"ראוי כי במדינת ישראל בשנת 2014 לא נלך בעקבות ויקטור הוגו, אלא בעקבות שלמה המלך וספר משלי, המשקפים את ערכיה של מדינת ישראל, כמדינה יהודית, כקבוע בחוקי היסוד שלנו ונפעיל את מידת הרחמים באופן מדוד ולא נמצה את הדין עם הנאשם עד תומו".
כך אומר (8.4.14) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים,
משה דרורי, בבואו לגזור את דינו של איסמאעיל קצאץ. מדובר בפלשתיני שנכנס לישראל שלא כחוק ושדד פלאפון, על-מנת לממן רכישת מטרנה לבנו החולה.
דרורי מזכיר את דבריו של שלמה בספר משלי: "הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר", ואת פירוש "דעת מקרא" (של מוסד הרב קוק) ולפיו על השופט להביא בחשבון את הסיבות שגרמו לפשע. אותם פרשנים, מוסיף דרורי, מזכירים פסוק אחר מספר משלי: "לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב". על פסוק זה נאמר באותו פירוש, כי "גניבה מחמת רעב הייתה שכיחה ולגנב זה התייחסו ברחמים".
זו גישה היהדות ואותה יש לאמץ, אומר דרורי, וזאת בניגוד לעמדה הקשיחה והבלתי-מתפשרת של שיטות משפט אחרות. הללו התייחסו לגניבה - כולל גניבת לחם בידי אדם רעב - כאל עבירה חמורה שבצידה מאסר ארוך. הדוגמה הקיצונית לכך, הוא ממשיך, היא ב"עלובי החיים" שכתב הוגו: ז'אן ולז'אן גונב לחם עבור אחותו האלמנה ושבעת ילדיה, נדון לחמש שנות מאסר ובשל ניסיון בריחה הוחמר עונשו ל-19 שנים.
לאור נסיבות העבירה, גזר דרורי על קצאץ 15 חודשי מאסר מאז מעצרו בדצמבר 2013. קצאץ גם חויב לפצות את קורבנו ב-5,000 שקל ובקנס של 2,000 שקל. את המדינה ייצג עו"ד נתי בן-חמו, ואת קצאץ - עו"ד ואיל עבאדי.