שלושה תאגידים בנקאיים הפועלים באנגליה וברוסיה הגישו (יום ה', 22.5.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להורות על אכיפת פסק הדין שניתן בבית משפט באנגליה והמחייב את בני הזוג רונן ומרים אברבוך לשלם להם 135 מיליון דולרים, 14.7 מיליון פרנקים שוויצרים, ו- 1.45 מיליון ליש"ט.
הבקשה הוגשה על-ידי התאגידים: OTKRITIE INTERNATIONAL INVESTMENT MANAGEMENT, OTKRITIE SECURITIES, ו- JSC OTKRITIE FINANCIAL CORPORATION.
בפנייה לבית המשפט נאמר כי בחודש מרס 2012 הגישו המבקשים נגד בני הזוג אברבוך ואחרים תביעה לבית משפט מוסמך בלונדון בסך 183 מיליון דולר בטענה למעשי הונאה חמורים ושיטתיים שבמהלך ביצועם הונה אותם רונן אברבוך עם שותפיו ובשיתופה של מרים אברבוך.
בכתב התביעה נטען כי רונן אברבוך הידוע גם בכינויו רוסלן פיניאב הוא עובד לשעבר של המבקשים וכי הוא גם אזרח רוסי המתגורר כיום בישראל עם אשתו ובנותיהן בבית פרטי ביפו. עוד נאמר כי האישה, מרים אברבוך, הידועה גם בכינויה מריה קוברסקה, סיפקה סיוע בלתי הוגן לבעלה ועל-פי פסק הדין היא מחויבת באופן אישי בסכומים שנפסקו לחובתה.
לדברי המבקשים, טענות ההגנה של בני הזוג אברבוך נדחו בבית המשפט ונקבע כי הם נהגו במרמה ושקר. פסק הדין האנגלי, טוענים המבקשים מצא כי רונן אברבוך קשר קשר עם נוכלים אחרים להונות אותם, וכי הוא פעל בחוסר יושר, הונה את הנהלת המבקשים, הסתיר מסמכים, סיפר שקרים מכוונים בבית המשפט ויצר מסמכים מזויפים.
על-פי פסק הדין, כעובד אצל המבקשים, נקט רונן אברבוך במצגים כוזבים כדי לשכנע אותם להתקשר בהסכם לגיוס עובדים חדשים בתחום ניירות הערך. גיוס העובדים הותנה בתשלומים מיוחדים בסך כ-25 מיליון דולר.
על בסיס מצגים אלו שילמו המבקשים למי שנחזה כנציגם של 5 העובדים החדשים שגויסו ואשר עבדו עד לאותה העת בקבוצה המתחרה, סך של כ-23 מיליון דולר.
בפועל, אותו נציג נטל לעצמו 19 מיליון דולר מהסכום שהועבר על יד המבקשים, והעביר סכום נוסף של כ-5.7 מיליון דולר לרונן אברבוך בחשאי מבלי ליידע את המבקשים. בכך רימה אברבוך את המבקשים יחד עם נציג העובדים החדשים בסך של 23 מיליון דולר.
בכתב התביעה נטען עוד כי אברבוך ואחרים גנבו מהמבקשים כ-160 מיליון דולר בפרשת אגרות החוב הארגנטינאיות. לדברי המבקשים, הוצג בפניהם מצג שווא לפיו עסקת רכישת אגרות החוב הינה רווחית ואמתית.
לאחר שהמבקשים רכשו אגרות חוב בסכומים עצומים, פעלו אברבוך ואחרים במרמה לשנות את מצג המטבע בו הוצגה העסקה ואת שער החליפין שהוצג בה, וזאת כדי לגרום להן לשלם סכום הגבוה פי ארבעה מהסכום האמתי שנדרש בפועל לתשלום תמורת רכישת אגרות החוב ובכך נטלו אברבוך והאחרים לעצמם סך של כ-160 מיליון דולר.
לדבר המבקשים, אברבוך הציג עסקה בסכום מסוים והראה שער מטבע כוזב על פיו שער החליפין בין המטבע הארגנטינאי לדולר האמריקני הוא זהה קרי 1:1, וכל זאת באמצעות מניפולציית מערכת שער החליפין, כאשר באותה העת שער החליפין האמתית היה 1:4 לטובת הדולר האמריקני.
לדברי המבקשים, הם שילמו על-פי השער הכוזב שהוצג להם ובכך שילמו סכום הגבוה פי ארבעה מזה שהיו צריכים לשלם בפועל, כאשר אברבוך ושותפיו שלשלו לכיסם את ההפרש ששולם כתוצאה ממעשה הונאה זה.
בפסק הדין נקבע עוד כי בני הזוג אברבוך הסתירו רכוש שהושג מכספי המרמה בשווי מיליוני דולרים. עוד נקבע כי מרים אברבוך פעלה באי יושר בכך שקיבלה ביודעין את הרווחים מההונאה, ובכך שסייעה בהלבנת הרווחים על-ידי רכישת וילת יוקרה בשוויץ, היותה צד להלוואות מזויפות שנועדו להרחיק כספים מהמבקשים ובכך ששיקרה במכוון בעת שנתנה עדות.
לדברי המבקשים, באמצעות עוה"ד פרופ'
קנת מן ועודד בהרב, בני הזוג אברבוך נמנעים מלקיים את פסק הדין, ובמהלך הבירור המשפטי באנגליה הם אף נמלטו לישראל בכוונה שלא למלא אחר פסק הדין שניתן כנגדם.
