נשיא המדינה
שמעון פרס נשא את הנאום המרכזי בפתיחת אירועי יום הזיכרון לחללי צה"ל וחללי פעולות האיבה, בטקס שהתקיים ברחבת הכותל בהשתתפות הרמטכ"ל, מפקדי צה"ל והמשפחות השכולות. בפתח נאומו אמר פרס כי "לפני 67 שנים החליט האו"ם על הקמתה של מדינה יהודית. אבל לא ההכרזה היא שהקימה את המדינה המופלאה הזו. היא קמה בדם בניה, בזיעת חלוציה בחזון נביאיה. ישראל כיום היא מדינה חזקה. נס בעיני היהודים, פלא בעיני הגויים. אנו, הישראלים, איננו ככל האדם. כבר שנות דור שהעצב אינו מרפה גם לעת שמחה. השמחה שלנו תמיד חסרה. עננה של עצב עוטפת אותנו. היא חבויה עמוק, אך ניבטת מתוך עינינו".
הנשיא התייחס לכאב המשפחות השכולות שאיבדו את בניהן ואמר: "ליווינו את ילדינו כאשר באו לאור עולם, ליווינו אותם ליומם הראשון בגן, לכיתה א', ללשכת הגיוס, לחופה, לבית ראשון. לפתע נקטעו חייהם. ומאז העננה אינה חולפת. היא נושאת עימה את דמותם של הלוחמים שנפלו במערכות ישראל. גם בשמחות גדולות אנו חשים דקירה חדה בלב: איך לא ישתתף בשמחת הלידה? איך לא יחזיק ביד הקטנה ההולכת לבית הספר? איך לא יראה וישתתף בגידול הילדים? איך בגרו כל חבריו, למדו, נישאו, הקימו משפחות - והוא, הבן שלנו, הבת שלנו, האח, הבעל יישארו כפי שראינו אותם לרגע, בטרם פרידה. אכן, רבים מהם לא זכו לבנות בית. לא הספיקו לטעת עץ. לא טעמו טעם מלא של אהבה. הם הותירו אחריהם אתכם, בני המשפחות השכולות, לבכות את נפילתם. ואותנו, החברים, לכאוב, להזכיר ולזכור".
הוא התייחס לגבורתם ועוז רוחם של הנופלים ואמר: "אנחנו יכולים רק לחבק, לכבד, לזכור. ביודענו שאנו עם ללא ברירה. להיות או לחדול. בזכותם היינו ונהיה. ספק אם ישנה עוד מדינה בעולם שבראש סדר יומה, בדיונים המכריעים שלה על יציאה לפעילות מבצעית נוכחת אותה עננת עצב. אנחנו שותקים, אך יודעים שבלעדיהם ספק אם היינו עומדים כאן היום, מול הקדוש שבמקומותינו. כנשיא גאה לאומה גאה אני רשאי לומר לכל אחת ואחד מכם - אלמלא אומץ ליבם של ילדכם, אִישְׁכֶם, אחִיכם ואֲחותכם היקרים, לא הייתה לנו מדינה".
פרס המשיך במסר אישי למשפחות ואמר: "משפחות יקרות, אני מבקש - על-אף הכאב - שאו בגאון את היצירה המפוארת הזו ששמה מדינת ישראל. את הלוחמים והבנאים שהקימו את המדינה שהייתה לפלא בעמים. את המדינה שהיא מסלול המראה לעתיד גדול לדורות הבאים. את צה"ל, צבאנו האהוב. אנו חיים עדיין על חרבנו. אבל שוחרים לשלום בכל ליבנו. הקרב לא תם. טרם הגענו לייעודינו. תיקר לנו מדינת ישראל, כגודל ההקרבה שנתבענו, ושנתבעתם אתם לשאת בֶדְמִי ובעצב, כדי להבטיח את קיומה וביטחונה. יהי זכר חללי מערכות ישראל ברוך וחקוק בלב ישראל לדור ודור".
במהלך הטקס הדליק הנשיא נר לזכר החללים יחד עם מעין כהן - אלמנתו של רס"ר שלומי כהן הי"ד שנהרג מירי מחבלים מלבנון לפני כחצי שנה.
ראש המטה הכללי, רב-אלוף
בני גנץ, אמר בטקס כי חסרון הנופלים מורגש בצה"ל ובחברה כולה, חברה כואבת מתגעגעת שלא תמו כל מכאוביה.
לדבריו, ממשיכי הנופלים, מפקדי צה"ל וחייליו ממלאים את המשימות ונמצאים בידיים הנכונות. גנץ הוסיף שהצבא שואב את כוחו מהאהבה ומהדאגה של מדינה שחייליה ישובו בשלום. "לא אוכל להבטיח שכולם ישובו, אך אבטיח לשלוח אותם לקרב בפיקודם של מיטב המפקדים", דברי הרמטכ"ל.
מאות בני המשפחות השכולות השתתפו באירוע הלאומי המרכזי של ערב יום הזיכרון "שירים לזכרם", להנצחת חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, במשכן הכנסת. האירוע התקיים ביוזמת הכנסת, אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, והאגף לנפגעי פעולות האיבה במוסד לביטוח לאומי, הגופים הפועלים במשך השנה למען החללים ובני משפחותיהם.
באירוע לא נישאו נאומים אלא הוקראו שירים. יו"ר הכנסת יואל (יולי) אדלשטיין, קרא את "תפילה", שירו של חיים גורי "הבא ברכה לנערים - כי באה עת. ברכם אלי, ברך יוצאי למלחמה. ברך נישקם לבל יחטיא, ברך ביתם. ברך את זה העם, את נעריו ולוחמיו, עד קרב יתם". שר הביטחון רב אלוף (מיל') משה (בוגי) יעלון, הספיד באירוע את מפקדו האלוף נחמיה תמרי שנהרג בהתרסקות מסוקו, שר הרווחה מאיר כהן קרא משיר שנמצא בין בגדיו של אלון גולדנברג, שנרצח בידי מחבל-מתאבד באוטובוס לעפולה, האלוף גדי אייזנקוט סגן הרמטכ"ל קרא את "שיר לארז" שנכתב לזכרו של תא"ל ארז גרשטיין שנפל בלבנון, ומפכ"ל המשטרה רב-ניצב
יוחנן דנינו קרא משיר על לוחם משמר הגבול צחי דוד.
בשעה 11 לפני הצהריים תישמע צפירה של שתי דקות ואחר כך יתקיימו בבתי העלמין הצבאיים טקסי זיכרון לחללי צה"ל. הטקס המרכזי יתקיים בהר הרצל. שעתיים אחר כך יתקיים הטקס לזכר נפגעי פעולות האיבה.
אלפים השתתפו הערב (א') בעצרת המרכזית "זוכרים שרים ומספרים" בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וחללי פעולות האיבה, בבריכת הסולטן בירושלים.
במהלך הערב, סופר על ה"יחד הישראלי", על הנופלים ועל משפחותיהם מכל גווני האוכלוסייה הישראלית מהארץ ומהעולם.
בעצרת השתתף סגן אחיה קליין אשר במהלך פעילות לחשיפת מנהרה ברצועת עזה, התפוצץ מטען רב עוצמה, ממנו נפצע קשה וכמעט איבד את ראייתו. קליין סיפר על השיקום הארוך ואמר:
"נתנה לי הזכות גם היום, למרות היותי נכה להיות קצין בצה"ל. ככל שהזמן עובר אני מכיר עוד אנשים שעושים דברים נפלאים. אני יכול לעמוד כאן היום ולהגיד בפה מלא שאני שמח. אני מסופק מחיי היומיום ומהאנשים הסובבים אותי. אני יודע שבעתיד יהיו עוד משברים אבל גם אז לא תתנער ממני ההרגשה האופטימית, הדבר הכי חשוב שלמדתי הוא תמיד להמשיך הלאה. לא משנה כמה יהיה קשה או כמה המצב נראה בלתי אפשרי. תמיד יש לאן להתקדם, תמיד יש משהו ששווה להילחם בשבילו. המסר שלי לכל הלוחמים ולכל עם ישראל: תמיד תמשיכו קדימה".
במהלך הערב, סופר על שמעון אג'דה ז"ל, חייל אתיופי אשר נהרג בקרב בבינת ג'ביל במלחמת לבנון השנייה. בגלל בעיה רפואית, שמעון לא התקבל להיות לוחם קרבי. דוד אג'דה, אחיו של שמעון סיפר כי שמעון לא וויתר וכשהתקבל לבסוף לגולני, הוא היה הבן אדם הכי מאושר בעולם.
גם עשהאל לובוצקי, נלחם בקרב בבינת ג'ביל, שם נפצע קשה ברגלו. בטקס, הוא סיפר על הלוחמים שנפלו:
"לוחמי גדוד 51, חברי לנשק, לחמו בגבורה בקרב בינת ג'ביל, עשרות נפגעו, שמונה נהרגו. מי הם אותם לוחמים שהקריבו את נפשם? שמונת הרוגי הקרב מייצגים את הפסיפס האנושי הייחודי של החברה הישראלית, עולים וותיקים, דתיים וחילונים" אמר לובוצקי והוסיף: "הרעות בין הלוחמים מעניקה כוח בקרב תחת אש, ויכול אני להעיד שהיא גם מעניקה כוח בשיקום ובהתמודדות שלאחר המלחמה.
משימתנו כאזרחים וכלוחמים שעברו את מוראות המלחמה, לדאוג להפצת הרוח המיוחדת, ולהנחלת הרעות והאחווה בקרב עמנו".
שר הכלכלה ומפקד בסיירת מטכ"ל לשעבר
נפתלי בנט התייחס בנאומו לתרומתם של כלל המגזרים:
"יום הזיכרון הוא לא יום השייך למגזר אחד בלבד. עוז הגבורה ורוח הלחימה חוצים עדות ומגזרים ומהווים גורם מאחד לכלל תושבי ישראל. כך בכל יחידות צה"ל, כך גם ביחידה בה שירתתי, בסיירת מטכ"ל", אמר השר וסיפר על סלים שופי אשר בגיל 16 חצה לבדו את הגבול הסורי לישראל, התגייס לצה"ל ובסוף שנות השישים היה אחראי על אבטחת לוחמי סיירת מטכ"ל בסוריה. עוד סיפר השר על סמל ראשון תמיר נבואני ז"ל, חייל דרוזי אשר נפל במהלך אימון בסיירת.
"אלו רק שניים מהלוחמים הדרוזים הגדולים שהגנו בחירוף נפשם על מדינת ישראל ואזרחיה. שני גיבורים אמיצים מתוך רבים, אשר ברית אחים לדם מחברת אותנו אליהם גם בחייהם, וגם במותם. אחינו הדרוזים, אנחנו אוהבים אתכם", אמר בנט.
דב קלמנוביץ' מייסד העצרת "זוכרים שרים ומספרים" ציין בטקס:
"יהודי, הוא יהודי, הוא יהודי – בכל מקום בעולם, יהודי תמיד מרגיש בתוך תוכו שהוא חלק מאומה אדירה ומאוחדת שאין שנייה לה בעולם כולו. כולנו קשורים בקשר דם וגם בקשר רוחני.
כולנו אחים וגורל אחד לכולנו. זו זכות גדולה – לעזור, להקל, להגן, להיות למשענת, לתת לאדם אחר את ההרגשה שאנו שם בשבילו. בטוב וברע. ברגעי האושר וברגעי העצב. זוהי חובתנו האישית, החברתית והלאומית, והיא שאולי היוותה את מקור האנרגיה הבלתי נדלה לאחדותנו כעם. ישתמשו רבים בביטוי "העם הנבחר" אך הבחירה היא כולה שלנו, של כל אחד ואחת מאיתנו – להישאר מגובשים, מלוכדים, ולהיות שם באש ובמים האחד למען השני".
ראש עיריית ירושלים מר
ניר ברקת אשר דיבר באירוע הדגיש:
"במותם ציוו לנו את החיים. עבורי, יום הזיכרון הוא צו "עשה" לפיתוחה וקידומה של ירושלים. עבור זה הם לחמו, ועל זה הם נפלו. אירוע שכזה למרגלות חומות העיר העתיקה מהווה מימוש חלומם, נקמתם". אמר ראש העיר ירושלים וציין כי מחר בערב בסיומו של יום הזיכרון, תדליק מרים פרץ משואה בטקס יום העצמאות: "מרים פרץ, אם הבנים. מרים מהווה דוגמה ומופת ליכולת לתרגם את השכול לתקומה".
הרב הראשי לשעבר והיום הרב הראשי של תל אביב– הרב ישראל מאיר לאו ציין כי מספרם של הנופלים הינו בלתי נתפס: "צריך תמיד להעלות בתהום השכחה בליל הזיכרון דמות, דמויות, מבצע, מפעל, משהו כדי שנוכל להרגיש, להתרגש ולהזדהות". עוד ציין
הרב לאו כי כולם זוכרים את סיפורו של רועי קליין ז"ל כי הוא קרה לפני מספר שנים אחדות:
"סיפור של נתינה ושל מסירות נפש, אבל מי זוכר שני שמות אחרים: האחד ממלחמת השחרור והשני ממבצע קדש. שני שמוליקים אחרים עם רקע דומה לזה של רועי קליין". הרב סיפר על
שמוליק שקלנובסקי אשר כאשר הרגיש כי נצחת הרימון נפתחה, הפיל את עצמו על הרימון וכך הציל חיים רבים. הרב סיפר גם על שמוליק שפרמן ז"ל חבר קרוב ובוגר ישיבת בני עקיבא כפר הרואה אשר
אחרי מבצע קדש, במהלך מסדר צבאי, הרגיש שהרימון נצרתו נפתחה. גם הוא נשכב על הרימון כדי שלא לפגוע באיש.
"שמוליקים יהיו צעירים לנצח. את כל קיומנו, אנחנו חייבים לבחורים כאלו. אנחנו חיים כאן בזכותם. וכאלה היו לנו 23,169" אמר הרב לאו.
לצד הסיפורים המרגשים, עלו להופיע מיטב אמני ישראל בביצועים ובהרכבים יחודיים הקשורים לסיפורים האישיים. לדוגמא:
עומר אדם ביצע דואט מרגש עם עילי אבידני בן ה- 12 ויחד שרו את השיר "בואי אמא" אשר הוקדש לאליאורה כרמון ז"ל, אם לחמישה ועובדת משרד הביטחון שנרצחה בשגרירות בבואינס איירס לפני 22 שנה. מקהלת האבות השכולים ביצעה את השיר "מה אברך לו במה יבורך זה הילד אמר המלאך" עם רבקה זהר ולירן לב ואניה בוקשטיין שרה את השיר "אין לי ארץ אחרת" בהקשר לסיפורו של אילן חלימי, ז"ל שנחטף, עונה ונרצח בצרפת על-ידי חוליה אנטישמית בפריז ומהווה סמל לאנטישמיות המתחדשת כנגד מדינת ישראל והעם היהודי בשנים האחרונות. בנוסף, השתתפו האמנים שלומי שבתף מירי מסיקה עידן חביב, והאחים גת.
