ראש עיריית רמת השרון המושעה, יצחק רוכברגר, אומר שהוא הגיש קבלות פרטיות לשם החזר הוצאות כאשר שימש כיו"ר קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות, משום שכך הבין את החלטת הדירקטוריון בנושא. רוכברגר העיד (יום א', 6.7.14) במשפטו, בו הוא מואשם במירמה וברישום כוזב בהיקף של 120,000 שקל מהקרן בדמות אותם החזרים.

בחקירה הראשית לסניגורו, עו"ד ליאור אפשטיין, התייחס רוכברגר להחלטה ממארס 2005: "אני הבנתי בצורה חד-משמעית שאני אמור לקבל החזר הוצאות כתגמול על סך של עד 6,000 שקל בחודש בכפוף להצגת קבלות בפועל. במצטבר 72,000 שקל לשנה. באופן חד-משמעי, זו הייתה הבנתי ולא בכדי כתבו את זה בצורה הזו".

רוכברגר אישר, כי הייתה זו דרך לעקוף את האיסור על תשלום גמול בגין עבודתו, וטען שהוא היה זכאי לו בשל פעילותו לשימור לקוחות הקרן. "בפרספקטיבה של היום, [זו] היא החלטה מטופשת ולא חכמה, החלטה שיצרה הרבה בעיות. אם היום היו אומרים לי ללכת למסלול כזה, לא הייתי הולך.

"זה המסלול שמצאו לתת לי את התגמול כי ידעתי שאסור לי לקבל שכר, ידעתי את זה. לכן, המנגנון הזה עבר את כל הסמכויות בקרן ואושר בסופו של דבר. בפרספקטיבה של היום, זו הייתה החלטה מטופשת והראיה, שלאחר מכן, הם לבד הבינו שיש בעיות עם זה ושינו ל-7,000 פיקס, והם בדיוק כמו 6,000. הוצאתי הוצאות באותה דרך בדיוק, רק בלי קבלות". מי שהעידו אחרת מטעם התביעה, קבע רוכברגר, שיקרו ביודעין.


"אני ומסמכים זה צרה"


"התחלתי להגיש קבלות, כל מיני קבלות, על-פי הבנתי. חלקן היו קשורות [לקרן] וחלקן לא. חלקן היו הוצאות פרטיות שלי", המשיך רוכברגר. "נכון שיכולתי להגיש את כל ההוצאות הפרטיות, לא היו כללים. את הכללים החלתי על עצמי בנראות הציבורית במקום שחשבתי שצריך להחיל את הכללים. כפי שאמרתי, כך אני הבנתי, כך הקרן התנהגה, כך נתנו לי להבין. היו אפילו מקרים שאמרו לי, [המנכ"ל] גבע שגיא אמר לי במפורש להגיש קבלות של סופר, כי זה טוב לעניין הזה של הוצאות עודפות.

"אני ראש עיר מצוין ומנהל טוב, יודע להניע מערכות, אך יש לי בעיה אחת. אני ומסמכים זו צרה. נותנים לי מסמך - אחרי דקה המסמך נעלם ואני לא יודע איך. אני אומר את זה, כי הייתי אוסף קבלות ולא דואג לעניינים שלי, לא דואג לתלושי שכר שלי, לא מסתכל על הדברים האלה. אך חד-משמעי יכולתי להגיש כל קבלה גם קבלות פרטיות והוגשו, כי כך הבנתי".

השופט עידו דרויאן: "לא נאמר לך במפורש קרט בלאנש, ואתה מתיר לעצמך איזושהי פרשנות שהיא לא שמרנית?". רוכברגר: "היום, במנהרת הזמן, ואחרי שזה קרה, [זה היה] לא חכם, לא רגיש, מטופש, אך עשיתי את זה על-פי הבנתי בתום לב וכפי שהקרן נהגה בעניין זה". לדבריו, הוא לא מצא לנכון להתייעץ עם היועץ המשפטי של הקרן, כי "זו הייתה ההבנה וגם הוא ידע".

דרויאן: "כבעל תפקיד, כנושא משרה בשתיים מהבכירות ביותר בקרן, איך יכולת להרשות לעצמך?". רוכברגר: "הייתי צריך ומחויב להיות יותר רגיש. לא הייתי רגיש לעניין, כך הבנתי אז, היום במנהרת הזמן. לעולם לא אלך למסלול שכזה. צריך להבין שזו תחילת קדנציה והתמניתי ליו"ר והלכתי מנופח חזה כלפי עצמי".


למה החזיר את הכסף


התובעת, עו"ד פיה גלבר, שאלה כיצד אירע שהיחיד שנתן פרשנות כזו להחלטת הדירקטוריון היה רוכברגר - בעל העניין הישיר. הוא שב ואמר, כי זו הייתה ההבנה של כל נושאי המשרה בקרן, אשר שיקרו בעדויותיהם. הוא אישר שקודמו בתפקיד, גיורא רוזנטל, לא קיבל החזרים כאלו: "המציאות השתנתה. נכון שעשו עבורי הסדר מיוחד שלא התקיים קודם". רוכברגר שב ואמר, כי היה זה "גמול על שירותי את הקרן על דרך הגשת קבלות של הוצאות בפועל. הקבלות היו הדרך, אך המהות האמיתית הייתה גמול".

גלבר שאלה מדוע החזיר רוכברגר את הכסף, והאם הדבר אינו מעיד על תודעת אשמה. הוא השיב: "אני אומר לך את הדברים כשאני מישיר את עיני אלייך, זה לא נכון. מי שמכיר אותי יודע שאני עם הדברים האלה אינני מתווכח. כשראיתי שכבר מתחיל להיות כאן, אמרתי: רבותי, תעשו חשבון מה מגיע לי ומה מגיע לכם. לא ידעתי שבאותה תקופה, העסק מתואם עם המשטרה ועושים את הכל ביחד. ידעתי דיבורים שמדברים ברמת השרון באופוזיציה שלי שיתפרו תיק. מיד באותו יום, כשקיבלתי את הקבלות, הודעתי שאני מתפטר מתפקידי, מאסתי בתפקידי וראיתי היכן זה עומד".

דרויאן: "אתה עושה רושם שמאוד חשוב לך להיות בסדר. איך יכול להיות כשאומרים לך שלא היית בסדר בזה וזה, ואתה מתוך תיקון עצמי, לא שואל מה לא בסדר?". רוכברגר: "אני כמעט בטוח שלא שאלתי. אופי דפוק. לא שאלתי, מצטער. טעות שלי שלא שאלתי". הוא הוסיף בהתרגשות בהתייחסו לפרקליטות: "הם שמרו את זה ובסוף הגישו את זה בגלל הלחץ הציבורי והבחירות. אני למדתי לקח קשה. משפחתי נהרסת, הכל נהרס ואני מנסה לבנות את הכל. אני למדתי את הלקח. אני לא אומר שלא עשיתי טעויות, אבל אני נשבע שעשיתי את זה בתום לב".