ארבעה בכירים לשעבר בבית ההשקעות פסגות ובסניף הישראלי של דויטשה מואשמים בעבירות מירמה וניירות ערך בפרשת פסגות. כתב האישום נגד הארבעה הוגש (יום ב', 7.4.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב ויידון בפני השופט
חאלד כבוב. בעת ביצוע העבירות היה פסגות בית ההשקעות הגדול בישראל וניהל 130 מיליארד שקל.
הנאשמים הם דוד אדרי, שהיה סמנכ"ל ברוקראז' בפסגות וניהל את חשבון הנוסטרו של החברה; שי בן-דוד, שהיה מנהל חדר ברוקראז' בפסגות; אהרון נבון שהיה מנהל חדר המסחר בדויטשה בנק; וסער ויינטראוב שהיה סוחר בדויטשה בנק.
רועי ורמוס, שהיה מנכ"ל פסגות ונחקר גם הוא בפרשה, הגיע להסכם לפיו נקנס ב-500,000 שקל ולא נמנע ממנו לחזור לתפקידים בכירים בשוק ההון.
על-פי האישום הראשון, פעלו הנאשמים במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת מכרז החלף שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007. בימים שקדמו למכרז ביצעו הנאשמים עסקות רבות בהיקפים גדולים, על-מנת להשפיע על שערי איגרת חוב שהשתתפה במכרז. בנוסף לתוכנית המשותפת, פעלו אדרי ובן-דוד במטרה להשפיע על שערי איגרות חוב נוספות שהשתתפו במכרז. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה לו זכו הנאשמים במכרז, והשיאו לפסגות ולדויטשה בנק רווחים משמעותיים.
האישום השני מייחס לאדרי ובן-דוד ביצוע עסקות במטרה להעלות את שער איגרת החוב דלק נדל"ן סדרה ה', לאחר שאלו ירדו בצורה חדה בשל הקשיים אליהם נקלעה החברה. לפי אישום זה, בשבוע האחרון של 2008 ביצעו אדרי ובן-דוד עסקות רבות ובהיקפים גדולים במטרה להעלות את שער האג"ח, וזאת על-רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן דאז, הלל רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"חים במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק.
האישום השלישי מייחס לאדרי פעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים כלפי פסגות. אדרי מואשם בכך שבדצמבר 2008 רכש אג"ח לחשבונו הפרטי, ולאחר מכן ביצע במשך כשלושה שבועות רכישות מסיביות של אג"ח זה באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות שהיה בשליטתו, במטרה להעלות את שער האג"ח. לאחר מכן, הקדים ומכר את האג"ח מחשבונו הפרטי תוך גריפת רווחים משמעותיים, ורק לאחר מכן, ולאחר שמכירותיו גרמו לירידות שערים של האג"ח, מכר את האג"ח מחשבון הנוסטרו.
כתב האישום הוגש על-ידי עוה"ד יהודית תירוש-גרוס, עמית בכר ואבי ארוניס מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). הפרשה נחקרה על-ידי מחלקת מודיעין, חקירות ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
