"המהלך הזה רק יעלה את שכר הבכירים. המנהלים שיש להם הסכמים לא ירדו ל-3.5 מיליון שקל עלות שכר, והתשלום הנוסף למס יבוא מכיסי החברות. חוץ מזה, מדוע שמנהלי חברות ביטוח ובנקים ישתכרו רק עד 3.5 מיליון שקל עלות בשנה כשעורכי דין, רואי חשבון ומנהלים רבים אחרים, שנושאים בפחות אחריות, אינם מוגבלים" - כך תהה היום (ג') בשיחה עם "
גלובס" בכיר בענף הביטוח, בהתייחסות ליוזמת משרד האוצר להגביל את שכר הבכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות.
מקורות נוספים דיברו על כך שהחיסכון מהפחתת שכר הבכירים, אם בכלל יהיה, ילך רק לכיסים של בעלי השליטה בקבוצות - ולא לציבור הרחב. לצד אמירות אלה, היו שדיברו על כך שהשכר הגבוה ראוי וניתן ברובו בתמורה להצפת ערך שהמנהלים המתוגמלים ביותר יוצרים בחברות, ושממנה נהנים כל בעלי המניות.
בהקשר זה אמר לנו מנהל בכיר בשוק הפיננסי: "למה לא ראוי שכר של מיליונים לראשי הבנקים וחברות הביטוח, בעוד שבעבר השר בעצמו קיבל שכר גבוה מאוד כמגיש אולפן שישי בטלוויזיה וכפרזנטור של בנק?"
בכיר אחר בענף המוסדי אמר לנו בעקבות יוזמת האוצר: "שכר הבכירים בענף אכן חרג והגיע לגבהים מוגזמים. יש מקום להפחתה בשכר של שיאני המנהלים".
גורם בכיר בענף הביטוח אמר לנו היום: "היו כמה הסכמים חריגים בענף שגררו את הרגולטור להתערב. אני יכול להבין את ההתערבות לנוכח כמה הסכמים שחורגים משמעותית ממה שהיית מצפה, אבל המענה לכך צריך להיות מידתי. כמו-כן, אם ממשלה תחליט ללכת לחקיקה, אז חקיקה לא יכולה להתייחס רק לענף הפיננסים. חריגות שכר קיימות בשורה של חברות במשק. לא ניתן לצפות מחברות הביטוח ויתר הגופים המוסדיים להצביע לאישור שכר חריג כשרק עליהם חלות המגבלות הללו. אם קובעים מ סגרת בחקיקה, זה חייב לחול על לפחות כל החברות הציבוריות - אם לא על כל החברות במשק". "לא אפקטיבי"
בשיחה עם "גלובס" אמר צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב דש: "המשכורות השערורייתיות של חלק מהבכירים בענף הפיננסים גובלות בשחיתות כמו בפרשיית
הולילנד. כיוון ההגבלה של שר האוצר נכון וראוי בעיני, אבל לצערי הדרך שלפיד בחר לא טובה. לא רק שההיבט המיסויי זניח מבחינת הגופים, לדעתי לא נכון לקבוע תקרת שכר אחידה למנכ"ל בנק גדול ולמנכ"ל חברת ביטוח קטנה. בנוסף, ראוי להחיל את הדין על כל החברות הציבוריות ולא רק על סקטור מסוים, מה שכמובן יבריח מכאן את תעשיית ההיי-טק.
"בכל אופן, נראה כי באוצר שכחו שהבעיה שהם אמורים לפתור היא פערי השוויון בשכר, וההצעה הנוכחית לא נותנת לזה מענה. לדעתי הטיפול הראוי הוא קביעת תקרה לשכר בכירים של עד פי 40 מהשכר הממוצע של העשירון התחתון בחברה".
בכיר בבית השקעות אמר לנו היום: "סוגיית שכר הבכירים זו בעיה שמאפיינת את כל החברות הציבוריות - ולא רק את ענף הפיננסים - והגיע הזמן שיטפלו בה. אין הבדל בין מוסד פיננסי לחברת החזקות שחולשת על חצי מהמשק, עושה תספורות ובכיריה גורפים עשרות מיליוני שקלים. עם זאת, אני לא מאמין שההמלצה של לפיד באמת תחולל שינוי".
בכיר אחר באחד מבתי ההשקעות אמר: "היוזמה של שר האוצר לא אפקטיבית. בסופו של דבר החברות ישלמו את המס העודף, וכרגיל זה יהיה על חשבון הציבור. שכר הבכירים במוסדות הפיננסיים ימשיך להיות מופרך ומנותק מהכישורים ומהביצועים של המנהלים, והם ימשיכו לאשר זה את שכרו של זה באספות הכלליות. מי שיוצא נשכר מההחלטה הם בתי ההשקעות הפרטיים, ששכר הבכירים בהם לא מפורסם". מבית ההשקעות ילין לפידות נמסר: "ילין לפידות היא חברה פרטית, ש-50% ממניותיה מוחזקות על-ידי המייסדים דב ילין ויאיר לפידות. להבדיל ממנכ"לים או ממנהלי השקעות שכירים, שנוסחת הבונוס שלהם עשויה במקרים מסוימים לעודד אותם לקחת סיכונים לטווח קצר, דב ילין ויאיר לפידות כבעלים נותנים משקל רב יותר למוניטין ולביצועים המצטברים לאורך שנים".
"צעד לא מפתיע"
אם בחברות ביטוח ובתי השקעות היו נסערים למדי מהחלטת לפיד להגביל את שכר הבכירים ל-3.5 מיליון שקל, בבנקים נשמעו אדישים יותר, שכן הם כבר רגילים לביקורת המופנית כלפיהם בעניין השכר. "באווירה הציבורית של היום, הצעד של לפיד לא מפתיע. חבל שלא מסתכלים על העובדות ועל כך שהבנקים הלכו הכי רחוק בנושא תוכניות התגמול, וכבר עשו שיעורי בית ותיקנו אותן. יותר נכון לטפל בסקטורים אחרים כמו חברות הביטוח, שם החגיגה נמשכת, אבל יותר נוח וקל להיטפל לבנקים", ציין בכיר במערכת הבנקאית.
בבנקים אומרים כי גם אם המגבלות ייכנסו לתוקפן, כלל לא בטוח שהבנקים יגבשו תוכניות תגמול חדשות. "הבנקים כבר גיבשו תוכניות תגמול בהתאם לתיקון 20, ועבדו עליהן בצמוד עם בנק ישראל שאישר אותן, לאחר שכבר שלח אותם פעם אחת לעשות מקצה שיפורים. אין סיבה להשליכן לפח. אם בכל זאת ההצעה של לפיד תעבור, בהחלט סביר שפשוט נלך לאסיפה הכללית ונאשר מחדש רק את המקרים שבהם השכר גבוה מ-3.5 מיליון שקל, ולא נגבש מחדש שוב תוכניות תגמול", אמר בכיר אחר.
בבנקים התייחסו גם לטענה שלפיה המגבלה החדשה לא תפגע בהון האנושי של הבנקים, שכן בכירים במערכת הבנקאית ימשיכו לעבוד בה גם בשכר בעלות של פחות מ-3.5 מיליון שקל. "זה נכון שמי שגדל בבנק, יעבוד בו וימשיך להתקדם לעמדות בכירות גם בשכר נמוך יותר, אך מה עם גיוס בכירים מחוץ לבנקים? יהיה קשה לגייס טאלנטים במגבלות השכר, כשבחברות גדולות אחרות במשק הם יכולים להרוויח יותר", טען מקור באחד הבנקים.
