כבר מזמן לא התקיים דיון כה חריף בוועדת הפנים, כפי שהתקיים (יום ב', 16.6.14) בהצעת החוק המאפשרת הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים שובתי רעב.
בהצגת הצעת החוק, הסבירה ח"כ
מירי רגב, יושב-ראש הוועדה, כי שביתות הרעב של האסירים הביטחוניים מכוונות ליצור תסיסה בבתי הכלא וערעור על סמכות שירות בתי הסוהר.
"חומות הכלא אינן מפרידות בין טרור אלים לבין טרור בשיטה של שביתות רעב", אמרה רגב. היא הדגישה כי בכוונתה לקיים דיון מהיר בסעיפי החוק ולהביאו לאישור הוועדה כבר ביום שני הבא. היא הדגישה כי הוועדה תשאף להכניס בחוק את כל האיזונים המתאימים על-מנת שההזנה בכפייה תהיה צעד מידתי.
השר לביטחון הפנים, ח"כ
יצחק אהרונוביץ', שהסביר את רציונל החוק אמר כי מטרת הצעת החוק "למנוע מהאסירים הביטחוניים להפעיל לחץ על מדינת ישראל באמצעות שביתות רעב". הוא ציין כי שביתת הרעב של האסירים הביטחוניים החלה בתאריך 24.4.14. בתאריך 1.6.14 היו 287 שובתי רעב. כעת מאושפזים בבתי חולים שונים בארץ 82 שובתי רעב. השר הסביר כי אחת המטרות של שביתות הרעב היא להביא לשחרורם של עצורים מנהליים וכי בעבר שובתי רעב שוחררו. הוא הדגיש כי המדינה רואה זאת כאינטרס שאסירים לא ימותו משביתת רעב". עוד הסביר כי מכיוון שמוטלת אחריות על מנהל בית הסוהר לדאוג לשלום האסיר, הצעת החוק תאפשר לנשיא בית משפט מחוזי או לסגנו לאפשר טיפול רפואי באסיר בכפייה אם יהיה ברור שללא הטיפול האסיר יימצא בסכנה. הטיפול כולל אפשרות למתן עירוי תוך ורידי או החדרת צינור הזנה לקיבה (זונדה). השר הדגיש כי בהצעת החוק מצוין שנשיא בית המשפט חייב לשקול קשת שלמה של שיקולים הכוללים את מצב האסיר, סיכויי הטיפול וסיכוניו, עמדת האסיר, בטחון המדינה ושלום הציבור ושמירת הסדר בבתי הסוהר. בנוסף לכל אסיר ממונה סניגור לצורך ייצוגו בתהליך. אהרונוביץ' הדגיש כי לדעתו הצעת החוק תואמת אמנות בינלאומיות.
בשלב זה שאל ח"כ
אחמד טיבי (רופא במקצועו) את השר האם הוא מודע לנזקים של הזנה בכוח. חברי כנסת נוספים (
מיכל רוזין ועפו אגברייה) טענו כי מדובר בעינוי. הדיון התלהט וח"כ זועבי צעקה לעבר השר אהרונוביץ': "לא סומכים עליך, השר". סערה התחוללה באולם כשח"כ מירי רגב צעקה לעבר ח"כ זועבי "חתיכת בוגדת" וחברי כנסת דרשו ממנה לחזור מהביטוי. רגב הוסיפה וצעקה לעבר זועבי: "לך מגיע להיענש, ולכן את לא צריכה להיות פה".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הדגיש בדבריו כי המעצרים המנהליים המהווים את אחת הסיבות לשביתת הרעב, אינם כלי רצוי אך הם מוכרים בחקיקה בישראל ומאושרים על-ידי בג"ץ. עוד אמר כי משרד המשפטים מודע לרגישות הצעת החוק. עם זאת הסביר כי התקיימו דיונים נרחבים סביב הצעת החוק. הוא הדגיש כי נמצאו תקדימים להזנה בכפייה במדינות אחרות.
ח"כ
דב חנין הזהיר מפני "חקיקה חפוזה, לא מוסרית, מנוגדת לאתיקה רפואית ולכל רציונל מעשי". הוא הדגיש כי מדובר בסוג של עינוי ואמר כי "מטורף שהכנסת שאסרה פיטום אווזים מתירה פיטום של בני אדם". הוא הזהיר כי "מי שמענה אסירים יצטרך לתת את הדין". עוד אמר כי החוק מנוגד לנורמות משפטיות בינלאומיות והצהרות שונות של ההסתדרות הרפואית העולמית. הוא טען כי הצעת החוק מנוגדת גם לחקיקה הישראלית. "החוק לחלוטין לא דרוש. אתם נתתם יד למהלך פופוליסטי חסר אחריות" האשים ח"כ חנין את משרד המשפטים.
פרופ'
מרדכי קרמניצר אמר כי החוק ישים את מדינת ישראל "ללעג ולמשיסה". ח"כ
תמר זנדברג הזהירה כי הצעת החוק "מציבה את ישראל בשורה אחת עם מדינות עולם שלישי שמענות אסירים". ד"ר
ליאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, אמר כי הצעת החוק אינה אתית, אינה מקצועית ואינה מעשית. "אי-אפשר להכניס זונדה כל יום ואי-אפשר למנוע תזוזת יד שהוחדרה לו עירוי", אמר אידלמן. הוא הבהיר כי רופאי ישראל לא ישתפו פעולה. ח"כ מיכל רוזין אמרה כי "היועץ המשפטי לממשלה נכשל שוב ושוב בבלימת הדורסנות של הממשלה".
עו"ד לאה צמל שבשנת 1980 ייצגה אסירים בכלא נפחא אמרה כי אסירים הוזנו בכוח דרך האף בידי חובש בעודם כבולים, בחצי חבילת חמאה ובוויטמינים. לדבריה, האסירים התנגדו ולשלושה מתוכם ההזנה הגיעה לריאות. היא הוסיפה כי האסירים הועברו לכלא רמלה שם צעקו שהם גוססים, שניים מתו ואחד ניצל. בחקירת המוות שערך פרופ' יהודה היס נאמר כי שניים מהמתים סבלו מפגמים בריאותיהם והתיק נסגר.
