הפרויקט להקטנת הפערים הדיגיטליים בחברה הישראלית (להב"ה) הוקם בשנת 2001 על-ידי שר האוצר דאז
סילבן שלום שהחליט, על דעת ראש הממשלה, כי הממשלה תפעיל תוכנית לצמצום פערים בתחום התקשוב.
בחודשים מאי-יולי 2013 עשה משרד
מבקר המדינה מעקב אחר אופן הטיפול בחלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם בנוגע לפרויקט, ומצא כי הליקויים שהתגלו אז, כלל לא תוקנו.
בביקורת הקודמת נמצא שפרויקט להב"ה פועל משנת 2002 בלי שהתקיימו בנוגע אליו תהליכי מדידה והערכה כלשהם, ולא נבדקה השפעתה של הפעילות במרכזים על צמצום הפער הדיגיטלי ועל מידת הטמעת השימוש בטכנולוגיות המידע בקרב מי שהשתתפו בהכשרות שהתקיימו במרכזים. במעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן וכי פעולות המדידה וההערכה לא בוצעו.
בדוח קודם העיר משרד המבקר המדינה למשרד האוצר כי ראוי שקהל היעד של הפרויקט יוגדר בהתאם לנתוני הלמ"ס, המלמדים כי שיעור השימוש במחשב ובאינטרנט יורד ירידה של ממש ככל שעולה הגיל - כלומר שלמבוגרים, הזקוקים לסיוע בתחום זה כדי להשתלב בשוק העבודה, חסר מענה מערכתי בתחום זה. משרד האוצר מסר בתשובתו על ממצאי הביקורת הקודמת כי סוגיית קהל היעד תיבחן מחדש, ולא תותאם דווקא לילדים. בדוח המעקב נמצא כי גם סוגיה זו לא טופלה.
שיתוף הפעולה שתוכנן מול משרד החינוך, העלה כי לא ננקטו צעדים שיבטיחו תיאום שוטף וממשי - לא הוקמה ועדת היגוי משותפת ותכני הקורסים הנלמדים במרכזי להב"ה לא נבחנו מבחינה פדגוגית.
עוד נמצא במעקב כי התפקיד של מנהל פרויקט להב"ה תוקנן, אולם הליך איוש המשרה על-ידי עובד מדינה טרם הושלם.
בעיה קשה מהדוח הקודם נגעה למחסור חמור במדריכים ב-13 המרכזים הוותיקים של הפרויקט, בשיעור של כ-38% מתקן כוח האדם בהם. בשל כך צומצמה הפעילות במרכזים אלו. המעקב העלה כי בינואר 2012 פעל משרד האוצר לאיוש התקנים החסרים במרכזים הוותיקים, אולם מיוני 2012 קיים שוב מחסור ניכר של כוח אדם במרכזים אלו. במאי 2013 עמד שיעור המדריכים החסר על כ-32% מתקן כוח האדם. בשל כך צומצמה הפעילות במרכזים הוותיקים: קורסים חדשים לא נפתחו; מספר הקורסים פחת; כמה מהמרכזים נסגרו בשעות אחר-הצהריים ובימי שישי, וזמני ההמתנה לפתיחת הקורסים התארכו.
גם בקרב העובדים המעטים שכן פועלים בפרוקיט, מצא המבקר כי אלה מועסקים בשלוש שיטות העסקה היוצרות פערים בתנאי השכר וההעסקה. פערים אלו, נמצא, הגם שבנסיבות מסוימות הם עשויים להיות אפשריים מבחינה משפטית, מעוררים חוסר שביעות רצון ולעתים אף התמרמרות בקרב העובדים, פוגעים במוטיבציה שלהם ואף יוצרים קושי בניהול המרכזים וביכולתם לפעול באופן מיטבי.
