה במס שבח. המערערת הגישה השגה על שומה זו. משנדחתה ההשגה, הביאה המערערת את המחלוקת להכרעתה של ועדת הערר שנתנה את פסק הדין נשוא ערעור זה.
בפסק הדין קבעה וועדת הערר כי בדין פעל המשיב כאשר העניק למערערת פטור חלקי בלבד היות ולא נתקיים בעניין זה מבחן השליטה משהוכח מעל לכל ספק כי לא ניתן היה לבצע ייחוד ו/או חלוקה, כיוון ש-80% מבעלי הזכויות התנגדו לכך.
|
|
המערערת שבה וטוענת כי לאור ההלכה שנקבעה בעניין ברקסון, זכאית היא לפטור על מלוא סכום התמורה, או לחלופין, לפטור חלקי עד לשווי של דירה ממוצעת. לשיטתה, ההלכה שנקבעה בעניין ברקסון קובעת כי לעניין הפטור לדירת מגורים מזכה גובר התוכן הכלכלי על הרישום הפורמלי. המערערת טוענת כי "מבחן השליטה" שנקבע על-ידי ועדת הערר לא עולה מן ההלכה שנקבעה בעניין ברקסון ואף מנוגד לעיקרון שנקבע בה.
המערערת מוסיפה וטוענת כי התקיימו בעניין פגמים פרוצדורליים שתוצאתם היא בטלותן של החלטות המשיב בדבר תיקון השומה ודחיית ההשגה.
המשיב סומך את ידיו על פסק דינה של ועדת הערר. לשיטתו, להלכה שנקבעה בעניין ברקסון אין תחולה בעניין, כיוון שבאותו עניין מכרו כל בעלי הנכס את זכויותיהם ולא הייתה מניעה לייחד לכל אחד מהמוכרים דירת מגורים אחת, ואילו במקרה זה מכרו רק ארבעה מתוך 14 הבעלים את זכויותיהם ולא ניתן היה לייחד דירה למערערת.
|
|
נקבע - אין בהיעדר חלוקה או ייעוד של הדירות כשלעצמו כדי לשלול תחולה של הוראת הפטור ממס שבח לדירת מגורים מזכה. אין הצדקה לשלול עיקרון זה כאשר אין הסכמה מצד בעלי הזכויות לייחוד דירות וכאשר רק מקצתם של בעלי הזכויות מכרו את זכויותיהם בנכס.
נקבע - במכירת זכויות שנתקבלו בירושה על-ידי יחידים בבניין דירות מגורים, עשוי להינתן פטור בעבור דירת מגורים אחת לבעל זכויות שמכר את חלקו (שזכויותיו בכלל דירות המגורים שקולות לזכות מלאה בדירת מגורים אחת). זאת, גם כאשר רק מקצת מבעלי הזכויות מכרו את זכויותיהם בנכס. יש ליישם עיקרון זה בהתאמות הנדרשות גם כאשר זכויותיו של המוכר בכלל דירות המגורים פחותות מזכות מלאה בדירת מגורים אחת.
נקבע - למותר לציין כי על הענקת הפטור למוכר יחולו במלואם התנאים וההוראות הקבועים בחוק. כאשר קיימות בבניין זכויות לבנייה נוספת, יחולו ממילא על הפטור שיוענק הוראות סעיף 49ז בהתאמות הנדרשות.
נקבע - במקרה דנן היה על המשיב לציין בתיקון השומה את המועדים, הנסיבות והעובדות שהביאו אותו לתקן השומה וזאת על-מנת שהנישום (האזרח) ידע בודאות מה היו עילות פתיחת שומה קודמת מכח סעיף 85 לחוק.
|
|
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
בפני:
המשנה לנשיאה אליעזר ריבלין
השופט אליקים רובינשטיין
השופט חנן מלצר
בשם המערערת: עו"ד דורון מאור
בשם המשיב: עו"ד יורם הירשברג
|
|
| תאריך:
|
12/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
12/01/2009
|
|
מערכת דטה חוק ומשפט
|
|
היקף הפטור ממס שבח במכירת זכויות חלקיות בבנין מגורים
|
|
התובע דורש סכום של 5,000 ש"ח מחברת אגד לאחר שלוח הזמנים של האוטובוסים בקו 165 מירושלים לאפרתה שונה, אך לא עודכן, ולכן נאלץ לקחת הסעה פרטית בעלות של 170 ש"ח. לטענתו נגרמה לו עוגמת נפש רבה. הנתבעת לא מכחישה כי לוח הזמנים החדש לא פורסם, אך טוענת שמדובר בטעות אנוש שנעשתה בתום לב. בית המשפט קבע כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי של 500 ש"ח.
|
|
|
|
|
התובע דורש סך של 7,000 ש"ח מהנתבעת בגין תרמית שהנתבעת התרגלה לעשות בו שימוש, לטענתו, לצורך הפקת רווחים גורפים בהיעדר ניכיון כפיים שבתוך כך נגרמת פגיעה קשה לאוכלוסיה.
|
|
|
|
|
ביהמ"ש לענייני משפחה קיבל תביעת נזיקין אותה הגישה אישה כנגד בעלה, לפצות אותה בגין סרבנותו ליתן לה גט במשך למעלה מ-10 שנים, בית המשפט קבע, כי הנתבע ישלם לתובעת כפיצוי נזיקי לא ממוני סך של 600,000 ש"ח, ופיצויים מוגברים בסך של 100,000 ש"ח, בשל חומרת מעשיו.
|
|
|
|
|
היות והמערערת לא הציגה כל פרטים באשר למקום עבודתה המיועד, והיות ובעבר נמצאו סתירות בגרסתה, למרות המדיניות המקלה כלפי עובדים זרים, במקרה זה אין להאריך את שהות המערערת בישראל. כך קבע (יום ד', 7.9.08) שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בערעור שהגישה המערערת, עובדת זרה אזרחית גרוזיה, על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים לגרשה מן הארץ. לטענת המערערת, היא השקיעה כספים רבים בהגעה לישראל, אולם משהחלה לעבוד בארץ בסיעוד נאלצה לעזוב עבודתה תוך פרק זמן קצר היות ושכרה לא שולם לה, וכי היא עושה כל שלאל ידה בכדי לאתר מעסיק חדש.
|
|
|
|
|
"בשל מסוכנותם של הנאשמים מחד, ובשל התמשכות ההליכים מאידך, יש להאריך את מעצרם של הנאשמים ב-30 יום, וזאת בתקווה שבפרק זמן זה, אם לא תנתן הכרעת דין, לפחות יקבע מועד להכרעת דין". כך קבע (יום ד', 7.1.09) שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, בדיון להארכת מעצר שביעית במספר, שנתקיים בעניין הנאשמים למשפחת אבוטבול בפרשת הרצח של רענן לוי ז"ל.
|
|
|
|
|
