בית המשפט המחוזי בתל אביב נעתר לבקשתם של 358 חברים וגמלאים של אגד למינוי בורר שיכריע בטענתם, לפיה הם זכאים לתמורה נוספת בגין העסקה מיוני 2006, במסגרתה רכשה החברה הציבורית איירפורט סיטי את נכסיה של חברת הנדל"ן של אגד, נצבא חברה להתנחלות.
זאת באמצעות רכישת מניותיהם של בעלי המניות הבודדים שהחזיקו במניות נצבא, ובתמורה לסכום של 406 מיליוני שקלים. המבקשים נמנים על 4,200 החברים והגמלאים שהחזיקו במועד הרלוונטי בכ-63% ממניות נצבא ואשר אינם חתומים על ההסכם לרכישת השליטה בנצבא על-ידי איירפורט סיטי ועל תניית הבוררות הקבועה בהסכם.
המבקשים טענו כי הם אלה שהביאו לאישורו של ההסכם בהצבעה שהתקיימה באסיפה הכללית של נצבא. לדבריהם, נוצרה יתרת זכות עודפת כתוצאה ממכירת נכסי נצבא ועל כן מגיעה להם תוספת תמורה עבור מניותיהם. חלקם אף טען כי לא זכה אף לקבלת התמורה הבסיסית בגין מניותיהם.
איירפורט ונצבא התנגדו לבקשה, בטענה כי המבקשים אינם חתומים על ההסכם מיוני 2006 ועל כן הם אינם יכולים לכפות עליהם התדיינות בבוררות.
עוד טענו, כי המדובר בתביעה מופרכת מאחר שהיתרה "נאכלה" על-ידי החובות. השופטת
יהודית שבח השתכנעה כי במקרה הנדון, אף שהמבקשים אינם חתומים על תניית הבוררות שבהסכם, הם נמנים על המקרים החריגים בהם ניתן לצרף צד לבוררות אף שאינו חתום על תניית בוררות, אולם כדוגמת המקרה הנדון, הוא קשור להסכם ויש לו קשר הדוק לאחד הצדדים (נצבא) החתום על הסכם הבוררות.
לדברי השופטת, בעלי המניות היחידים הם למעשה הדמות המרכזית בהסכם, שהרי הליך מכירת מניותיהם לאיירפורט הוא לב לבו של ההסכם, והוצאתם מן ההסכם מרוקנת אותו מכל תוכן. לדבריה, לולא הסכימו למכור את מניותיהם במחיר המוסכם, היה ההסכם נותר עקר, חסר משמעות ומשולל כל תוכן הסכמי ונפקות מעשית.
לדעת השופטת, בעלי המניות היחידים מהווים "צד שקוף" להסכם. לסיכום קבעה השופטת כי המבקשים רשאים לברר את תביעתם כנגד איירפורט בהליך בוררות, וכי לצדדים ניתנת האפשרות להגיע להסכמה בדבר זהות הבורר בתוך 10 ימים ואם לא יעשו כן, ימונה הבורר על-ידי בית המשפט. השופטת פסקה למבקשים הוצאות בסך 20,000 שקלים.
בא כוח המבקשים, עו"ד צחי הורוביץ, הודיע כי בכוונתו להגיש בפני הבורר תביעה בסך 300 מיליון שקלים נגד איירפורט סיטי.
