כינוס ראשון לוועדה לסגירת רשות השידור

הוועדה המיוחדת לדיון בהצעת חוק השידור הציבורי, בראשות ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), החלה (יום ד', 11.6.14) את הדיונים במסגרת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בהשתתפות שר התקשורת גלעד ארדן ושר האוצר יאיר לפיד.

יושב-ראש הוועדה אלהרר פתחה את הדיון: "ברבות השנים הפכה רשות השידור מאימפריה מפוארת ל'איש החולה' של שוק התקשורת הישראלי. לרשות שממשיכה לפעול מכוח האינרציה, בעיקר כדי להמשיך ולקיים את עצמה, תוך אובדן מתמשך של יוקרתה המקצועית ואמונו של הציבור". עם זאת, אמרה כי "אין להטיל את האחריות על רשות השידור עצמה- לא על מנהליה ובוודאי שלא על עובדיה. אין הם אשמים באוזלת ידו של השלטון".

עוד הוסיפה אלהרר: "ה'איש החולה' הזה יוצא היום לדרך חדשה שבסיומה יקבל הציבור הישראלי שידור ציבורי איכותי וחדשני. שידור שייתן תמורה ראויה לכספי הציבור המממנים אותו, שיהווה אלטרנטיבה ערכית ומגוונת לתקשורת המסחרית. הגיעה העת להחזיר את השידור הציבורי לציבור".

שר התקשורת ארדן: הבעיה היא שהשידור הציבורי עולה הרבה כסף ופחות ופחות אנשים צופים. יש בעיה של חוסר יעילות ועלויות עודפות שמגולגלת על הציבור. הרגלי הצפייה החדשים מחייבים אותנו לחפש מודל חדש לשידור הציבורי, כזה שנותן מענה לכשלי השוק הקיימים. יש בהצעה בשורה אמיתית לחיזוק השידור הציבורי, ולחיזוק שוק התוכן והיצירה. יש כאן בשורה לציבור הערבי ובשורה לילדי ישראל בהקמתו של ערוץ ילדים ונוער. תוקם חטיבת ניו-מדיה ונביא לביטול האגרה. המודל עליו יתבסס הגוף החדש יהיה חסכוני ויעיל יותר. הוא יחסוך מאות מיליוני שקלים בשנה לציבור. לצד ההסכמה של האוצר לוותר על חלק מההכנסות יתאפשר ביטול האגרה ללא תוספת של אגורה אחת מעבר למה שהציבור שילם עד היום. מי שאומר אחרת משקר".

שר האוצר לפיד: "הליך החקיקה שלפניכם ייצר בישראל שידור ציבורי אמיתי, חף מלחצים פוליטיים, בלי האגרה שמכבידה על כל אזרח. אזרחי ישראל יקבלו ערוץ חדש, רלוונטי ותחרותי, שידור ציבורי שקוף, חדשני ואחראי, עם תרבות ארגונית נכונה ומבנה יעיל. הגוף המשדר החדש יצמצם את היקפו התקציבי בכ-300 מיליון שקלים בשנה. הכסף הזה ייחסך ישירות מכיסו של הצופה, שיפסיק לשלם אגרה.

לפיד אמר כי "הרשות איבדה דרכה ואת הרלוונטיות שלה. הערך שלה לאזרח התפוגג ועלותה לאזרח עלתה ואמינותה ירדה בעקבות מעורבות פוליטית. פוליטיקאים לא צריכים להיות מעורבים בתקשורת. לא ראשי ממשלות, לא שרי אוצר ולא שרי תקשורת. לנו הפוליטיקאים לא תהיה שום דרסת רגל".

בסיום דבריו, פנה לפיד לעובדי הרשות שנכחו בדיון:"אלו לא ימים קלים עבורכם. הקדשתם שנים רבות לרשות. הזיכרון הקולקטיבי שלנו עוצב במידה רבה על-ידי עובדי הרשות - "ניקוי ראש", אולימפיאדות ומלחמות. משהו השתבש אבל לנצח צריך להודות על חלקה של הרשות ביצירתה של אומה".

קובי אמסלם הממונה על השכר באוצר: "התחלנו משא-ומתן עם נציגי העובדים והעיתונאים. היו כבר 4-3 פגישות רציניות וארוכות ונמשיך אותן הכי מהר שאפשר. נסדר את תנאי הפרישה הכי טוב שאפשר".

רם לנדס, שעמד בראש הוועדה לבחינת רשות השידור: "המסקנות מייצגות אינטרס ציבורי. הופתעתי לדעת שכולם יודעים שיש 2,000 עובדים כי לא הצלחנו בוועדה לקבל מספר מדויק על-אף שניסינו. אם הרשות הסכימה לפיטורין של -700, ייתכן שלא יהיו יותר פיטורים, כי יש 1,600 עובדים".

ח"כ חמד עמאר (הליכוד-ביתנו): "אין אחד שלא יודע שיש בעיה עם רשות השידור. חשוב שנדע כמה עובדים יש. זה נתון בסיסי שהיינו אמורים לקבל. חייבים להסתמך על העובדים הקיימים בהקמת הגוף החדש. לנדס הפנה לפרוטוקול הוועדה: "נשאל סמנכ"ל הכספים - איך יכול להיות שאתה לא יודע כמה משכורות אתה מוציא? והתשובה הייתה כי סמנכ"ל כוח אדם מדווח דיווחים שקריים".

איאד חרב, יו"ר ועד העיתונאים בקול ישראל: "אנחנו בעד הרפורמה הקודמת. לא ניתן שיזרקו אותנו לרחוב. בינתיים לא מורגש שיש משא-ומתן. אפילו את הצעות העובדים שמוכנים לפרוש לא מוכנים לתת תנאים מכובדים".

יו"ר אגודת עיתונאים בת"א, רותם אברוצקי: "פיללנו שנים לחוק חדש עם שידור משוחרר מההתנהלות הפוליטית. המערכת הפוליטית שחררה עצמה מאחריות למה שקורה בשידור הציבורי. כיום ידינו כבולות אנחנו רוצים ויודעים לעשות שידור יותר טוב".

ח"כ דב חנין (חד"ש): "האמירה שהשידור לא טוב אינה נכונה. צריך לשאול איפה הבעיה- בעיתונאים? בטכנאים? בניהול? בואו נטפל בבעיות ולא נשפוך את התינוק הבריא עם המים המלוכלכים. הוא פנה לח"כ אלהרר ואמר, "הניתוח שאת רוצה לעשות מהיר, בחודש עד הפגרה, הוא מסוכן. יש פה מקום עבודה ענקי. כשמגיע מקום עבודה מהצפון אנחנו ישר נזעקים ומה קורה כאן? רק כי זה עובדי ציבור? פונה אלייך לראות את הרגישויות החברתיות גם בחובה לעובדים וגם בחובה לציבור בשידור".

ח"כ נחמן שי (העבודה): "אין הלוויות שמחות. מתבקש לעשות שינוי גדול ברשות ונעזור להביא למהפכה. אני לא רואה בחוק התייחסות רצינית לרדיו". השר ארדן הגיב: "אין מעמד סטטוטורי נפרד לטלוויזיה ולרדיו. במבנה החדש גם הרדיו יצטרך להיות יעיל יותר וייתכן שיהיו שינויים בגמישות הניהולית". ח"כ שי השיב כי "חשוב לעגן את נושא הרדיו ומעמדו בחקיקה. כך גם לגבי הטלוויזיה החינוכית. הצמתים קריטיים הם מינויים ומימון. שלב המעבר הוא קריטי- איך ממנים את מנהלת המעבר, מי ינהל ואיך היא תבחר את העובדים? זה חייב להיות בחוק אחרת זה יהיה פרוץ".

ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ): "הוועדה הזו אמורה לקבל בתוך חודש וחצי החלטה על ביטול רשות השידור ולדון בפתרון של המון עובדים. זה מחטף לדמוקרטיה. אם לנו יש כוח להעביר חוק תוך זמן כזה- אתם לא יכולים להגיע להסכמי פרישה עם העובדים? למה לא העזתם לנגוע במי שאחראי על הכשל? למה לא חשבתם על סגירת הדסה? על סגירת חברת החשמל? רשות השידור יש בה אינטרס פוליטי אז אני רוצה להיות מעורב?"

משה שגב מוועד עובדי ההנדסה בקול ישראל: "ממוצע הגילאים שלנו הוא 40 ומעלה. אדם בן 50 שילך הביתה ילך עם 2000-2500 ₪. זה שכר עלוב. אם רוצים להעביר חוק שמוסכם עם העובדים תוך חודש זה יהיה נמהר וזה סימון וי".

אמיר לוי הממונה על אגף התקציבים באוצר: "אין פה רפורמה נגד העובדים ככל שזה תלוי בנו נשב למו"מ הוגן וננסה להגיע להבנות. אי-אפשר לדבר על יוקר מחיה כשיש גוף שעולה מיליארד שקל ואנחנו מאפשרים זאת כשאפשר לעשות גוף יותר יעיל. את ההוצאות העודפות משלם בסוף הציבור. החוק החדש מציע הכנסות מובטחות ללא מנגנון גבייה. תזכרו שמטרת התשלומים של הציבור היא לכסף שילך למסך ואת זה מבטיחה ההצעה החדשה".

הוועדה תמשיך את דיוניה מחר (ה'), בהשתתפות השר ארדן.