14,000 כלי ירייה מוחזקים ללא רישיון, והמשרד לביטחון פנים פועל בניגוד להנחיית השר
יצחק אהרונוביץ לצמצם את מספר הרשיונות. כך קובע (יום ד', 14.5.14)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא, בפרק בדוח השנתי המתפרסם על-רקע ריבוי מקרי הרצח המתבצעים באקדחים.
בסוף 2012 היו 151,233 בעלי רשיונות פרטיים שהחזיקו
ב-159,438 כלי ירייה פרטיים, ו-1,163 בעלי רשיונות ארגוניים. אהרונוביץ קבע עוד בשנת 2011, שיש לפעול לצמצום מספרם של כלי הירייה הבלתי חוקיים, להפחית את השימוש האסור בכלי ירייה חוקיים, ולצמצם את מספר כלי הירייה המצויים בידי הציבור, תוך מתן דגש על צמצום מספר כלי הירייה בהרשאות הניתנות לארגונים מורשים.
ואולם, בניגוד לחוק ולמדיניות השר, התיר האגף לרישוי כלי ירייה לחדש את הרישיון לכל מי שלא חידש אותו במועד והמשיך להחזיק בו שלא כדין. ביוני 2013 החזיק הציבור ביותר מ-14,000 כלי ירייה ללא רישיון תקף; 90% מהרשיונות פקעו למעלה מחצי שנה קודם לכן. בניגוד למדיניות השר, האגף לא הכין תוכניות מפורטות לצמצום כלי הירייה הפרטיים ולא פירט מהם האמצעים הנדרשים להשגת היעד להפחתת מספרם.
81% מבעלי כלי הירייה הפרטיים (כ-120,000 איש) החזיקו ברישיון על יסוד תבחינים כלליים שאינם מצביעים על צורך קונקרטי מהותי בכלי ירייה: 46% מהם משום שעמדו בתבחין "מְשַמֵר" (שימור זכאות שניתנה בעבר) וכ-35% על-פי התבחין "אחר" (תבחין למומלצי מערכת הביטחון ולבעלי עניין מיוחד).
אין מידע על מסוממים
האגף לא פעל לאיתור מיטבי של אוכלוסיית המתמכרים לסמים או לאלכוהול ולא הוביל בחינה מקיפה של השפעת השימוש בקנביס רפואי על כשירותו של המשתמש להחזקת כלי ירייה. המצב לפיו אין באגף מידע מלא על המבקשים רישיון כלי ירייה או המחזיקים בו המסכנים את עצמם או את סביבתם - יכול להעיד על כשל ארגוני חמור במערך הרישוי. קיימים כאוס, חולשות וכשלים בתהליך הטיפול במשרד הרווחה בכל הקשור לטיפול בהודעות מטפל סוציאלי על סיכון מצד מחזיקי כלי ירייה, אומר שפירא.
המשטרה לא פעלה באופן יזום ושיטתי כדי לתפוס את כלי הירייה המוחזקים שלא כדין, ולאלץ את בעליהם להפקידם. רק במאי 2013 אושר נוהל שמטרתו להגביר את שיתוף הפעולה בין משטרת ישראל ובין האגף.
הפיקוח על בעלי רשיונות פרטיים מתקיים רק בזמן הליך הרישוי וחידושו. הנהלת האגף לא בדקה אם ניתן לקיים פעולות פיקוח נוספות מלבד הבדיקות המבוצעות בעת חידוש הרישיון.
תוכניות העבודה של האגף כוללות שלושה סוגי ביקורות על ארגונים שקיבלו רשיונות להחזקת כלי ירייה: ביקורת פתע, ביקורת רגילה וביקורת עומק. בשנת 2012 ביטל מנהל האגף את ביקורת העומק, בלא נימוקים ובלא שההחלטה נדונה בהנהלת המשרד לביטחון הפנים.
עבודת המפקחים היא מוגבלת, ונעדרת יכולת הרתעה. מנגנון האכיפה היחיד הוא ביטול הרישיון או התלייתו עד ביצוע שימוע לארגונים שממצאי הביקורת שנעשתה בהם העלו ליקויים חמורים ביותר. אין מנגנון אכיפה למקרים שבהם הליקויים פחות חמורים. האגף לא קבע מבחנים להטלת סנקציות על המפרים את תנאי הרישיון, ולא דן בדרכים שיאפשרו להקנות למפקחים כלי אכיפה מרתיעים.
12 מתוך 13 מקרים
12 מתוך 13 מקרים של רצח והתאבדויות בכלי ירייה מינואר עד אוגוסט 2013, בוצעו בכלי ירייה ארגוני. מגמת העלייה החדה במספר האירועים שבהם קיפחו אנשים את חייהם מכלי ירייה מורשים לעומת שנים קודמות, מחייבת בחינה כוללת של הנושא.
המבקר מסכם: "השר קבע מדיניות בנוגע לצמצום מספר כלי הירייה הבלתי חוקיים וכלי הירייה החוקיים שבידי הציבור ולצמצומם של מספר הרשיונות הפרטיים. על כל הגורמים המעורבים ברישוי כלי ירייה לפעול בנחישות ברוח מדיניות זו, ובכלל זה האגף נדרש לגבש תוכנית מסודרת להפחתת מספר כלי הירייה ולהשלים את הכנת התשתית המקצועית הדרושה לו לצורך זה". יש לעשות זאת "תוך שמירה על איזון בין הזכות לנשיאת כלי ירייה להגברת תחושת הביטחון האישי וההגנה על שלום הציבור, ובין החשש משימוש בלתי ראוי בכלי הירייה והגעתו לגורמים לא רצויים".
על הנהלת המשרד לביטחון הפנים והאגף לבצע בדיקה מחודשת ומקיפה של מערך הפיקוח כולו, ובכלל זה בחינה של סוגי הביקורת, היקפן ואופיין. יש לקבוע את תהליכי הדיווח ואת הדרכים להעלאת סוגיות מהותיות ועקרוניות לפני כל המפקחים. הנהלת האגף נדרשת לקבוע מנגנון להפקת הלקחים, והליך לטיפול בליקויים החוזרים על עצמם. כמו-כן עליה ליזום שינויים נדרשים ליצירת מלוא הבקרות, כדי שכלי ירייה יינתן רק למי שראוי וכשיר לשאת אותו.