יומו הראשון של כנס הרצליה. בחבר-דיון שנושאו: "אומת הסטארט-אפ 2.0: ביצור וחיזוק חדשנות ישראלית", אמר (יום א', 8.6.14) היזם שי אגסי: "המדינה נמצאת על פרשת דרכים. ישראל מחולקת ל-3 חברות. 350-300 אלף העובדים בתחום הייטק זה הבסיס, שראשו בשמיים. ההכנסה הממוצעת שלהם זה 200 אלף דולר לעובד. אם אנחנו מסתכלים על הפירמידה הנמוכה יותר, בסיסה רחב מאוד, ברובם חרדים וערבים. בסיס שמשתמש בשירותי הרווחה של מדינת ישראל בצורה הוגנת. מגיע להם, אך הם לא יכולים להיתמך במנגנון הנוכחי. באמצע נוצרה 'פירמידת ישראל' שמצד אחד מסתכלת על ראש משולש ההייטק ומצד שני מסתכלת על הבסיס של המשולש השני, וטוענת שאוכלים לה את הרווחה. הדיסק הוחלף ב-2011, זה היה 'קיץ המגיע לי'. כל קבוצת רצון אמרה מגיע לי, כי אחרים מקבלים. זה נכון, מגיע להם, אבל זה צריך להיות כי כולנו שואפים ל-1 ולא שואפים ל-0. חייבים להגיע לפירמידה ולמשוך אותה כלפי ההייטק ולהפוך אותה לפירמידה יצרנית".

"בעולם מדינות עוברות תהליך שהן יכולות ללכת לחדשנות או לאנרגיה. כשגילו בקנדה שאפשר להפיק נפט מאבנים, הסתבר שלסטודנט כדאי יותר לעבוד בכרייה מאשר לעבוד בחברת RIM (בלקברי), הדבר גרם לעליית שער הדולר הקנדי. כשהייתי בסאפ, נאלצנו לסגור בשל כך את המעבדות שלנו בקנדה. אנחנו נמצאים ברגע בו אנחנו נהנים מפירות הגז הטבעי ואנחנו צריכים להחליט אם נהיה מדינת חדשנות או מדינת אנרגיה. בסנריו הרע, הגז הטבעי זורם למדינה, מיוצא החוצה והמיסוי זורם חזרה איכשהו לתוך תקציב המדינה, בין אם לביטחון, לחברה או לטיפול בפערים כלכליים. אם המיסוי ייכנס לתקציב המדינה, בתוך כמה שנים נראה את התחזקות השקל בשער שיגיע ל-3 ש"ח לדולר, דבר שעלול להוביל לסגירת מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות ישראל. בכיוון השני, אנחנו צריכים לקבל החלטות קשות מאוד באוצר, להשקיע את הכסף מהגז הטבעי ישירות בדור הבא", דברי אגסי.

יושב-ראש SpaceIL ומייסד חברת התוכנה אלדין, ינקי מרגלית, אמר: "בתעשיית ההייטק הישראלית הכל נפלא, אנחנו בונים עוד סטארטאפים, עושים עוד אקזיטים, מגייסים עוד כסף והגרפים מרבעון לרבעון רק משתפרים. כשנגיע ל-2024 כמעצמת חדשנות, מה עלול להתקלקל בדרך? אולי שווה לחשוב מהעתיד להווה? עלינו להסתכל על הבעיות הגדולות של האנושות כדי להגדיר את ההייטק בצורה רחבה יותר: אנרגיה, חינוך, מזון, דמוקרטיה. כך ניצור קהילת הייטק שהיא לא רק יצירת האייפון.

"החינוך זו לא בעיה ישראלית בלבד. גם אובמה מתמודד עם זה. עלינו להתחיל את התהליך של החינוך כבר בגן. תוכנית שבנויה מלוגיקה וחשיבה, תכנות, מדע ערכים וכו'. אם לא נפתח תוכנית לימודית החל מגיל 3, ניכשל לעשות זאת בהמשך.

"ב-250 השנים האחרונות מאז המהפכה התעשייתית והטכנולוגיה, הפערים גדלים. מדד הג'יני עולה בכל העולם. אני שומע על אנשים שמנסים להתייחס לישראל כגטו של מוחות. בואו נמנע מוחות שיוצאים החוצה וכך תהיה מצוינות עתידית. לדעתי, האב גלובלי של חדשנות זו התשובה הנכונה. ישראל צריכה להיות ייצוא ידע וייבוא ידע. התייאשנו מלהגיד את המילה שלום בהקשר לעסקים. אם לא נביא לפתרון של שלום ודו-קיום, זה לא יאפשר להייטק הישראלי להתקיים פה".

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופסור דניאל זייפמן, אמר: "המחקר אקדמי אינו צריך לענות על השאלה בשביל מה זה טוב. אחד הדברים שלמדנו לאורך השנים זה שהמנוע העיקרי לחדשנות זו הסקרנות. כשלוקחים אנשים מבריקים ונותנים להם את החופש לחשוב, הם הופכים להיות שימושיים למחר. תפקיד האוניברסיטה הוא לקחת כסף ולהפוך אותו לידע. תפקיד התעשיה לקחת ידע ולהפוך אותו ליותר כסף. בשנה שעברה המוצרים בעולם שהפטנט שלהם פותח במכון ויצמן עמד על כ-30 מיליון דולר וכל זה נוצר מסקרנות. צורת המחקר מועילה הן בערך של הידע והן בערך החינוך. החופש הוא מה שגורם לדברים לעבוד. יש להשאיר ליזמים את החופש לחשוב ולנסות".

דיקן בית ספר אדלסון ליזמות, המרכז הבינתחומי הרצליה, יאיר טאומן, אמר: "בעשורים האחרונים קצב ההתפתחות הוא מטורף ותהליכי היצור משתמשים בתהליכים כימיים מזהמים. יש לכך מחיר כבד בעלייה בנזק הסביבתי. התחום הביו-מימיקרי מפתח טכנולוגיות באמצעות חיקוי הטבע, לא כמקור למשאבים אלא כמקור לחדשנות טכנולוגית. הטבע הצליח במקום בו בני האדם נכשלו ותמיד מצא פתרונות יצירתיים. דה וינצי ראה את הציפור ובנה תרשים בהתאם שהאחים רייט הגשימו. משטחים ננו טכנולוגיים המחקים את הכריש ספידו חיקו זאת ויצרו בגד ים לפלפס. משתמשים במשטחים כאלה גם ברפואה. תנועת המפרקים של רובוטים מהלכים היא חיקוי של מפרקי האדם. האירנים חזקים בתחום הזה. לטעמי אם נתבונן במיליארדי האורגניזמים נוכל ללמוד הרבה יותר".

דיקן בית ספר אריסון למנהל עסקים, המרכז הבינתחומי הרצליה, פרופ' רון שחר: "הפיכת העולם לכאוטי יותר מראה את החולשות של מדינה. היום החברות לא יציבות, אפילו הצרכן עושה חרמות באופן לא נכון. בעולם המודרני צריכים ללמוד להיות גולשים. גולש טוב יודע איפה להיות שיודע לחזות איפה יהיו גלים ומה יהיה אופיים. החיבור של גמישות וזריזות הוא גמישות agility. מנהלים בתנאים כאלה הופכים להיות מאוד חשובים. הם צריכים לסגל לעצמם 2 תכונות: בשביל להצליח בעולם הזה צריך להיות מסוגלים להשתחרר ולשנות כיוון, ואת היכולת לראות רחוק. נטפליקס למשל הבינו שסטרימינג זה העתיד והם נכנסו לזה ראשונים ולכן עלו. התכונות האלה לא טבעיות בישראל ובגלל זה אנו לא מממשים את הפוטנציאל הגלום בנו ולא מתמודדים עם משברים".