הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האוצר, יעל אנדורן, פרסמה (יום ד', 30.4.14) את דוח הביניים שלה ובו המלצות שנועדו להסדיר את נושא הסדרי החוב במטרה לאפשר התפתחות תקינה של שוק האשראי.

הוועדה יצרה כללי משחק חדשים במסגרתם ידעו השחקנים הפועלים בשוק (הבנקאי והחוץ בנקאי) מה הם השלבים והתנאים לטיפול בכשל של החזר חוב, כאשר הכוונה היא לצמצם את ההשפעות השליליות הנלוות למקרים שבהם החברה נקלעת לקשיים.

כללי המשחק החדשים בטיפול בחברה בקשיים יוסדרו במתווה בן שלושה שלבים. השלב הראשון מאפשר גיבוש של הסדר מוקדם עם בעלי החוב. בשלב הזה בעלי חברה חוששים מהתפתחות של בעיה פיננסית עתידית. החדשנות בשלב זה היא באפשרות שניתנה לחברה לפנות מיוזמתה למינוי נציג הסדר. הנציג יפעל להבראת החברה, שעדיין אינה נמצאת בקשיים פיננסיים משמעותיים.

בשלב השני החברה נמצאת בקשיים פיננסיים, אולם עדיין עומדת בתשלומים לבעלי החוב. בשלב זה ממונה נציג מיוחד מטעם בעלי החוב, שיושב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיה. החברה נדרשת להפחית בהוצאותיה, וחלות מגבלות על האפשרות לחלק דיבידנדים ולבצע עסקות מהותיות ועסקות בעלי עניין. ההוראות בשלב זה נועדו למנוע מצב שבו חברה, הנמצאת ערב אי-תשלום לבעלי החוב, פועלת בניגוד לאינטרסים של בעלי החוב. נציין כי רשות ניירות ערך מסתייגת משלב זה. הרשות סבורה כי אין להחיל על החברה כל מגבלות בטרם אי-העמידה בתשלום חוב.

בשלב השלישי החברה אינה עומדת בתשלום לבעלי החוב הציבורי שלה, וממונה לה מנהל מיוחד ע"י הכנ"ר, או לחלופין, ייכפה על החברה הליך משפטי. מטרתו של השלב, בראש ובראשונה, לייצר וודאות מלאה עבור החברה ועבור בעלי החוב שלה. הוודאות היא לגבי קרות האירוע במקרה של אי-תשלום חוב, בין אם על-ידי מינוי מנהל מיוחד באופן אוטומטי, ובין אם על-ידי חיוב הנושים לפנות לבית משפט, וחיזוק חזקת חדלות הפירעון. הוודאות אמורה להגדיל את הסיכוי להידברות בין החברה לבין נושיה, שיביא להסדר אופטימלי עבור הצדדים בשלבים מוקדמים. ניתן יהיה להימנע משלב זה במידה ו-75% מהנושים יהיו סבורים שאינו משרת את טובת החברה ונושיה.

בנוסף למתווה השלבים, גיבשה הוועדה המלצות המתייחסות לשלב הקצאת האשראי ותמחורו. ההמלצות כוללות: כללים של התאגיד המלווה למתן הלוואות לביצוע רכישות ממונפות, חובת גילוי של התאגיד הלווה ביחס לאשראי שנלקח לשם מימון רכישת מניות שליטה בתאגיד, חובת גילוי על התנהלויות קודמות של בעל שליטה של חברה בקשיים פיננסיים, קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית, וקביעת כללים של התאגיד המלווה למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים.

בנוסף, גיבשה הוועדה כללים לשיפור תהליך ניהול האשראי, ולהפחתת ההוצאות הקשורות בו: מינוי נאמן מוביל לכל סדרות אגרות החוב, צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי אגרות החוב, הגדלת הוודאות באשר ליחס שבין הלוואות שמועד פירעונן קרוב לבין הלוואות שמועד פירעונן רחוק יותר, הסדרת פעילות תאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי, הגבלת שכר בעלי תפקיד בהסדר, קביעת מדיניות אחידה להסדרי חוב בתאגידים בנקאיים, ודיווח על הסדרי חוב.

יישום המלצות אלו, כמכלול וכמקשה אחת, יביא להערכת חברי הוועדה, לשינוי יסודי בשוק האשראי בישראל. "יישום ההמלצות יבטיח הקצאת אשראי יעילה יותר, תמחור חוב נכון יותר, שמירה על כספי החוסכים והמפקידים המנוהלים בידי הגופים הפיננסיים, ויגביר את אמון הציבור במערכות אלה", נמסר בהודעת הוועדה.

מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה, יעל אנדורן, אמרה כי "הסדרת נושא הסדרי החוב הינו קריטי להתפתחות של שוק אשראי מפותח. נושא זה קריטי לחיזוק אמון ציבור החוסכים והמפקידים במערכת האשראי, להקצאת אשראי יעילה יותר במשק, לתמחור נכון יותר של אשראי זה, ולמזעור הפגיעה בבעלי החוב במצבים של התממשות סיכון האשראי".

חברי הוועדה הוועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי החוב בישראל, למעט אנדורן, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, המפקח על הבנקים, דודו זקן, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון, דורית סלינגר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, פרופ' ישי יפה ויואל נווה.