עמותת דייגי נמל יפו הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית כנגד משרדי החקלאות והגנת הסביבה בטענה לאחריותם להידלדלות משאב הדגה בארץ.
במבוא לתביעה נאמר כי משרד החקלאות אשר באחריותו לנהל את ממשק הדיג בישראל זלזל באחריות שניתנה לו, לא ביצע את המוטל עליו על-פי פקודת הדיג וגרם לפגיעה סביבתית חמורה בים התיכון. עוד נאמר כי המשרד להגנת הסביבה האחראי על המערכות האקולוגיות בסביבה החופית על הגנת הסביבה החופית, כשל באחריות המוטלת עליו.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד
דוד מנע נאמר כי משרד החקלאות לא רק שאינו שומר על משאב הדגה אלא אף פוגע בו, גורם להידלדלותו ובכך גורם נזק כלכלי כבד, פוגע בפרנסתן של משפחות רבות ויוצר נזק אקולוגי וסביבתי בלתי הפיך.
בתביעה נאמר כי אי-איסוף הנתונים על שלל הדגים במשך תקופה ארוכה על-ידי אגף הדיג הוביל להחמצה באיתור מגמות השינוי ותופעות חריגות בדיג. בנוסף אגף הדיג לא אכף את תקנה של גודל העין רשתות המשמשות מכמורת (ספינות) והרשתות המצויות בשוק ומשמשות את הדייגים הן בעלות מידות קטנות יותר ואינן מתאימות לתקנה. לפיכך נתפסים ברשתות דגים קטנים מאוד שאינם משלימים מחזור חיים שלם ואינם מתרבים ובכך נגרם דלדול ניכר של הדגה.
כמו-כן לא פעל אגף הדיג להוציא אל הפועל את התוכנית להקטנת צי הדיג והתוכנית להשבתת הדיג בים התיכון והכרזה על שטחים מוגנים ימיים בחוף הים התיכוני של ישראל כדי לאושש את שדות הדיג, והתנהלותו גרמה להידלדלות הדגה ולפגיעה במשאבי הדגה.
עוד נאמר בתביעה כי צמצום שטחי הדייג מצויים תחת אחריותו של המשרד להגנת הסביבה וכי הוא ומשרד החקלאות לא שעו למחקרים ולנתונים עובדתיים שנמסרו להם לפיהם מצב הדגה בים התיכון הולך ומתדרדר, וכי ללא נקיטת אמצעים דחופים ודראסטיים מחויבי המציאות המצב רק ילך ויחמיר ויפגע הן במשאבי הטבע והן במי שפרנסתם תלויה במשאב זה.
בנוסף נמנעו שני המשרדים מפעולות שיש בהם בכדי להקטין את הנזק למרות הדוח הקשה של
מבקר המדינה וההמלצות שהיו בו לנקיטת פעולות נדרשות על-מנת לאשש את משאב הדגה.
לסיכום נטען כי משרד החקלאות התרשל בכך שלא אסף נתונים על של הדיג, לא הקטין את צי הדיג כדי לאושש את הדגה, לא השבית את הדיג בים התיכון, לא הכריז על שטחים מוגנים, לא פיקח על אכיפת חוקי ותקנות הדיג, לא סיפק פתרון הולם לעבריינות הדיג, ולא דאג להסדיר את נושא הדיג הקבוצתי.
בנוגע למשרד להגנת הסביבה הלה התרשל בכך שלא דאג להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע, לשקמם ולשמרם כמשאב בעל ערכים ייחודיים, וכן למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בהם, לא מנע פגיעה במערכות אקולוגיות המתקיימות בסביבה החופית, לא מנע גרימת נזק סביבתי ומערכתי לקרקעית הים וכן לא מנע נזק לתהליכי רביה והתחדשות של הדגה.
סכום התביעה המצרפי מוערך ב-196 מיליון שקלים.
