ארגוני פשיעה משתלטים על רשויות מקומיות ומלבינים כספים באמצעות קבוצות ספורט מהפופולריות ביותר בישראל. כך אומר (יום א', 25.5.14) מפקד משטרת מחוז תל אביב, ניצב בנצי סאו, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין. הוא גילה, כי המשטרה שמה כיום את הדגש על 400 עבריינים החשודים במעורבות בפשיעה חמורה.
לדברי סאו, "אני לא מתווכח עם התחושה של הציבור שאומר שיש ירידה בביטחון האישי שלו, כי תחושה היא דבר סובייקטיבי". לדבריו, התחושה נובעת משלושה גורמים עיקריים: התגברות הפשיעה בנשק חם בעיקר בהקשר של ארגוני פשיעה, התגברות האלימות במרחב הציבורי כגון מועדונים, והתגברות האלימות במישור הפרטי כגון פריצות לבתים.
הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר
יואב ספיר, ייחס את התערערות תחושת הביטחון בעיקר לחשיפה התקשורתית הרבה של הפשיעה הקשה, ואמר שתחושה סובייקטיבית זו אכן עומדת בסתירה לנתונים האוביקטיביים על ירידה בפשיעה.
סניגורים מתרועעים עם עבריינים
עו"ד תמי אולמן טענה, כי אילו המשטרה הייתה רוצה לחסל את ארגוני הפשיעה - היא הייתה יכולה לעשות זאת. "אין ארגוני פשיעה", טענה. "אם התקשורת לא הייתה נותנת להם את ההאדרה, הם לא היו מתקיימים. הם מתקיימים מזה שכותבים על אלפרון ומצלמים את דומרני". לדברי אולמן, אצל עורכי דין צעירים מיטשטשים לעיתים הגבולות והם מתחילים להתחבר עם הלקוחות, ונגד תופעה זו יש לפעול.
סאו הגיב: "זו היתממות לומר שאין ארגוני פשיעה בישראל. הם שינו את המוקד שלהם. כתוצאה מלחץ של המשטרה אין סחר בנשים ואין בתי הימורים, אבל אנחנו מדברים על ארגוני פשיעה שמשתלטים על מכרזים ברשויות המקומיות ושולחים זרועות למרחב הציבור.
הם מנהלים לכאורה עסקים לגיטימיים. חלקם מלבינים הרבה מאוד כסף בעסקים לגיטימיים. הם מנהלים בנקים בדמות הצ'יינג'ים. מה שקרה בפשיעה בפתח תקוה בשנתיים האחרונות הוא בעקבות התרחבות הצ'יינג'ים. ארגוני הפשיעה עדיין לא בהיקף שהם מאיימים במישרין על החברה, אבל צריך להתמודד איתם וצריך לשנות את הגישה שלהם. מי שטוען אחרת, טומן את ראשו בחול".
"ארגון פשיעה השתלט על נהריה"
לדברי סאו, ניתן לומר בצורה חד-משמעית שארגוני פשיעה מתערבים בניהול של רשויות מקומיות, והיו מקומות בהם ארגוני פשיעה התערבו בבחירות המוניציפליות. "יש ערים שארגוני פשיעה השתלטו עליהם, כמו הארגון של מיכאל מור בנהריה. איימו על ראש העיר, השתלטו על מחלקות בעירייה, השתלטו על מכרזים.
"חלק ממחזורי הכספים של הספורט הישראלי הם
הלבנת הון. חלק מהקבוצות הפופולריות ביותר. מי שכונתה 'הקבוצה של המדינה' - עמד בראשה עבריין", הוסיף סאו ולא אמר למי כוונתו. הוא קרא להגביר את שיתוף הפעולה בין המשטרה לבין הרשויות המקומיות, כגון בשיטור קהילתי, בהצבת מצלמות ובהארה של המרחב הציבורי. "ארגוני חוק צומחים מבסטות שהופכות לפיצוציות בלתי חוקיות, ולכן יש חשיבות רבה לפעילות של הרשויות המקומיות", טען.
ראש עיריית פתח תקוה, יצחק ברוורמן, אמר שאין ספק שקיימים ארגוני פשיעה ופעילותם היא שמערערת את בטחונו של האזרח. הוא ציין, כי מספר השוטרים בפתח תקוה נותר 180 כאשר מספר התושבים עלה מ-170,000 ל-250,000, וזהו לדבריו חלק מהבעיה. הוא קרא לשים תחת זכוכית המגדלת את מוסדות התכנון והבנייה, שלדבריו הן כר לפשיעה.
יש מחירון לנשק צה"לי
ח"כ
באסל גטאס (בל"ד) אמר, כי המשטרה רואה את הציבור הערבי כאויב, ולכן ציבור זה מתייחס אליה בחוסר אמון. לדבריו, המשטרה יודעת לפתור בתוך 24 שעות עבירות ביטחוניות במגזר הערבי, ואילו בפעולות תג מחיר אין פענוח ומתרחשים עשרות מקרים במשך שנים. "רק בפשיעה יש דו-קיום יהודי-ערבי", אמר בציניות. "בכל כפר ערבי אפשר לקנות נשק צה"לי, מרובים ועד טילי לאו, ויש מחירון".
סאו אמר, כי המשטרה צריכה לקבל לצורך התמודדות עם הטרור הפלילי את הכלים שמקבל השב"כ בהתמודדותו עם הטרור. "צריך לקבוע שזו קבוצה שהמדינה משתמשת מולה בכלים אחרים. יותר מגבלות על חופש תנועה, יותר חיסיון על שיטות פעולה. כאשר המדינה החליטה לחסל את הטרור, היא פגעה בזכויות דמוקרטיות והיא משתמשת במעצרים מינהליים. יושבים בכלא מחבלים שמרצים מאסרי עולם משום שהם שלחו את המפגעים. גם העבריין הבכיר ד' לא לוחץ בעצמו על המטען; יש אנשים שעושים את זה בשבילו".
סאו מתח ביקורת על הסדרי הטיעון בפרשת פיצוץ סניף טיב טעם בתל אביב. "חשפנו את כל השרשרת, מהחייל שגנב את חומר הנפץ ועד מי שהניח אותו. ואז מה הם מקבלים? ארבע שנות מאסר ושלושה חודשי מאסר. ככה לא נלחמים בפשיעה", טען.
ספיר הזהיר מפני המחירים של המלחמה בפשיעה, ציין שמספר העצורים הולך ועולה מאז חוק המעצרים החדש שנועד להפחית אותו וטען שמדובר במעצרים המנוגדים לחוק ולפסיקה. במקביל עלה ב-50% מספר האסירים הפליליים "ואנחנו אחת המדינות עם שיעור הכליאה הגבוה בעולם, מעל מערב אירופה וקרובים למדינות שאנחנו לא רוצים להידמות להן". ספיר גם הביע חשש מפני הרשעות שווא, בין היתר אם תתקבל הצעת החוק לפיה יוטל חיסיון על כל חומר מודיעיני.