ז'ק שיראק. יליד 29.11.1932, פריס, צרפת. בנם היחיד של פרנסואה שיראק, מנהל חברה ומארי-לואיס נה-וולה. נישא ב-16 במרס 1956 לברנדט דה-קורסל ולהם שתי בנות: לורנס וקלוד.
ב-1954 סיים את לימודיו כבוגר בית הספר למדעי המדינה בפריס. ב-1956 התגייס לצבא ושירת כקצין במלחמת צרפת-אלג'יריה. הוא נפצע באלג'יריה במהלך המלחמה הקולוניאלית הצרפתית. לאחר שסיים את לימודיו ב-1959 עסק בתפקידים רמי דרג שונים בפוליטיקה, בהם שר האוצר, ראש הממשלה (1974-1976), ראש עיריית פריס (1977-1995) ולבסוף - נשיא צרפת.
שיראק ידוע בתנגדותו הנחרצת למלחמה בעירק, מה שהקנה לו פופלריות עצומה באירופה, אך שנאה ובוז בארה"ב, אנגליה וישראל.
במהלך כהונתו פרץ בצרפת גל אנטישמיות חדש, שנקרא בשם האנטישמיות החדשה, אשר אופיין בהתקפות נגד יהודים, בתי קברות, בתי כנסת וכל את על רקע הכסכוך הישראלי-פלשתיני. שיראק גינה בחריפות את האנטישמיות וזכה לשבחים מהקהילה היהודית בצרפת וממשלת ישראל, אך בשטח צרפת נכשלה בעצירת התופעה.
בשנת 2004, עקב חשש מבדלנות איסלמית, אישר שיראק את "חוק הרעלות" - תקנה האוסרת לבישת סממנים דתיים בולטים בבתי הספר.
הוא נבחר לנשיא הרפובליקה הצרפתית ב-1995 בנסיונו השלישי במרוץ לנשיאות, כשהוא מביס בסיבוב השני את הסוציאליסט ליונל ז'וספן. הוא נבחר שוב ב-2002 ברוב דחוק. בין לה פן לשיראק נערכה התמודדות בסיבוב השני. בסיסוב זהקיבל שיראק תמיכה גורפת של כל מחנה השמאל והוא ניצח בבחירות ברוב מוחץ.
ב-31 במאי 2005, הודיע שיראק על מינויו של דומיניק דה וילפן לתפקיד ראש ממשלת צרפת. למרות מיניו הוא לא הצליח לקדמו במפלגתו לעבר מועמדות לנשיאות בבחירות 2007, והמפלגה בחרה דווקא ביריבו שר הפנים ניקולא סרקוזי כמועמדה.
בבמרס 2007, כחודש וחצי לפני הבחירות לנשיאות, הודיע שיראק כי הוא פורש מהחיים הפוליטיים ולא יתמודד פעם נוספת על תפקיד נשיא צרפת. לאחר מכן הודיע שיראק על התייצבותו מאחורי מועמדותו של ניקולא סרקוזי כיורשו בתפקיד.
